דיכוי נוסח ישראל או "הצלת המולדת". הרשות תחת מבחן בג'נין

מאמצים את השיטות של ישראל. כוחות ביטחון פלסטיניים במרכז ג'נין, ב-16 בדצמבר 2024 (צילום: נאסר שתאיה / פלאש90)

"הגנה על המולדת" או דיכוי בשמה של ישראל? זה הדיון המרכזי בחברה הפלסטינית בגדה המערבית בשבועות האחרונים, סביב הפעולה של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים במחנה הפליטים בג'נין נגד חמושים הפועלים במחנה.

התמונות היוצאות מג'נין אכן מזכירות פעולה ישראלית צבאית: עימותים בין חמושים לחיילים, מעצרים, פצועים, הרוגים, מצור, פריצה לבית חולים ואפילו הרג של עיתונאית. יותר מ-20 הרוגים, שישה מהם אנשי כוחות הביטחון הפלסטיניים, והיתר תושבי המחנה, בהם העיתונאית שדא אל-סבאח וילד. ראוי לציין שאף שחמאס יצא להגנת החמושים, בפועל לחמאס אין נוכחות צבאית בגדה המערבית, והחמושים בג'נין משתייכים ברובם לג'יהאד האסלאמי או לפתח, או שהם פועלים עצמאית.

>> חורבן ג'נין – מבט מבפנים

הרשות הפלסטינית טוענת שהמבצע, שהיא מכנה אותו כאמור "הגנה על המולדת", נועד לרדוף אחרי קבוצה של פורעי חוק, שמנסים לגרור את המחנה ואת הגדה המערבית כולה לעימות עם ישראל – עימות שממשלת נתניהו שואפת אליו, ושיביא לכך שהגדה תגיע למצב שרצועת עזה נמצאת בו היום. החמושים וחלק מהפלגים הפלסטיניים, ובראשם חמאס, מאשימים את הרשות כי היא פועלת בשליחות ישראל.

האירועים עוררו ויכוח עז ברחוב הפלסטיני. חלק מתנגדים לפעולות הרשות, חלק שומרים על שתיקה, וחלק קטן תומכים באופן גלוי בפעולות הרשות. רבים קוראים להפסיק את האלימות ולפנות לדיאלוג. למרות המתח הרב, העימותים בין הרשות לחמושים לא התרחבו מג'נין לאזורים אחרים בגדה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

"אני לא יכול להגן על אחד הצדדים ולטעון שהוא צודק", אומר סאמי סוואלמה, חוקר המתגורר ברמאללה. לדבריו, הרשות אפשרה לארגוני החמושים לקום שכן היא השלימה עם כך שהצעירים במחנות, שרובם היו פעילי פתח, יקבלו תמיכה כספית מהג'יהאד האסלאמי.
"מבחינת הרשות, הפתרון היה להיפטר מהצורך לממן אותם או להתמודד עם זעמם", אומר סוואלמה. "הרשות גם חשבה שהדבר (התחזקות הג'יהאד האסלאמי; ב"ז) יפעיל לחץ על ישראל ויציק לה. לכן, כל ארגון שאינו חמאס קיבל אור ירוק לפעול".

עכשיו, לאור היחלשותו של הציר האיראני וכניסתו המתקרבת של טראמפ לבית הלבן, הרשות החליטה לצאת למבצע הזה. "ייתכן שיש לה הבטחות מארה"ב או ממדינות ערב בנוגע לעתיד עזה", מסביר סוואלמה. "אם היא תצליח להילחם בחמושים בגדה, היא תוכיח שהיא ראויה לשלוט בעזה ותאחד מחדש את עזה עם הגדה המערבית".

העימותים בין כוחות הרשות לחמושים מקשים מאוד על חייהם של תושבי ג'נין. חלקם מתארים את המצב כעונש קולקטיבי שהרשות מטילה עליהם. "רבים תמכו במבצע של הרשות לעצירת הכאוס", אומר תושב שנשאר בעילום שם, "אבל לאחר שהיו הרוגים, הדעות השתנו". בערים ובמחנות פליטים נוספים בגדה המערבית נרשמו מפגנים של סולידריות עם המתרחש בג'נין, כולל שביתות ומשמרות מחאה, אבל המחאות היו מוגבלות. הביקורת על הרשות נפוצה בעיקר ברשתות החברתיות.

הרשות מנסה לשכנע את הציבור הפלסטיני שאין ברירה אחרת. הפגנת תמיכה בפתח בג'נין, ב-5 בינואר 2025 (צילום: נאסר שתאיה / פלאש90)

"זה דומה לעמדות האנשים בנוגע לפלישות הישראליות", מסביר סוואלמה. "רוב האנשים מתנגדים למבצע הצבאי, בעיקר כי הפופולריות של הרשות בשפל, וגם כי הציבור תומך בדרך כלל בחמושים ובהתנגדות לכיבוש. אבל התמיכה הזו ניכרת רק בשיחות פרטיות או ברשתות החברתיות, ולא מעבר לכך. אין הפגנות משמעותיות או ניסיונות לעזור לחמושים. הציבור לא מוכן לאמץ את העמדות הללו בגלוי".

הביקורת על הרשות ברשתות החברתיות התעצמה בעקבות החלטת הרשות הפלסטינית ב-1 בינואר 2025 להפסיק את שידורי ערוץ אל-ג'זירה ולהקפיא את פעילות משרדיו ועובדיו בגדה. הרשות טענה כי הערוץ הפר חוקים ותקנות, והאשימה אותו בהסתה ובתמיכה בטרור ובכאוס בגדה המערבית. באל-ג'זירה, לצד עיתונאים ופעילים חברתיים רבים, גינו את ההחלטה והאשימו את הרשות שהיא מאמצת את המדיניות הישראלית.

"החסימה שהרשות הטילה על אל-ג'זירה אינה מונעת מהפלסטינים בגדה המערבית גישה לערוץ ולפלטפורמות שלו", כתב פעיל מג'נין. "בעולם הרשתות החברתיות, אי אפשר לחסום אמצעי תקשורת. והטיפשי מכל: אי אפשר לנצח בקרב מול עיתונאי, שהנשק שלו הוא ההשפעה על דעת הקהל נגדך. על אחת כמה וכמה מול אמצעי תקשורת שלם".

"זהו ניסיון להשתיק קולות", אומר מרצה לתקשורת באוניברסיטה פלסטינית, שבחר להישאר בעילום שם. "הרשות מנסה להראות לישראל שהיא עושה בדיוק את מה שהיא עושה: פורצת למחנה, הורגת, מטילה מצור, פוגעת באזרחים ואפילו הורגת עיתונאית ומתכחשת לכך מיד, כמו שעשתה שישראל אחרי שהרגה את שירין אבו עאקלה. היא (הרשות) מטילה מצור על בית החולים בג'נין וסוגרת את אל-ג'זירה, בדיוק כמו ישראל. אף שהיו בידי הרשות אפשרויות אחרות לטפל בסוגיית החמושים, היא בחרה לטפל בה בשיטות הישראליות".

המרצה, שמזוהה יותר עם הפתח, טוען שהרשות הפלסטינית אחראית למה שקורה בג'נין. "גם אם נניח שהטענה שלה (של הרשות; ב"ז) נכונה ולפיה החמושים הם פורעי חוק, היא הרשות השלטת, בידה הכוח, והיא זו שהחלה את המבצע, ולא הצעירים", אומר המרצה. "פורעי חוק עומדים לדין בבית משפט עצמאי, לאחר שקיבלו את זכותם להגן על עצמם ולהסתייע בעורכי דין, באולמות משפט פתוחים בנוכחות הגורמים המוסמכים". לגבי אל-ג'זירה אומר המרצה כי "גם אם הערוץ נחשב לערוץ הסתה, אי אפשר לסגור אותו בהחלטה של משרד ממשלתי שהוא גוף ביצועי ולא שיפוטי. זה מנוגד לחוק ולחוקה הפלסטינית. בשורה התחתונה, הרשות היא זו שפעלה בניגוד לחוק בשני המקרים, ועכשיו היא מנסה לכפות את גרסתה על העם".

בשנתיים האחרונות, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר 2023, הצבא הישראלי נכנס פעמים רבות למחנה הפליטים ג'נין, הרג עשרות צעירים והשאיר אחריו הרס רחב. פעולות דומות נעשו גם בטול כרם ובמחנות הפליטים הסמוכים לה. אולי מסיבה זו, פעיל בכיר במחנה הפליטים בלאטה בשכם דווקא מביע תמיכה בפעולות של הרשות בג'נין. "בכל מחנות הפליטים בגדה יש חשש שישראל תחריב אותם, כפי שעשתה באופן חלקי בג'נין ובטול כרם, וכפי שעשתה באופן מלא בג'באליה ובמחנות ובערים ברצועת עזה", הוא אומר. "אנחנו תומכים במבצע של הרשות, כי אסור לנו להיות אלה שמגשימים במו ידינו את חלומם של סמוטריץ' ושל הימין הקיצוני".

משתיקים אותה כמו ישראל. שוטרים ישראלים מחרימים ציוד ממשרדי אל ג'זירה במזרח ירושלים, במאי 2024 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

לדברי הפעיל מבלאטה, התיאבון של הימין גדל אחרי ההרס בעזה. "העובדה שמעשיהם בעזה עברו ללא תגובה בינלאומית או ערבית מקלה עליהם לחזור על כך בגדה", אומר הפעיל. "עכשיו, עם חזרתו לבית הלבן של טראמפ, שתומך באופן מוחלט בישראל, המשימה שלהם תהיה קלה יותר. לכן, החובה הלאומית שלנו היא לא לספק לישראל את העילה לפעולה, לפחות בתקופה הזו. זה בדיוק מה שהרשות עושה בג'נין".

סוואלמה מביע הבנה לעמדה הזו. "האמת היא שישראל אוהבת תופעות כאלה (חמושים; ב"ז). הם נותנים לה תירוצים לפלוש ולהרוס מחנות פליטים וערים פלסטיניות", הוא אומר. "החמושים מנותקים מהמציאות. עם מה שישראל עשתה ועושה בעזה, ועם הלגיטימציה הבינלאומית שיש לה, מה הם (החמושים; ב"ז) חושבים שהם יכולים להשיג? האם הם רוצים שהמחנות שלהם יימחקו כמו שעזה נמחקה?"

"מה שקורה במחנה הפליטים ג'נין משקף את ליבת הסוגיה הפלסטינית: עם שנאבק בכיבוש עם משאבים מוגבלים, אבל חסר הנהגה לאומית מאוחדת שיכולה לנצל את העמידות הזו לפרויקט שחרור כולל", אומר פעיל מג'נין. לדבריו, ההידרדרות בגדה נובעת מחולשת הארגונים הפלסטיניים, ובמיוחד האסלאמיים שבהם, ומחוסר יכולתם לפעול באופן גלוי. מהלכי הרשות נגד הארגונים השונים, טוען הפעיל, "הובילו לקיפאון פוליטי, לתחושת ייאוש ולשסע גדול בין הרשות לבין הצעירים".

לדבריו, כדי להתמודד עם האתגר הזה, הרשות הפלסטינית חייבת "לבנות מחדש את האמון עם הציבור, במיוחד במחנות הפליטים, על ידי שיח עם תנועות ההתנגדות והצעירים ושיתוף פעולה איתם במקום מלחמה בהם. חשוב מכך, יש להציג פרויקט לאומי חדש, שיבנה מחדש את סדר העדיפויות של הסוגיה הפלסטינית, החל מהתמודדות עם ההתנחלויות ועד להשגת פיוס ואחדות לאומית. יש גם להחיות את המוסדות הלאומיים, האיגודים המקצועיים, הארגונים והחברה האזרחית, ולשחרר אותם משליטה פוליטית".

סוואלמה מאמין שהרשות תצליח לשים קץ לתופעת החמושים. הראיה לכך היא שלמרות הקורבנות, הציבור בגדה לא יוצא באופן נחרץ נגד הרשות. "אני חושב שרבים בגדה המערבית סבורים שעדיף שהרשות תטפל בתופעה הזו מאשר שישראל תעשה זאת", הוא אומר. "אם ישראל תתערב, היא לא תסתפק רק במעצר או בהריגת החמושים, אלא תהרוס את המחנות ואת הערים, כפי שעשתה בעזה, וכפי שעשתה לאחרונה בג'נין ובטול כרם".