הקיצונים מיצהר מייצגים את כולנו

כותרת מדממת פתחה הבוקר את ידיעות אחרונות ובה ציטוט מתוך התכתבות מיילים בין תושבי יצהר. הכותרת: "חשיפה: ויכוח מדאיג ביישוב יצהר. 'האם מותר להרוג חייל?'"

כפולת העמודים הראשונה של העיתון מוקדשת כולה לחשיפה זו. במרכזה צילום של נער אוחז רוגטקה, ראשו מכוסה בסווטשרט. פשעים נגד אזרחים פלסטינים נעשים יום יום, ואף בגיבוי הצבא וללא הענשת הפושעים. דיונים מפורשים על הדם המותר של הפלסטינים נערכו ונערכים בקרב מתנחלים, לא מתנחלים, וכמובן גם חיילים.

ידיעות אחרונות, כמו גם תכנית הרדיו של ניב רסקין בגל"צ בשמונה בבוקר, מסמנים ומעצבים סדר יום. במסגרת סדר היום הזה שיחה שמנהלים יהודים אזרחי המדינה, המתגוררים במעמקי הגדה המערבית, על התרת דמם של חיילי צה"ל היא פשע חמור יותר מאשר פגיעה ממשית ברכוש, בגברים, נשים וטף שנעשו ונעשים על ידי המתנחלים ועל ידי הצבא.

ה"עשבים השוטים" של יצהר הם יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל, לא רק זה המתנחלי, אלא זה הישראלי ככלל. ואילו הסימון שלהם על ידי מערכת הביטחון, צה"ל והתקשורת הוא חבירה של כל הגורמים הללו יחד לעמדה אחת, זו שפוטרת את הכלל מן האחריות לנעשה בשטחים, ומצביעה על מיעוט כאחראי למעשים שלכאורה אינם מתקבלים על הדעת.

דובר היישוב יצהר, עזרי טובי, טען הבוקר כי המדובר בשיח שאינו לגיטימי על הרוב המוחלט של התושבים ביצהר. מי שהוציא את ההתכתבות הפנימית לפרסום ודרש כי תיחקר היו למרבה הפלא ראשי המתנחלים, שבמהלך גאוני ניסו להמשיך ולבדל עצמם מ"קיצוניים".

הדיון על "חופש הביטוי" במקרה הזה הוא לא מעניין, ויותר מכך הוא הסטה של מה שבאמת צריך לעניין אותנו. לא צריך לעצור את מתנחלי יצהר על אמרות שמסיתות לפגיעה בחיילי צה"ל, אלא להתחיל לדבר על מה ומי מאפשרים את הפגיעות הללו ביום יום.