בלי מימון וארגון: הפלסטינים שמחרימים את הבחירות

ההתבזות של המשותפת מול גנץ, הוויתור על המאבק הלאומי תמורת תקציבים, השכחת זכות השיבה. פעילים פלסטינים מסבירים למה הם מחרימים את הבחירות עוד שבועיים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לכאורה מצבה של הרשימה המשותפת בבחירות מארס 2020 הוא אידיאלי, חלום רטוב של כל מפלגה. היא רצה לבד, המתחרות שלה נעלמו, היא מחזרת אחרי קהל יעד מוגדר ושבוי כמו המצביעים הערבים והשותפים המעטים שלהם, כל המפלגות הציוניות מסביב מפגינות עוינות וסלידה מהחברה הערבית ומי שמייצג אותה. ראשי ערים ומועצות המקורבים לשלטון מארגנים פה ושם כינוסים עבור הליכוד וכחול לבן, אבל הרשימה המשותפת, עם חזון האחדות הרומנטי, אמורה לכאורה לקטוף את הקולות הערבים בלי לארגן אוטובוסים ומצבה מצוין.

התחושה המרכזית של המחרימים: השתתפות בפוליטיקה הישראלית היא משחק מכור. מפגינות ביום האדמה בנגב. צילום אילוסטרציה (צילום: קורינה קרן / פלאש 90)

זהו שלא. הנחת היסוד של הרשימה המשותפת כאילו אין לה מתחרים בשטח, אחרי היעלמותה של מרצ השקטה והעצובה מהאופק והתקפלותן של המפלגות הציוניות ונציגיהן הערבים, היא שגויה מהיסוד ואפילו מעוררת דאגה בקרב תומכי הרשימה בשטח.

יצאתי למסע למידה, הידברות וויכוחים עמוקים עם פעילים פוליטים בחברה הערבית, שלא רואים את עצמם כחלק מהמשחק הדמוקרטי הישראלי והחליטו שהם מחרימים את תהליך בחירת נציגי הציבור העתידים. הפוסטים והמאמרים שהם מפרסמים, הסרטונים ואפילו הבדיחות שהם מעלים לרשת מראים שרמת המעורבות הפוליטית שלהם והבקיאות שלהם במעללי המשותפת והנהגתה גבוהה מאוד יחסית למי שלא יתקרב לקלפי ביום הדין. واقفين عالدقره, הם "עומדים על המשמר", כל אמירה, פוסט או פסיק של חברי הכנסת זוכה לניתוח מעמיק וביקורת נוקבת.

אז מי אתם, הפלסטינים המחרימים את הבחירות? למה אתם לא אוהבים את הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון?

יש בחברה הערבית כמעט מיליון קולות פוטנציאליים. שיעור ההצבעה בשנים האחרונות נע בין השפל של 49 אחוז בבחירות באפריל 2019, עד השיא של 61 אחוז ב-2015 עם הולדת המשותפת. זה אומר שמפלגת "הלא מצביעים" היא גדולה מאוד ונעה בין ארבעים לחמישים אחוז.

ההערכות המקובלות הן שאחוז המחרימים ה"אידיאולוגיים" נע סביב עשרת האחוזים. עבור המשותפת המספר נראה אולי קטן וזניח, ועבור הפעילים המחרימים הנתון הזה מלמד על "מיעוט איכותי". אם יוכיחו יכולות ארגוניות גבוהות, הם יכולים להוריד את אחוז ההצבעה ולעורר את השיח הרדום סביב הבחירות האלו. כך לפחות הם מאמינים.

"אחמד טיבי ואיימן עודה התנגדו לרעיון המשותפת, מבייש לראות לאיזה שפל הורידו אותה" ראשי הרשימה המשותפת איימן עודה ואחמד טיבי בבית הנשיא, ממליצים על גנץ לראשות הממשלה, ב-22 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

"אחמד טיבי ואיימן עודה התנגדו לרעיון המשותפת, מבייש לראות לאיזה שפל הורידו אותה". עודה וטיבי בבית הנשיא, ממליצים על גנץ לראשות הממשלה (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

עבור הפעילים בתנועת "אל מוקאטעה" (ההחרמה), הרקע להחרמה הוא אידיאולוגי. הם מאמינים שפתרון הסכסוך לא יבוא משיתוף פעולה עם כוחות הרשע, שמדכאים את העם הפלסטיני בשם הדמוקרטיה הציונית הקולוניאליסטית. המדוכא לא יכול ולא צריך להיות חלק מהמכונה שמדכאת את בני עמו.

תנועת החרם היא מגוונת. היא מורכבת מצד אחד מהפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שגם לפני הוצאתה מחוץ לחוק וגם אחריה החליטה לא להיות חלק מהמשחק הפרלמנטרי. בקצה השני של רצף ההחרמה עומדת תנועת "בני הכפר", תנועה חילונית רדיקלית ביסודה, הנאבקת למען פתרון מדינה אחת דמוקרטית. בין שני הקצוות פועלות תנועת "אל כיפאח" (המאבק), "אל וופא" ו"אל אסלאח" (נאמנות ותיקון עולם) וגם פעילים עצמאים, "נפגעי" המשותפת והמאוכזבים הרבים שהיא ייצרה בחמש שנים לקיומה.

קמפיין ההחרמה הכי בולט ומתוקשר היה בבחירות אפריל 2019 עם שלטי חוצות גדולים. עד היום לא יודעים מי מימן את הקמפיין ולמה הוא נעלם בספטמבר האחרון. תומכי המשותפת טוענים שפעילי הימין הם שעמדו מאחוריו כדי להקטין את שיעורי ההצבעה למשותפת. אחמד ח'ליפה, עו"ד מאום אל פחם הפעיל בתנועת "בני הכפר", מאמין שאת שלטי החוצות יזמה המשותפת כדי להציג מצב שווה כאילו היא נמצאת בסכנה.

ביום שישי הקרוב, פעילי חרם, מהדתיים ביותר עד החילוניים ביותר, מה שאפשר לכנות "הרשימה המשותפת המחרימה" יערכו מסיבת עיתונאים, ובה יסבירו למה אסור לפלסטינים להצביע בבחירות לכנסת.

לתנועת החרם אין תקציב פרסום, הם לא מגייסים תרומות, אך הפעילים שלהם עוקבים באדיקות אחרי הכספים שמוציאים המתחרים – הקמפיין של הרשימה המשותפת והקמפיין של "הקואליציה", קבוצת ארגוני החברה האזרחית שפועלים כדי להעלות את אחוז ההצבעה בקרב האוכלוסייה הערבית.

פעילים יעמדו מחוץ לקלפיות בישובים הערביים ויעודדו מצביעים להצביע עד הרגע האחרון. פעילים של "קואליציית 17.9" (באדיבות קואליציית 17.9)

הקמפיין למען ההצבעה זוכה לתקציבים גדולים. פעילים של הקמפיין לעידוד ההצבעה בספטמבר (באדיבות קואליציית 17.9)

"אין לנו מפלגה ומוסדות, אין לנו תמיכה מחו"ל ודולרים מפוקפקים שאפשר לבזבז על קמפיין גדול כמו אחרים", מסביר ח'ליפה את התחושה שהמחרימים לא מצליחים לגרוף אחריהם המונים. "עצם זה שכמה פילנתרופים גדולים מתנגדי ביבי שופכים כסף על המשותפת והאג׳נדה שלה – מעלה אצלי חשד גדול".

ח'ליפה אומר כי "פעילים רבים החליטו להחרים בגלל המשותפת וההתנהלות שלה ולא בגללנו. גם הם הגיעו למסקנה שאסור לנו להיות חלק מהפוליטיקה הישראלית, כי זה רק מציג אותה באור יפה, עושה נזק לפלסטינים וממשיך את הקו ההרסני של אוסלו, שחיסל את המאבק שלנו למען חירות וצדק".

המאוכזבים של המשותפת באים אלינו. אחמד ח'ליפה

ח'ליפה הוא לא היחיד שמבקר את התנהלות הנהגת הרשימה המשותפת, במיוחד בכל מה שקשור למרדף המעליב של אחמד טיבי מנסור עבאס ואיימן עודה אחרי בני גנץ. ח'ליפה מתעד ושומר כל ראיון ופוסט של השלישיה המובילה.

לטענתו של ח'ליפה, המשותפת 'הרדימה' את המאבק העממי וזנחה את האנשים הפשוטים לטובת קבלת שירותים מהממשלה, שמגיעים לכל אזרח לפי החוק ללא קשר למשותפת. במקום לדבר על הכיבוש, על המצור על עזה ועל העוולות ההיסטוריות שגרמה הציונות לפלסטינים, חברי הכנסת של המשותפת מתפארים בקבלת פירורים, סניף דואר פה וסניף ביטוח לאומי שם.

"המאבק האחרון שידע הרחוב הערבי היה עצירת תוכנית פראוור לייהוד הנגב", אומר ח'ליפה, "הצלחנו בעזרת צעירים ונשים השטח, לא מההנהגה למעלה. המשותפת פגעה במאבק הפלסטיני כשמכרה תקוות שווא על השפעה בפוליטיקה הישראלית".

אי אפשר להאשים את המשותפת בכל זה. אנשים מדוכאים ממה שהמדינה עושה: חוק קמינץ, חוק הלאום, תוכנית המאה. המשותפת לא יכולה להיות אשמה גם בתבוסה של האביב הערבי, לא?

ח'ליפה: "תפקידה של הנהגה חזקה הוא לדחוף את הרחוב קדימה ולאתגר את השיח, ולא ההפך. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. מצד אחד להגיד שהמשותפת השיגה את תוכנית 922, שינתה תכניות מתאר ולוחצת בנושאים חשובים על הממשלה, ומצד שני להגיד שהיא לא אחראית לדיכאון הכללי ברחוב הערבי. אם היא הגוף הכי חזק כרגע בשטח, עליה מוטלת אחריות להוביל. והמשותפת לא מובילה אלא נגררת לתהום, וכולנו נגררים אחריה". נקודה חיובית שח'ליפה רואה לטובת המשותפת היא הכנסת השיח הבינלאומי לגבי המיעוט הפלסטיני בישראל.

עווד עבד אלפתאח, אחד ממייסדי בל"ד, לשעבר מזכ"ל המפלגה, כותב ופעיל פוליטי שנים רבות, החליט כבר בבחירות באפריל לא להצביע לכנסת. עם זאת הוא הודיע שלא יפעל לעודד החרמה.

עבד אלפתאח מספר שהקמת המשותפת היה תכנית של בל"ד מאז הקמתה, עוד לפני העלאת אחוז החסימה. "הקמת רשימה משותפת, אפילו עם יהודים דמוקרטים אמיתיים, היתה מטרה חשובה ולמענה ויתרנו על הרבה דברים", אומר עבד אלפתאח, "לראות היום איימן עודה ואחמד טיבי, שני המתנגדים הבולטים להקמת המשותפת בתחילת דרכה, מובילים אותה לשפל הזה – צורם לי מאד".

המשותפת לא מובילה אלא נגררת וגוררת אותנו לתהום. עווד עבד אלפתאח

עבד אלפתאח מאשים את ההנהגה הנוכחית ש"חטפה" את הרשימה המשותפת וניכסה אותה לטובת כניעה לתכתיבי הפשיזם בישראל תוך חציית כל הקווים האדומים. "תמכתי ברשימה המשותפת בגלל ההיבט המאחד, המעצים המאגד והמארגן של הפלסטינים בישראל", אומר עבד אל פתאח. "בחזון שלי, הרשימה היא זרוע של ועדת המעקב. ועדת המעקב היא היישות העליונה שמייצגת את הפלסטינים בישראל וצריך לבנות אותה מחדש". הוא עצמו עזב אותה כי הבין שהחזון שלו ושל רבים להקים גוף רחב ונבחר, שידאג לאינטרסים של הפלסטינים במדינה, התאדה והתמסמס. "לצערי הכניסו את הרשימה המשותפת לכללי המשחק הפוליטיים המתאימים לישראל", הוא מוסיף. "הפנמנו את הדיכוי והם (המשותפת – ס.ס.) החליטו לשחק בריבוע שניתן לנו".

עם זאת עבד אלפתאח לא יצטרף למסיבת העיתונאים של תנועת החרמת הבחירות וגם לא יקרא פומבית להחרמת הכנסת.

הוא חושב שצריך לבנות אלטרנטיבה חדשה, עממית וצעירה למען המאבק נגד מדינת האפרטהייד. "עסקת המאה פתחה מחדש את הדיבור על מדינה אחת שנראה פעם אבסורדי ורחוק. המשותפת עם ההרכב שלה לא מחוברת לחזון הזה".

רפאא ענבתאווי, פעילה פוליטית פמיניסטית, הצביעה בעבר למשותפת. היא מתארת תהליך של גמילה כואבת מהפרויקט הזה שנכפה על החברה הערבית ב-2015. "כולם יודעים שזה חיבור מלאכותי ולא מהותי", אומרת ענבתאווי, "עם הסאגה של ההתפצלות והחיבור מחדש, משבר הרוטציה וכל הרדיפה אחרי גנץ, החלטתי שמיציתי את המנה החדשה הזו בתפריט של הפוליטיקה הערבית".

רפא ענבתאאוי, מחרימה את הבחירות

מצפים ממני שאקרא לנשים להצביע. רפאא ענבתאווי

ענבתאווי לא פעילה בהחרמה, אך את הביקורת שלה והעמדה שלה כלפי נושא ההצבעה היא משמיעה מעל כל במה. לדבריה, במערכת הבחירות הזו יש אווירה קשה, "שלא מאפשרת שיח בעד או נגד השתתפות פוליטית. אפילו אצל נשים שמכירות אותי, יש ציפייה שאני אעודד נשים לצאת ולהצביע ולא לפתוח דיון אם כדאי בכלל להצביע. כאילו מי שלא מצביעה היום היא בוגדת ומחבלת במפעל החשוב הזה". לאחרונה ביטלו השתתפות של ענבתאווי בכנס בחירות. היא רואה בזה עדות לחוסר דיאלוג.

"יש ברשימה אנשים מאד מוערכים שעובדים קשה ועוזרים אישית לציבור", אומרת ענבתאווי, "אבל אין אסטרטגיה לעתיד, אין חזון, אין דרך, שאני יכולה לקרוא, לנתח ואז לנקוט כלפיה עמדה מגובשת. העבודה הטובה שעשתה עאידה (תומא סלימאן) בוועדה לקידום מעמד האישה, למשל, נובעת מאג׳נדה פמיניסטית שלה אישית ולא של כל הרשימה".

לענבתאווי מפריעים במיוחד הסחיטה הרגשית שמפעילים חברי המשותפת על הרחוב הערבי, מצעד ההשפלה העצמי בפני המפלגות הציוניות מצד אחד וההתבכיינות מול המצביעים הערבים מצד שני. "הנהגה אמיתית מעלה את רף הציפיות ולוקחת את הציבור קדימה", היא אומרת, "הרשימה הנוכחית עושה בדיוק ההפך, ולא רק בעניינים מדיניים גדולים. הייתי מצפה, למשל, ממפלגה המייצגת את הדמוקרטיה האמיתית שתעמוד בנושא כפייה דתית, זכויות נשים, זכויות להט"בים. לא יצא גילוי דעת אחד בנושא".

"אני לא מחרימה היסטורית, ואין לי בעיה עם אנשים שמחליטים להשתתף בבחירות", ממשיכה ענבתאווי. "אבל אני תוהה היום האם באמת כדאי להיות בכנסת ישראל כנציגי הפלסטינים או לא? אני מאד רוצה להעמיד את עצמנו במבחן הזה. מה יקרה אם כל החברה הערבית לא תשתתף פעם? האם באמת לא יהיה לנו קול אז? אולי נהיה מופתעים לטובה".

"עד השפליטים יחזרו לתרשיחא". ניזאר הווארי

ניזאר הווארי היא פעילה פמיניסטית פוליטית. במקור היא מתרשיחא, גרה בחיפה ומחרימה את הפוליטיקה הישראלית ואת הכנסת, שמאז שלמדה באוניברסיטה העברית בשנות השמונים. "אני נגד הרשימה המשותפת למרות שאיימן עודה הוא שכן שלי", אומרת הווארי. "אני מעידה שהוא פמיניסט אמיתי, אבל הוא לא המנהיג הפלסטיני שאני רוצה עבור העם שלי. אני רוצה שנבחרי הציבור שלי יכירו בפליטים מתרשיחא ובזכות שלהם לחזור לתרשיחא. אני לא מצביעה גם לעיריית מעלות תרשיחא, כל עוד המשפחה שלי במחנות הפליטים. אין לי זכות מוסרית לתמוך במפעל הקולוניאליסטי הזה, זה כיבוש, דיכוי והצגה בלבד. אין לאבו מאזן זכות להגיד שהוא מוותר על צפת ולא רוצה לחזור. שלא יחזור, יש בלבנון פלסטינים מצפת שעדיין מחכים לחזרה. גם אם לא לבתים שלהם, אפשר ליד, אפשר לבנות את הפתרון. ההנהגה הנוכחית של הפלסטינים זנחה את הרעיון הזה והרחיקה אותו מהמודעות של הפלסטינים. זה לא חלום, זה פתרון אתי וערכי שיכול לסיים את הסכסוך ולהקים מדינה של כל החפצים בה, ערבים ויהודים, חיים בשלום ודמוקרטיה. הרשימה המשותפת רוצה תוכניות מתאר. זה כמו אוסלו ב'. בזה אני אתמוך?".

כפי שראינו, ההסברים להחרמת הבחירות מגוונים וקשה גם לדעת כמה מצביעים אכן יחרימו את הבחירות מסיבות אידיאולוגיות, אבל דבר משותף למחרימים: תחושה עמוקה שהמשחק הפוליטי בישראל הוא משחק מכור.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מתוך הסדרה "שעת נעילה" (צילום מסך: אתר כאן11)

מתוך הסדרה "שעת נעילה" (צילום מסך: אתר כאן11)

שעת נעילה משאירה את ישראל בעמדת הקורבן הנצחי

הסדרה החדשה של "כאן" מפשיטה את הישראלים מאיזושהי אחריות למה שהוביל למלחמת יום כיפור, כאילו אין להם שום סוכנות בעולם. היא מציגה תמונה רדודה של התקופה, ללא כל רקע למלחמה או זכר לישראלים הלא כל כך מעטים שהזהירו שהיא תבוא

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf