newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

במזרח ירושלים האיסור לעצור ילדים הוא בגדר המלצה בלבד

שני ילדים בני 8 ממזרח ירושלים נעצרו אתמול, בניגוד לחוק. מעצר של ילדים פלסטינים מתחת לגיל האחריות הפלילית כבר הפך בירושלים לנורמה. עשרות קטינים נחקרו ללא נוכחות הורה בחודשים האחרונים. דור שלם מוחזק כבן ערובה

מאת:

אתמול (שלישי), סביב השעה 14:00 בסילוואן שבירושלים המזרחית נעצרו שני ילדים בני שמונה על ידי כוח משטרה שעבר במקום. השוטרים טענו כי הילדים יידו אבנים, הילדים מספרים כי רק שיחקו ברחוב. הם הועלו לג'יפ המשטרתי ונלקחו לתחנת עוז בירושלים.

זה אולי זמן טוב להזכיר למשטרת ישראל כי על פי החוק הישראלי גיל האחריות הפלילי הוא 12 ולמרות המחסומים, הסגר הנושם והבטונדות בחסות ממשלת נתניהו החוק הישראלי עדיין חל על תושבי ירושלים המזרחית. משמעות החוק היא שלא ניתן בשום מצב לעכב לעצור או לחקור כחשודים ילד או ילדה שטרם מלאו להם 12.

שני הילדים הוחזקו בתחנה ואף שוטר לא טרח להודיע להוריהם כי הם מוחזקים במעצר. ההורים, שחיפשו את הילדים בכל מקום, פנו בסופו של דבר לעזרתם של פעילים מקומיים ואלה פנו לעורך דין ורק אז אותרו הילדים בתחנה. השעה היתה כבר 17:00. עורך הדין מוחמד מחמוד, דמות מוכרת וותיקה במסדרונות בתי המשפט ותחנות המשטרה בירושלים, הגיע לתחנה ודרש את שחרור הילדים. על פי עו"ד מחמוד, למרות גילם הצעיר של הילדים הקצין בתחנה ביקש להשאיר אותם במעצר ולהכניס אותם לחקירה. לאחר שעורך הדין התעקש שוחררו השניים לביתם. ככה סתם, בשקט בשקט בלי שאף אחד נתן דין וחשבון שני ילדים קטנים הוחזקו בכוח בניגוד לחוק במשך שעות. כמו בכל כך הרבה מיקרים דומים.

> "במערכת חינוך תקינה ושוויונית, אין ילד מדוכא, אין ילד אלים"

ילדי שכונות סילוואן ועיסאוויה מפגינים במסלול של מרתון ירושלים. המרתון שעבר בשטחי העיר שמעבר לקו התפר גרם לחסימה של שכונות רבות במזרח העיר.

ילדי שכונות סילוואן ועיסאוויה מפגינים במסלול של מרתון ירושלים. המרתון שעבר בשטחי העיר שמעבר לקו התפר גרם לחסימה של שכונות רבות במזרח העיר.

ב-21 לאוקטובר נעצר בסילוואן ילד בן 10 בביתם של קרובי משפחה. למרות גילו והאיסור על כך בחוק הוא נחקר. אימו הגיעה לתחנה אך לא איפשרו לה להיכנס. בן דודו בן ה-13 שנעצר יחד איתו נחקר גם הוא ללא נוכחות הורה. ב-25 באוקטובר נלקחו שני אחים בני 6 ו-9, גם הם מסילוואן, לתחנת המשטרה ושוחררו רק לאחר מספר שעות. ואלו רק שתי דוגמאות שהגיעו אלינו מהשבועיים האחרונים. רק משכונה אחת. ויש להניח שרוב המקרים עוברים מתחת לרדאר.

חוק הנוער הישראלי הוא חוק מתקדם למדי שעל הנייר שומר היטב על זכויותיהם של ילדים במהלך מעצר וחקירה. הוא מבטיח כי יחקרו בשעות מתאימות ובנוכחות אחד מהוריהם. הוא מבטיח כי לא יאזקו בפומבי וכי יחקרו על ידי חוקר המוכשר לכך ועוד כל מיני הבטחות חשובות. הוא מבטיח המון דברים יפים אך הבעיה היא שכאשר מסתכלים על התנהלות המשטרה מול ילדים פלסטינים במזרח ירושלים מבינים כי החוק הוא ככל הנראה המלצה בלבד.

רק בחצי שנה האחרונה ישנם מקרים מתועדים של עשרות קטינים שנעצרו מבלי שנמסרה הודעה למשפחה ושנחקרו ללא נוכחות הורה. לפחות תשעה מהם מתחת לגיל האחריות הפלילית. החוק מאפשר במיקרים חריגים ובאישור קצין לחקור קטין ללא נוכחות הורים אך בירושלים החריג הוא הכלל והאישורים נחתמים כמעט באופן אוטומטי. בתי המשפט למרות התעקשות עורכי הדין מאפשרים את המנהג הפושע הזה. גם השב"כ לוקח חלק בחגיגה הזאת על חשבון הילדים ואוסף אותם לחקירות.

הילדים של מזרח ירושלים נמצאים תחת מתקפה כבר כמה שנים. בסילוואן אין כמעט ילד שלא מכיר את נושא מעצרי הילדים מקרוב אם על בשרו או אם במעצר של קרוב משפחה או חבר. ילדים רבים מדווחים על אלימות פיזית ומילולית כלפיהם בשעת המעצר, מורות בבתי הספר מדווחות על העיסוק של הילדים בנושא המעצרים כעיסוק מרכזי, והורים מנסים למנוע מילדים להסתובב ברחובות ללא ליווי.

אם משטרת ישראל או הציבור חושבים שמעצרי ילדים ימנעו את זריקות האבנים הם ככל הנראה טועים. ניסיונות לשנות את נהלי פתיחה באש וחקיקה הקובעת עונשי מינימום עבור זורקי אבנים רק תעצים את הפגיעה בילדים.

אנחנו מחזיקים כאן דור שלם של ילדים בני ערובה בסביבה חולה ואלימה של שליטה משטרתית חמושה ומאבק הישרדותי, סביבה שבה לזכויות ולצרכים שלהם אין שום משמעות. כשהילדים האלה משתחררים מבתי המעצר הם לרוב מחושלים יותר וכועסים הרבה יותר. ככל שזה ימשך התסכול, הזעם, וחוסר היכולת לדמיין עתיד סביר עבורם ועבור משפחותיהם יגדלו ואיתם תגדל גם ההתנגדות.

בקשה לתגובה נשלחה למשטרת ירושלים וטרם נענתה. התגובה תפורסם כאן אם וכאשר תתקבל.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> זה לא 72 בתולות, זה 67 שנות כיבוש

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

דחיקתו לשוליים של המאבק הפלסטיני הלא אלים התרחשה עוד לפני אוקטובר האחרון. הבערת צמיגים בשוק של שכם במהלך האינתיפאדה הראשונה (צילום: לע"מ)

מדוע נכשל המאבק הפלסטיני הלא אלים, ומי מכשיל אותו?

לאחר מתקפת 7 באוקטובר ובתום שנה למלחמה העקובה מדם בעזה, רעיון המאבק הפלסטיני הלא אלים נדחק מהתודעה הציבורית. העיתונאי חיאן ג'אבר מנתח את הסיבות לדעיכתו ומסביר מה צריך לקרות כדי שהוא יוכל לחזור להיות רלוונטי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf