גם בלי ללחוץ יד לכהניסטים, הרצוג הכשיר את דרכם

עצם הגעת הנשיא למערת המכפלה היתה הישג עצום לאנשי הימין הקיצוני. בדבריו ובמעשיו הוא אימץ את הנרטיב שמוחק את מה שקרה מאז מאורעות תרפ"ט ועד ליישוב היהודי בחברון היום. גם כשדיבר על גינוי אלימות, לא הזכיר במילה את טבח המתפללים המוסלמים שהתרחש רק כמה מטרים מהמקום שבו עמד

מאת:
הנשיא יצחק הרצוג מדליק נר ראשון של חנוכה במערת המכפלה בחברון, ב-28 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

דיבר בהרחבה על מאורעות תרפ"ט. הנשיא יצחק הרצוג מדליק נר ראשון של חנוכה במערת המכפלה בחברון, ב-28 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

אורלי נוי תיארה מה היה אמור הנשיא יצחק הרצוג לראות כשיעשה את הדרך על כביש 60 ממעונו בירושלים להדלקת נרות בחברון. אך גם לבעיה הזו נמצא פתרון: הנשיא הגיע אתמול (ראשון) במסוק הישר לתוך קריית ארבע, ומשם נסע כמה דקות לעיר העתיקה בחברון. כלי רכב צבאיים, פרגודים ומאות חיילים הסתירו לו את רחוב השוהדא, שנסגר לתנועת פלסטינים אחרי הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערכת המכפלה ב-1994.

שתי החנויות הפלסטיניות היחידות הפועלות ברחוב, ממש מול מערת המכפלה, הוסתרו על ידי רכבי ביטחון, ונאצלו לסגור מוקדם. חייל שעמד באחד המחסומים ברחוב סינן לעבר קבוצת צלמי עיתונות ישראלים, "הם מ'בצלם'". מבחינתו היה ברור שכל מי שמתעד את המציאות בעיר הוא פעיל הארגון.

בתוך האולם, לפני הגעתו של הרצוג, הסתובב חבר הכנסת איתמר בן גביר כמו חתן השמחה, כשחיילים מצטלמים איתו לסלפי. יואל מרשק, לשעבר יו"ר התנועה הקיבוצית, שהגיע לאירוע, בירך על כך שהנשיא בא ואמר "הימנים חושבים שאני שמאלני ולהפך", כשמאחוריו בן גביר. "זה הנשיא של כולנו, של העם היהודי. איתמר בן גביר הוא בן אדם שיש לי איתו חילוקי דעות. על מנת להגיע למה שאיתמר רוצה צריך לעבוד ולפעול בצורה שונה. לדעתי, צריך להושיט את היד. עם אויבים מדברים".

בן גביר מצדו סיפר לכלי התקשורת במקום: "הנשיא הלך לכפר קאסם, נפגש עם בל"ד ועם רע"ם. לבוא לכאן, ליישוב היהודי בחברון, זה המינימום המתבקש. אנחנו מברכים אותו. אבל כל אלה שבחוץ (פעילי השמאל; א"ז) שצועקים בשם החושך והגזענות, הם צריכים להתבייש".

בצעד שנראה מתוכנן, הרצוג לא עבר על פני חברי הכנסת בן גביר ואורית סטרוק (הציונות הדתית), שניהם תושבי חברון, ולא לחץ את ידם. אך עצם הגעתו לשם – הנשיא הראשון שמבקר במערת המכפלה/מסגד איברהים – היתה הישג עבורם, ותזכורת לכך של-500 המתנחלים שמתגוררים בעיר יש שני נציגים בכנסת, אולי הייצוג הפרלמנטרי הגדול בעולם לקבוצה כל כך קטנה.

עוד נכח במקום שמואל (זנגי) מידד, מנהל ומייסד ארגון חוננו, המספק שירותים משפטיים לפעילי ימין קיצוני, כמו עמירם בן אוליאל אשר הורשע ברצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא.

בזמן הטקס ישב הרצוג לצד בכירי המתנחלים, וכן מפקדים מהצבא, המינהל האזרחי והמשטרה. הדוברים השונים הודו לכוחות הביטחון. הרב הלל הורוביץ, ראש מינהלת היישוב היהודי בחברון שיזם את הביקור, דיבר על "שיתוף הפעולה הנפלא עם כוחות הצבא, המשטרה, המינהל האזרחי ומשמר הגבול, שאנחנו מלאי הכרת הטוב על מסירותם ועל הקרבתם יום יום, יחד אתנו, להמשך השליחות ההיסטורית של שיבת הבנים לגבולם".

דבריו סיפקו תזכורת לכך שבלי קשר לביקורו של הרצוג, מפעל ההתנחלויות בכלל, ובחברון בפרט, משגשג בזכות התגייסות של שליחי כל זרועות המדינה, שישבו שם לצד הרצוג ומחאו כפיים.

donate

הרצוג אמר בטקס הקצר כי השליטה בעיר "נמצאת מעל כל מחלוקת". הוא דיבר בהרחבה על מאורעות תרפ"ט, שבהן קרובת משפחתו התחזתה למתה וכך ניצלו חייה. לדבריו, צריך לבנות "גשר ועוד גשר כדי לשמר את הביחד שלנו, כמובן מבלי לפגוע בכל יחיד וקהילה ודעותיהם ואמונותיהם". אך הפעם היחידה שבה הזכיר במרומז את "הפלסטינים" היתה כשאמר: "עלינו להמשיך לחלום על שלום בין בני כל הדתות והאמונות בארץ הזאת, ולגנות כל סוג של שנאה ואלימות".

הנשיא לא הזכיר אפילו במילה אירוע אלים קרוב יותר בזמן ובמרחק ממאורעות תרפ"ט, שהתרחש לפני 27 שנה, מטרים ספורים מהמקום שבו הדליק אתמול נרות. הטבח שהוביל, כאמור, לסגירת רחוב השוהדא ולהפיכת החיים בחברון לבלתי נסבלים עבור הפלסטינים. מבצע הטבח, שבן גביר בעבר תלה צילום שלו בסלון, נערץ על ידי חלק מתושבי המקום, שמקיימים לזכרו אירוע שנתי ואף הקימו אנדרטה לזכרו, שנהרסה במשך.

הרצוג גם לא הזכיר במסגרת גינוי ה"אלימות" את האלימות היומיומית של תחזוקת התנחלות של כמה מאות אנשים בתוך עיר של כ-200 אלף תושבים – מסגירת הרחוב המסחרי המרכזי, דרך הטלת הגבלות כבדות על תנועת פלסטינים באזור ושימוש בטכנולוגיה כדי לעקוב אחרי אזרחים, ועד לאירועי תקיפה של פלסטינים על ידי מתנחלים. כל אלה נעדרו באופן בולט מדבריו.

חיילים ופלסטינים בחברון, ב-19 בספטמבר 2016 (צילום: וויסאם השלמון / פלאש90)

מציאות יומיומית של אלימות. חיילים ופלסטינים בחברון, ב-19 בספטמבר 2016 (צילום: וויסאם השלמון / פלאש90)

לפי האתוס של המתנחלים במקום, ההיסטוריה כוללת את אברהם אבינו – שרכש את מערת המכפלה, את מאורעות תרפ"ט ועזיבת היהודים את העיר, ואת ימינו אנו – שבהם קם היישוב היהודי בעיר מחדש. כל מה שקרה בין לבין, למשל כיבוש העיר ב-1967, ואפילו מציאות החיים של הפלסטינים בה כיום, נעדרים ממנו. בעצם ביקורו אתמול ובדברים שנשא, קיבל הנשיא את הנרטיב הזה במלואו.

אבל גם אם לא מדברים על זה, את המציאות אי אפשר להעלים. מחוץ לטקס נפרש מספר גדול של חיילים ושוטרים בין קריית ארבע לחברון וגם ברחוב השוהדא. פעילי שמאל נחסמו בכניסה לחברון בעזרת צו רידוד, שחל רק עליהם – כפי שנעשה בעבר כדי למנוע סיורים של שוברים שתיקה. מי שלא נחשד כשמאלני נכנס ללא בדיקה.

בשל כך, כמה עשרות אנשים מ"שלום עכשיו", "שוברים שתיקה" וקבוצות אחרות, נאלצו לקיים את מחאתם בכניסה לקריית ארבע, במרחק כמה קילומטרים ממערכת המכפלה. חאזם באדר, צלם עיתונות מחברון שעובד עבור סוכנות הידיעות הצרפתית ומחזיק בתעודת עיתונאי ישראלית, הורחק בכוח על ידי רבש"ץ קריית ארבע רק משום שהוא נושא תעודת זהות פלסטינית.

כפי שציין עיתונאי שעובד עבור כלי תקשורת בינלאומי, הביקור נתפס בציבור בישראל כדבר שגרתי שנדחק לשולי החדשות. אך מבחינה בינלאומית – ובטח פלסטינית – מדובר באירוע חשוב, שבו נשיא מדינת ישראל נותן לגיטימציה להתנחלות בתוך עיר פלסטינית. בחודש שעבר החלו בעיר עבודות בנייה של 31 יחידות דיור חדשות, הראשונות שנבנות ביישוב היהודי מאז 2001.

בסוף האירוע הקצר, הרצוג מיהר למסוק שייקח אותו לאירוע בתל אביב. שני מג"בניקים הציצו מתוך דלת המפרידה בין החלק היהודי למוסלמי בתוך המתחם. אחת הנשים שיצאו מהאירוע שאלה אותם בציניות: "הרצוג נכנס לבקר פה?"

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

אילוסטרציה: pixabay

פרשת NSO היא רק סימפטום של האמונה הישראלית בכוחות הביטחון

התרגלנו לפטור כל ביקורת על אמצעי הביטחון במשיכת הכתף של "מלחמה היא דבר מכוער", וכך הפכה "מלחמה" למטפורת ברירת המחדל בכל פעם שאנחנו רוצים לזרוק הצידה את זכויותיו של מישהו. ועכשיו, שלא במפתיע, זה הגיע לתוך הטלפון שלנו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf