newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האדישות לבחירות המוניציפליות עלולה לעלות לנו ביוקר

נראה שלציבור הכללי אין כוח להתעסק עכשיו בענייני חנייה או חינוך. אבל עד כמה שזה נשמע דמיוני, קיים חשש ממשי שבשבוע הבא נקום למציאות פוליטית חשוכה אפילו יותר מהנוכחית

מאת:
מעטפות הצבעה בבחירות לרשויות המקומיות בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

לא כולם אדישים. מעטפות הצבעה בבחירות לרשויות המקומיות בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו ביום שלישי הקרוב, 27 בפברואר. פרצופיהם של המועמדים קופצים ברשתות ומציצים משלטי חוצות ותחנות אוטובוס – ונראים כל כך לא קשורים לזמן ולמקום.

מאז 7 באוקטובר, מה שמעניין את רוב הציבור בישראל זה גורל החטופים הנמקים בעזה, המלחמה הבלתי נגמרת והפקרות הממשלה. עשרות אלפי פליטים מהדרום והצפון אינם יודעים מה צופן להם המחר. את מי בכלל מעניינות עכשיו הבחירות המקומיות? את מי מטריד מצב החנייה או אפילו החינוך?

אבל יש מי שמתעניין. מאוד. הביביסטים, החרדים והבן-גביריסטים עובדים קשה מאוד כדי להוציא את המצביעים שלהן מהבית. זה לא מקרה שהבחירות מתקיימות אף שהמלחמה עדיין בעיצומה. הימין והמפלגות החרדיות מנצלים את העובדה שדעתו של רוב הציבור הישראלי מוסחת כדי לנסות להשתלט על רשויות ולהגדיל את כוחם באחרות.

בחירות מנומנמות טובות לשני סוגים של מועמדים: לבעלי תפקידים מכהנים, ולאלה שיכולים להביא ציבור מגויס לקלפיות. האינטרסים האישיים של בנימין נתניהו, שמנחים את כל החלטותיו, הם להשאיר בתפקידם עשרות ראשי רשויות מכהנים מהליכוד.

מנגד, ש"ס והעומד בראשה, אריה דרעי (שנפסל מלכהן כשר אך נמצא בלב קבלת ההחלטות כל העת), פועלים באינטנסיביות רבה בזירת הבחירות המוניציפליות. וכשרבים במילואים ואחרים חושבים שמדובר במערכת בחירות לא חשובה, הם עשויים להגדיל את כוחם באופן חסר תקדים.

גורם נוסף שפועל במרץ רב ומתייחס ברצינות רבה לבחירות המוניציפליות הוא מפלגתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, "עוצמה יהודית". אחרי שנכשל במאמציו ליצור פרובוקציות ועימותים בין יהודים לערבים, גם אחרי תחילת המלחמה, סומנו מערכת הבחירות המקומיות כדרך לבסס לו מעמד וכוח ביישובים רבים. המפלגה הציגה מועמדים ב-43 יישובים ברחבי הארץ – בהם חיפה, ראשון לציון, בת ים ונס ציונה.

בתל אביב-יפו רצה עוצמה יהודית ברשימה משותפת עם הליכוד, ותושבי דרום העיר מספרים על פעילות רבה בשכונות, שכוללת סיסמאות הסתה ושנאה, לצורכי עידוד הצבעה. אווירה של אדישות ואחוזי הצבעה נמוכים יסייעו להם להתחזק עוד.

בבחירות הנוכחיות בתל אביב-יפו קיים גם חשש משמעותי מאובדן קולות לרשימות שלא יקבלו את מינימום הקולות הנדרש לנציג במועצה. מתמודדות לא פחות משמונה רשימות מרכז, שמציגות מצעים חילוניים-ליברליים ברמות כאלה או אחרות. בין אנשי רון חולדאי לאלה של אורנה ברביבאי יש הבדלים מינוריים בהתנגדות יותר או פחות אינטנסיבית להדתה ובייצוג של צעירים/גמלאים/להט"בקים. הכל נראה דומה. בנוסף רצה רשימת שמאל אחת, המציגה סדר יום חברתי כולל ומייצגת גם את יפו.

בקרב על ראשות העיר קיימת תחושה שראש העיר המכהן, רון חולדאי, יזכה ללא קושי, ונראה שאין התגייסות לעידוד הצבעה. ריבוי רשימות המרכז, שאמורות לייצג את רוב תושבי העיר, גם הוא לא מצליח לעורר התלהבות, וקיים חשש ממשי שרבים יימנעו מהצבעה, כך שייווצר ייצוג יתר של הימין הקיצוני והחרדים.

שלט קמפיין של ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, ב-15 בינואר 2024 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

אין התגייסות לעידוד הצבעה. שלט קמפיין של ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, ב-15 בינואר 2024 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

במועצת העיר היוצאת כיהנו חמישה נציגי ימין-דתיים, מתוך 31 חברי מועצה. גם כשהיו פחות מ-20% מהנציגים, הם הצליחו לקדם אג'נדה של הדתה, העבירו תמיכות לגופים שמבקשים לשנות את אופי העיר, והקימו התנחלויות דתיות וחרדיות בלב שכונות חילוניות, במטרה לפגוע באורח החיים המקומי. בתי כנסת ששימשו את כלל הציבור בחגים הפכו לסניפים חרד"ליים, וכיכרות העיר הפכו לאזורי עימות, כשארגוני הדתה ערכו בהם אירועים בהפרדה מגדרית.

המשך הרדמתה של מערכת הבחירות המוניציפלית עלולה להוביל לשינוי משמעותי ביחסי הכוחות, שישפיע על כל תושבי ותושבות הרשויות המקומיות, בחיי היומיום שלהם. אבל זה לא מסתכם בכך. ניצחון סוחף של הימין על אגפיו השונים בבחירות המקומיות יאפשר לראש הממשלה להציגו כתמיכה של הציבור בממשלה ובמדיניותה.

עדיין לא מאוחר מדי. למרות תחושת המיאוס וקטנותם של רוב המועמדים, אם כל שוחר דמוקרטיה, חירות ושוויון ייצא להצביע, וידאג להוציא עמו אנשים נוספים – שכנים, חברים בקבוצות הוואסטאפ של הגן ובית הספר ועוד – אפשר יהיה למנוע קטסטרופה. אם לא נעשה כן, האלטרנטיבה עלולה להיות מפחידה. ופחד כבר יש לנו די והותר.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ההצלחות שלו במאבק נגד ישראל לבנון הקנו לו אוהדים רבים. פלסטינים בשכם מחזיקים בתמונות של חסן נסראללה אחרי ההתנקשות בו (צילום: נאסר שתאיה / פלאש90) .

ההצלחות שלו במאבק נגד ישראל לבנון הקנו לו אוהדים רבים. פלסטינים בשכם מחזיקים בתמונות של חסן נסראללה אחרי ההתנקשות בו (צילום: נאסר שתאיה / פלאש90)

כמו נאצר בשעתו, נסראללה השאיר רבים בעולם הערבי בתחושת יתמוּת

ג'מאל עבד אל נאצר מת ב-28 בספטמבר 1970. בדיוק 54 שנים מאוחר יותר, הודיע חזבאללה על מות מנהיגו חסן נסראללה מהתנקשות ישראלית. לשניהם היו אוהדים רבים בעולם הערבי, וגם אויבים, ומותם מותיר תחושה של תבוסה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf