השנאה והפחד הם האויבים המשותפים של הישראלים והפלסטינים
המילים אויב ואוהב בעברית דומות להפליא. אות אחת משתנה והמשמעות מתהפכת. אם נראה את השנאה, הפחד ותאוות הבצע כאויב המשותף שלנו אולי נצליח יחד ליצור חזון
כותבת אורחת: רבי אמה שם-בה אילון
אלו הרוצים להפסיק את המלחמה צריכים חזון של שלום. כדי ליצור שלום יש צורך בשינוי מערכתי הנוגע לכל תחומי החיים. אל מול מציאות המלחמה ארגנתי בשבועות האחרונים עם שותפיי ל"מחנה החזון" בגדה המערבית במסגרתו התכנסנו יחד כחמישים פעילי ופעילות שלום מישראל, פלסטין ומרחבי העולם תחת הכותרת "מסרבים להיות אויבים".
למשך שבוע עבדנו על יצירת מודל לתשתית של אמון עבור תרבות חדשה. מבני האיבה הרוחשים בין מדינות ואומות מתגלים בקבוצה של חמישים אנשים אשר חיה ביחד לאורך זמן. רקמנו חזון על כפר החקר לשלום בו דפוסי המלחמה משתנים משרשם. למשך שבוע צללנו לתוך חיי קהילה אינטנסיביים. שיחות עומק ושיתופים התחלפו בתפילות בשפות שונות. שירים התחלפו במחשבות אופרטיביות על שיתופי פעולה. חקרנו איך נוכל לחבר כוחות אל מול המלחמה. חקרנו איך לאפשר לחזון אמיתי של שלום לצבור כוח בתודעה ובמציאות. בדקנו מה אנחנו נקראים לעשות יחד. כל יום שמענו חדשות. אחרי שמיעת החדשות לקחנו כמה דקות של שתיקה. ניסינו ליצור רווח. ניסינו למצוא את הקול שיאתגר את המציאות האיומה.
> תמונות השבוע: עזה מנסה לחזור לחיים מבין ההריסות
פעילים במעגל דיון במחנה החזון
אחד המשתתפים הפלסטינים שנכח במחנה אמר: "האויב הגדול ביותר של הפלסטינים הוא הפחד הישראלי, האויב הגדול ביותר של הישראלים הוא הסבל של הפלסטינים תחת הכיבוש, האויב הגדול ביותר של שניהם הוא השנאה". הראיה של השנאה כאויב היא קול שיכול לאתגר את המציאות בה תודעת האיבה של עם מול עם ואדם מול אדם מאיימת לכלותינו. האיבה מאחדת קבוצות הפועלות מול אויב משותף ואפשר רק לדמיין מה יקרה אם הישראלים והפלסטינים לא יראו אחד בשני אויב אלא יפעלו ביחד אל מול אויב השנאה.
פתיחת לב אינה יכולה להתרחש אם אנחנו מתעלמים מהסבל ומסיבותיו. במיוחד כאשר הסבל הוא סבל מובנה כתשתית לאומית תודעתית וחברתית. ההערכה בליבי גדלה עם כל אדם שפגשתי שגם במצבים קיצוניים של סבל ואובדן בחר להלחם בשנאה, בחר באהבת אדם.
> מסרבים לשתוק: עצרת התמיכה בדרום כאפשרות למחאה למען שלום
פעילים במחנה החזון
בשובי ממחנה החזון בדרך חזרה הביתה ראיתי את ירושלים מוצפת בשלטים עם ציטוט מתהילים י"ח פסוק 38 "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם". בשנים האחרונות עסקתי רבות בפירוש פסוקי תהילים והוצאתי לאור ספר עם מדרשי תהילים תחת הכותרת "הללי נפשי". יצרתי, כפי שאני עושה שנים רבות, מדרש ההופך את פשט הפסוק ונותן לו טעם בזמנים שכאלו.
הכנתי שלטים בגודל זהה ובהם המדרש: "אויבי" משמע: הפחד, השנאה ותאוות הבצע. מה זה אומר לרדוף אחרי האויב הפנימי ולהשיגו? אתי הילסום אשר נרצחה באושוויץ בזמן השואה כתבה על כך ביומניה: "אין שום ברירה אחרת אלא שכל אחד מאיתנו יתרכז בעצמו וישמיד בתוך עצמו את הדברים שבגללם הוא רוצה להשמיד אחרים".
פסוק נוסף בתהילים קורא לנו לא לרדוף את האויב אלא לרדוף אחרי השלום – "סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורודפהו". הרדיפה היא מחויבות ואחריות למציאות שאנחנו רוצים ליצור.
המילה אויב בשפה העברית דומה להפליא למילה אוהב. אות אחת משתנה והמשמעות מתהפכת. אפשר לראות את אותה הדינמיקה ביחסי אהבה וביחסי איבה. שניהם קשורים לאנרגיה גבוהה, לעוצמת רגשות, לחיכוך. אפשר לראות איך דווקא האהבות העמוקות ביותר פעמים רבות הופכות לשגרה משעממת או אפילו לאיבה. המלחמות טורפות את הקלפים, מעירות אותנו מאדישותינו. פעמים רבות אני שואלת את עצמי כיצד ייראו חיים שבהם העניין והעירות יישמרו ביום יום ללא צורך במלחמות? מהו שלום אשר מלא באנרגיה שוקקת חיים לא פחות מהמלחמה?
תלינו את השלטים ברחובות העיר ירושלים, עירו של דוד המלך. הפסוק והמדרש מדברים זה עם זה והמתח ביניהם מעורר שאלות. אחת הנשים שראתה את השלט שאלה אותי: אני מבינה כיצד השנאה והפחד הם האויבים שלנו, אבל מה הקשר של תאוות הבצע לכל הסיפור? ועניתי לה שמלחמות לא היו נוצרות אם לא היה מי שחפץ בהן, ומממן אותן. מדינות רבות אומרות שהן מתנגדות למלחמה אך בפועל שולחות נשק כדי לתחזק אותה. המערך הכלכלי שלנו קורס תחת נטל המלחמות, אך יש גם בעלי אינטרסים המרוויחים מהן.
> הקשיבו: כך נשמעים החיים בעזה
השלטים שנתלו בירושלים: "אויבי" משמע: הפחד, השנאה ותאוות הבצע
מה היה קורה אם היינו מייצרים כלכלה המשקיעה את משאביה בשלום ולא במלחמה? איך היתה נראית המציאות במזרח התיכון אם הכסף שמושקע כיום בתעשיית הצבא היה מושקע ביצירת כפרים לחקר השלום? איזו השפעה היתה על המציאות שלנו עם מחנה חזון שכזה לא היה מסתיים כעבור שבוע אלא ממשיך כמקום בו חזון הופך למציאות, כמקום בו הפחד, השנאה ותאוות הבצע היו נעקרים משורש ההוויה האנושית ומשורש הסכסוך בין היהודי-ערבי.
רבי אמה שם-בה אילון, חברה ב"רבנים למען זכויות אדם", מלווה רוחנית, מיוזמות פרויקט הכפר לחקר השלום
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
