דו"ח מבקר המדינה: אין פיקוח משמעותי על כלי נשק בישראל
תקנים של מפקחים לא מאוישים, רשיונות מחודשים באופן אוטומטי ואלפי נשקים ללא רישיון מסתובבים בשוק
היום התפרסם דו"ח מבקר המדינה, בו נבדק לראשונה מאז שנת 1997 נושא רישוי כלי הירייה והפיקוח על החזקתם בישראל.
נתוני דו"ח המבקר מלמדים על החשיבות המועטה שמייחס האגף לפיקוח על הארגונים החמושים, כאשר מחסור בכוח אדם מונע פיקוח יעיל ואפקטיבי על בעלי רישיונות כלי נשק בישראל – בין אם נשק של ארגונים כחברות שמירה ובין אם בבעלות פרטית. כלי נשק רבים מוחזקים ללא רישיון וקיימים כשלים בקשר בין הגורמים המטפלים בתחום הרווחה והבריאות לגורמי הרישוי והפיקוח.
כך מתברר מהדו"ח כי במשך יותר מחמש שנים לא היה מפקח במחוז ירושלים האחראי על 142 ארגונים של בעלי נשק, וגם במחוז צפון שבו 196 ארגונים אין מפקח ייעודי. עוד עולה מהדו"ח כי ביקורות העומק בוטלו כליל, וכי בפועל אין ביקורת פתע אמיתיות בהן מגיע מפקח ללא כל הודעה מראש.
באוגוסט 2013 כתב מנהל תחום ארגונים באגף למשרד מבקר המדינה, כי "בגלל אילוצים שונים בהם נאלץ מחוז ירושלים שלנו, לפעול במשך כמה שנים ללא מפקח כלי ירייה מחוזי, ניתן במשך תקופה ממושכת אישורנו לבצע חידוש רישיונות לארגונים חמושים שבמרחב ירושלים ללא ביקורת ואישור מפקח כלי ירייה כפי שמקובל ככלל במערך רישוי כלי הירייה".
הדו"ח מעלה עוד שבתחום כלי הנשק האישיים מרבית הרישיונות ניתנים על בסיס זכאות בעבר ולא לאור צרכים עדכניים: כ-81 אחוז מבעלי כלי הירייה הפרטיים (כ-120 אלף) מחזיקים ברישיון על יסוד זכאות קודמת או "המלצה" של גורמים במערכת הביטחון. פחות מחמישית (כ-28 אלף) מחזיקים ברישיון על יסוד תבחינים המצביעים על צורך קונקרטי מעודכן.
מהממצאים בדו"ח מסתדר שנכון לקיץ האחרון היו בישראל יותר מ-14 אלף כלי ירייה ללא רישיון תקף, המוחזקים שלא כדין: ביוני 2013 היו 7,198 רישיונות פגי תוקף הרשומים על שמם של תושבים פעילים; 6,276 רישיונות פגי תוקף רשומים על שמם של נפטרים ו-607 רישיונות פגי תוקף רשומים על שמם של אזרחים שעזבו את הארץ, אך כלי הירייה שהיה ברשותם לא הוחזר.
ומה ההשלכות למחדלים ברישוי ופיקוח על כלי נשק במרחב הציבורי?
במשך שנים נאבקת קואליציית "האקדח על שולחן המטבח" למען צמצום תפוצת נשק אבטחה בכלל, ולמניעת זמניות האקדח לשימוש המאבטח בתום שעות עבודתו בפרט.
לפי נתוני הקואליציה, לפחות 30 אנשים נרצחו בנשק של מאבטחים בין 2002 ל-2013, 16 נשים ו-14 גברים. בנוסף, שבעה גברים ואישה אחת התאבדו בנשק האבטחה שהיה ברשותם. כל הגברים עשו זאת לאחר שרצחו באמצעות אקדחם האישי.
על פי החוק ובהתאם להוראות המשרד לביטחון הפנים הנשק צריך להימסר למאבטח בתחילתה של משמרת ולהילקח בסיומה, אך עד שהתקנות לצמצום תפוצת הנשק נכנסו לתוקף בספטמבר 2013, בעקבות הקמפיין של "שולחן המטבח", שימש כאמור נשק ארגוני למקרי רצח והתאבדות רבים. על פי המידע שבידי הקואליציה מאז כניסת התקנות לתוקף לא בוצע אף רצח על ידי מאבטח או באמצעות נשק של תעשיית האבטחה
לפחות 30 איש נהרגו ללא הצדקה בגלל מחדלים של שנים רבות, אבל המאבק לא נגמר. גם כיום ההנחיות המחייבות הפקדת נשק בתום המשמרת לא חלות גם על אלפי מאבטחי בתי הספר.
נותר רק לקוות שהנתונים הקשים מדו"ח המבקר יעוררו דיון ציבורי ביחס להחרגה של מאבטחי בית הספר, ולא יגבו יותר קורבנות שחייהם נלקחו כי האקדח עדיין על שולחן המטבח.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית










