במסווה של מאבק בדה לגיטימציה, מעבירים עוד כספים להתנחלויות

הצלחה בתהליך החיסול של הייעוץ המשפטי העצמאי. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, בכנסת, ב-26 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בחודש שעבר פירסם משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מכרז שמעלה לגבהים חדשים את ההתנערות של ממשלת נתניהו ממדינת ישראל, וקובע באופן ברור את המרת האינטרסים הישראליים באלה של ההתנחלויות. אין זו הפעם הראשונה בממשלה הזו, אך ללא ספק זהו אחד המקרים שבהם הדברים נוסחו באופן קיצוני ביותר. והעובדה שלא היה יועץ משפטי שיקבע שזה לא חוקי רק מעידה על ההצלחה הגדולה של הממשלה בתהליך החיסול של הייעוץ המשפטי העצמאי.

משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות החל כאוסף של תחומים שהיו באחריות משרד ראש הממשלה, והועברו לשרים ללא תיק כאתנן קואליציוני. עם השנים הוא הפך למשרד נפרד, שסמכויותיו וגם שמו משתנים מממשלה לממשלה. בממשלת הנוכחית הוא ניתן לעמיחי שיקלי, אחד מעריקי מפלגתו של נפתלי בנט שקיבל שריון ברשימת הליכוד לכנסת.

ב-30 באפריל פרסם המשרד קול קורא, שכותרתו "תוכנית למאבק בדה לגיטימציה כנגד ישראל". בהסבר לקול הקורא – שאגב נפתח לתקופה של 28 ימים בלבד – נכתב כי התקציב מיועד ל"רשויות המקומיות המתמודדות עם אתגרי הדה לגיטימציה כנגד ישראל והעומדות בתנאי הסף". הרשויות המקומיות היחידות הרשאיות להגיש הצעה ולקבל תקציב לצורך "המאבק בדה לגיטימציה ובחרמות כנגד ישראל" הן "באזורי יהודה, שומרון, בקעת הירדן, או רמת הגולן".

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

מדובר, אם כן, בתקציבים שלא נועדו כלל למאבק נגד הדה לגיטימציה של ישראל, אלא למאבק נגד הדה לגיטימציה של ההתנחלויות. הפעולות שנדרשות בתוכנית: עריכת כנסים בישראל בתחום הפעילות לקהל יעד רלוונטי בינלאומי או מקומי; יצירה והפצה של תוכני מדיה חברתית וקמפיינים; ביצוע של לפחות 10 סיורים למקבלי החלטות / מובילי דעת קהל / משפיענים מחו"ל בשטחי הרשות המקומית תוך מתן דגש לערכי היסטוריה, הקשר של עם ישראל לארצו, ציונות ומורשת יהודית; ופעולות נוספות לקידום המאבק בדה לגיטימציה ובחרמות כנגד ישראל שיוצעו על ידי הרשות. כל הסיורים יתבצעו בשטחי הרשויות המקומיות העומדות בקריטריונים. כל התכנים – שלהן בלבד.

יישובי עוטף עזה, שאירחו, שלא בטובתם אלפי מבקרים מחו"ל ומישראל בשנה האחרונה – ובהם רוב התושבים עדיין לא חזרו ואינם יודעים מתי יוכלו לחזור לבתיהם – לא יוכלו ליהנות מהתקציבים הללו. גם תושבי הגליל, שהורחקו מבתיהם למשך חודשים ארוכים ומנסים לבנות מחדש את הכלכלה המקומית, לא עומדים בקריטריונים ולא יוכלו ליהנות מהתקציבים.

מדובר בתקציבים לא מבוטלים, עד מיליון שקל לכל רשות, ובלבד שהיא בשטחים הכבושים וערכה שני כנסים בשנתיים האחרונות.

מלחמת עזה, שהחלה בעקבות הטבח של 7 באוקטובר והמשיכה כמלחמה משיחית, שבה נהרגו כבר עשרות אלפי חפים מפשע בהם לפחות 16 אלף ילדים, דירדרה את מדינת ישראל אל שיא של חוסר לגיטימציה בינלאומי, והגבירה את תופעות האנטישמיות בעולם לרמות שלא נראו מאז מלחמת העולם השנייה.

תוכנו של הקול הקורא מצביע על כך שאין כאן כל ניסיון לעסוק בדה לגיטימציה של ישראל, אלא רק דרך נוספת להעביר תקציבים מאזרחי ישראל למדינת ההתנחלויות. לו היה ייעוץ משפטי ראוי לשמו במשרד התפוצות, הוא לא היה יכול לאשר את הקריטריונים המפלים, המותירים בחוץ רשויות שאינן בשטחים הכבושים. העובדה שקול קורא כזה פורסם מצביעה על כך שהממשלה הצליחה ליישם ולו באופן חלקי את חיסול מעמד היועצים המשפטיים כשומרי סף.

ב-2011 חוקקה ממשלת נתניהו דאז את חוק החרם, שנועד לפגוע במי שקורא להחרים את ההתנחלויות. חרם על ישראל הוגדר כ"הימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, שיש בה כדי לפגוע בו פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית". עכשיו מושלם המהלך: ממשלת ישראל הנוכחית לא מסתפקת ביצירת המשוואה בין החרמת ישראל להחרמת ההתנחלויות, היא לוקחת צעד נוסף קדימה – ומחרימה בעצמה את יישובי ישראל שאינם התנחלויות.