"אין הסכם. אנשים יושבים בכלא על בסיס טענה תיאורטית"

לאחר הקריסה של אופציית רואנדה וביטול ההסכם עם האו"ם בעניין מבקשי המקלט, מהדיון בעתירה נגד הגירוש עולה שסימן שאלה מרחף גם מעל אופציית אוגנדה כמדינה הקולטת. כלואי סהרונים עשויים להשתחרר, אך המאבק רחוק מלהסתיים

מאת:

דיווח ותמונות: אורן זיו

בדיון בבג״ץ שהתקיים אתמול (שלישי) בעתירה שהגישו 119 פעילים נגד מתווה גירוש מבקשי המקלט, קבעו השופטים שכיום אין הסכם עם מדינה שלישית, וכי אם המדינה לא תציג הסכם חדש תוך 5 ימים יהיה עליה לשחרר את הכלואים בסהרונים. עוד קבע בית המשפט כי מכיוון שהעתירה הוגשה לגבי הגירוש לרואנדה, וכעת הגירוש לאוגנדה הוא העומד על הפרק, העותרים יוכלו לעדכן את העתירה במידה יושג הסכם עם אוגנדה, כך שבינתיים העתירה נמחקת.

"במובן חוקתי יש כאן החלטה שפוגעת בכבוד האדם". עו"ד ברק כהן עם סיגל אביבי, ממגישות העתירה וממובילות המאבק נגד גירוש מבקשי המקלט (אורן זיו/אקטיבסטילס)

donate

"איזה בית משפט יכול לאשר דבר כזה?"

"במובן חוקתי יש כאן החלטה שפוגעת בכבוד האדם, שמבקש המקלט יושב ומחכה", טען עו"ד ברק כהן שייצג את העותרים בפתח הדיון. במהלך הדיון, אליו הגיעו צופים רבים ובכללם חלק מהעותרים, פעילים בעד ונגד הגירוש ותושבים מדרום תל אביב, השופטים הקשו לא מעט על נציגת המדינה, עו"ד שוש שמואלי. ניכר היה שהם לא מרוצים מהעובדה שבדיון הקודם, המדינה לא ציינה בפני בית המשפט, ולו באופן חסוי, שמתקיימים מגעים עם האו"ם, משא ומתן מורכב שניתן להניח שלא התחיל בשבועות האחרונים. מאז הדיון הקודם הוכרז הסכם עם האו"ם, בוטל, ולאחר שהמדינה הודתה שההסכם עם רואנדה כמדינה הקולטת קרס – כרגע נראה שעומד על הפרק הסכם עם אוגנדה במקום, הסכם שגם על קיומו הוטל בדיון סימן שאלה גדול.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, שאלה את נציגת המדינה: "ברגע הזה, אם אתם מעלים אנשים על מטוס הם לא יקלטו?". עו"ד שמואלי השיבה: "אני לא אומרת אם יקלטו או לא, צריך לטפל בהשלמה כדי שהיועץ המשפטי יקבל את החלטתו הסופית". חיות המשיכה להקשות: "השאלה לא האם המדינה השלישית (הכוונה לאוגנדה, א.ז) בטוחה אלא האם תהיה מוכנה לקלוט בכפייה?". כשנציגת המדינה התמהמה בתשובתה, חיות סיכמה: "כלומר כרגע אין. אנשים נמצאים במעצר".

הפעילה למען גירוש מבקשי המקלט, שפי פז, במהלך הדיון

לאחר כחצי שעה דיון, השופטים ביקשו לשמוע את דעתו של עו"ד כהן על הבקשה של המדינה להציג את ההסכם, או ההתקדמות במגעים, במעמד צד אחד. "אני מסכים שבית המשפט יבדוק את כל הנסיבות", השיב כהן, "אבל העבודה הפשוטה היא שאין הסכם. בני אדם יושבים בכלא על בסיס טענה תאורטית. איזה בית משפט יכול לאשר כזה דבר?"

לאחר הדברים האלה השופטים ביקשו מכולם לצאת האולם, ושמעו את המדינה במעמד צד אחד במשך למעלה משעה. בתום הדיון המדינה ביקשה מבית המשפט עוד 48 שעות כדי שהשליח המיוחד יחזור מאוגנדה עם עדכון להסכם, לדבריהם.

הדיון הראשון בעתירה שהקיים לפני חודש לא זכה להתעניינות רבה, מכיוון שרבים העריכו שלעתירה אין סיכוי, ולכן גם תומכי הגירוש לא הגיעו לדיון. אתמול המצב היה שונה בתכלית. לאחר ההחלטה הדרמטית להקפיא את הגירוש הגיעו לדיון עשרות תומכי גירוש, כולל מספר פעילים של אם תרצו ועוצמה יהודית, ומהצד השני עשרות פליטים ופעילים נגד הגירוש. בפאתי האולם ישב גם מרדכי וענונו. "המדינה מגרשת את מי שלא צריך ולא מגרשת את מי שצריך לגרש", אמר לי בעברית, למרות שבדרך כלל הוא מסרב להתראיין לכלי תקשורת ישראלים. לאחר מכן הוסיף שישמח מאוד אם אחרי כל כך הרבה שנים יאפשרו לו להיות "מגורש" ולעזוב את ישראל, דבר שנמנע ממנו מאז שחררו.

״המדינה מגרשת את מי שלא צריך ולא מגרשת את מי שצריך לגרש״. מרדכי וענונו (מימין) באולם בית המשפט

בטווח הארוך נראה שהמאבק נגד הגירוש חוזר לשטח. כעת, משנראה שאופציות הגירוש בכפייה קורסות אחת אחרי השניה, המדינה עדיין יכולה לגרש מבקשי מקלט "מרצון". דיווחים ברוח זו כבר מתקבלים ממבקשי המקלט הכלואים בסהרונים.

ההסכם עם האו"ם נועד לשים סוף לעשור של חוסר מעמד וודאות- עם מחצית ממבקשי המקלט שהיו אמורים להישאר בישראל ולקבל מעמד ואפשרות לעבוד לקבל חינוך ושרותי בריאות בצורה מסודרת. נראה שביטול המתווה עם האו"ם, ומצד שני ביטול מתווה הגירוש, מצביעים על כוונת המדינה להמשיך ואף להחמיר את ההתעללות הבירוקרטית במבקשי המקלט כדי לאלצם לעזוב "מרצון". התנאים הקשים בתור למשרד הפנים בבני ברק, שכיום הוא היחיד שמקבל אליו מבקשי מקלט, הם דוגמה אחת, ואני בטוח שנראה עוד דרכים יצירתיות שבהן במדינה, אחרי שנכשלה לגרש בכפייה, תנסה "לשכנע" את מבקשי המקלט לעזוב לעתיד לא נודע.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

הדחפורים הרסו משתלה, מגרש למכירת מכוניות ומספרה במקום, שייח' ג'ראח, ב-17 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

לא היה שום צורך להרוס את בית משפחת סאלחייה

צביעת שטחים לצורכי ציבור, ללא התחשבות במצב הקיים וללא שיתוף התושבים, היא פרקטיקה מקובלת במזרח ירושלים. למרות זאת, המקרה של משפחת סאלחייה היה חריג: במקרים דומים אחרים עיריית ירושלים השתמשה בשטחים הפנויים בלי לגעת בבתי המגורים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf