בלוף הרפורמה להקלות לתלמידים (עשירים) עם לקויות למידה

תעשיית האבחונים, ההתאמות וההקלות במבחנים קשורה לכוחם החברתי של ההורים, יותר מאשר ללקויות הלמידה של ילדיהם. תלמידה בכיתה א' (צילום אילוסטרציה: אורן נחשון / פלאש90)

מחקר חדש שפרסם מרכז טאוב עוקב אחר ההתאמות וההקלות שניתנות לתלמידים לקויי למידה, בעקבות הרפורמה מ-2014. הרפורמה ביטלה את הצורך לרכוש אבחונים במכונים פרטיים על מנת לקבל את ההקלות הפשוטות ביותר, ובעיקר – תוספת זמן לבחינה. כך קיוו שגם לקויי למידה שהוריהם ממעמד חברתי-כלכלי נמוך יוכלו לקבל את ההתאמות הנדרשות.

לא רק שהרפורמה לא תיקנה את העיוות החברתי, היא אף החריפה את הבעיה. יותר ממחצית מהתלמידות והתלמידים מקבלים כיום התאמות של לקויי למידה, פי שלושה עד חמישה מחלקם האמיתי באוכלוסייה. הפער בקבלת התאמות לטובת הורים בעלי אמצעים ובתי ספר שמשרתים אוכלוסיות אמידות, גדל פי שלושה ויותר.

עוד הוכח שההתאמות וההקלות אכן גורמות לשיפור בממוצע ציוני הבגרות. העלייה בשיעורי הזכאות לבגרות מאז 2016, שמשרד החינוך כה גאה בה, אינה תוצאה של שיפור בהוראה ובלמידה, אלא תוצר של האינפלציה בהתאמות ובהקלות הניתנות לנבחנים.

שלוש מסקנות עולות מן המחקר: הורים משכילים ואמידים כלכלית, ידעו לנצל את הבירוקרטיה (זאת או אחרת) לטובת ילדיהם טוב יותר מהורים אחרים; מבחני הבגרות איבדו את המהימנות והתוקף, וחייבים להשתנות; והכי חשוב: משרד החינוך צריך להשקיע משאבים באבחון מוקדם ובסיוע מקצועי ללקויי למידה, ולא בהסתרת הבעיות מאחורי שיפור מפוברק בציונים.

הרפורמה שהייתה אמורה להביא תיקון חברתי

כבר ב-2001 התריע מבקר המדינה נגד תעשיית האבחונים וההקלות במבחני הבגרות לתלמידים לקויי למידה. הוא טען ששיעור התלמידות והתלמידים שמקבלים הקלות במבחנים אינו סביר, שכן הוא גדול משיעור התופעה של לקויות למידה באוכלוסייה. הגידול נבע מכך שהורים בעלי אמצעים רכשו אבחונים במכונים פרטיים, על מנת שילדיהם יקבלו התאמות והקלות במבחני הבגרות.

המבקר התייחס לכך שניתן לטפל בלקויות הלמידה, ולסייע לתלמידות ולתלמידים להשתלב בלמידה בבתי הספר. מכאן שחשוב לאתר את הלקות מוקדם ככל שניתן (בגן וביסודי) לצורך קבלת סיוע, יותר מאשר איתור ערב מבחני הבגרות, לצורך קבלת הקלות.

רק ב-2014, ולאחר שהבעיה הלכה והחריפה, נזכר משרד החינוך לפעול. המשרד לא בחר באפשרות היקרה: לחזק את מנגנון האיתור והטיפול המוקדם בלקויות למידה, באמצעות השירות הפסיכולוגי הייעוצי. במקום זאת, הוא הרחיב עוד את מנגנון ההסתרה של הבעיה, על ידי הקלה במתן ההתאמות.

הוחלט אז שהקלות ברמה הפשוטה ביותר (הנקראות דרגה 1), כגון הארכת משך זמן הבחינה, יינתנו בהחלטה פנים בית-ספרית, וללא צורך באבחון במכון חיצוני. כך, קיוו במשרד, הכסף לא יהיה עוד חסם לקבלת הקלות במבחנים, ולא תהיה עוד אפליה על רקע כלכלי בקבלת ההקלות.

אינפלציה בלקויי הלמידה

המחקר החדש חושף את תוצאות הרפורמה, עשר שנים לאחר הפעלתה. המחקר נערך במרכז טאוב, על ידי שרית סילברמן, אלכס וינרב ונחום בלס. החוקרים מציינים כי שיעור לקויי למידה באוכלוסייה (ברחבי העולם) הוא בממוצע בין 5% ל-7%, ולכל היותר כ-15%. נזכיר כי ב-1998, לפי דו"ח מבקר המדינה, היו מאובחנים כלקויי למידה 8.3% מכלל התלמידים בישראל. שיעור סביר.

אלא שמאז, שיעור המאובחנים בישראל רק גדל. עשור לאחר דו"ח המבקר, ב-2008, השיעור הוכפל והגיע ל-19.9%! וב-2011 כבר הגענו לשליש מהתלמידים (34%). כפי שניתן לראות בתרשים המצורף מתוך המחקר, עיקר הגידול היה בשיעור מקבלי ההתאמות מדרגה 1, אלה הניתנות בבתי הספר ללא אבחון חיצוני, מאז שמחזור הרפורמה הראשון הגיעו לגיל מבחני הבגרות (2016).

ב-2021, הגענו למצב אבסורדי שבו יותר ממחצית הניגשים לבחינות הבגרות (54.1%) מוגדרים על פי משרד החינוך כלקויי למידה הזכאים להתאמות ולהקלות. פי שלושה עד חמישה מחלקם האמיתי באוכלוסייה.

הכוח החברתי-כלכלי של ההורים

ממצאי המחקר החדש מראים שהרפורמה נכשלה גם בתיקון העוול החברתי. הורים משכילים ועשירים ניצלו את ההקלות שקבעה הרפורמה בהיקף של פי שלושה ויותר מהורים אחרים. למשל, בתי ספר באשכולות 10-9 (העשירים ביותר) הגדילו בעשור האמור את שיעור ההתאמות הבית ספריות מ-10% לערך מכלל התלמידים עד 48%. בתי הספר באשכולות 2-1 הגדילו באותן שנים את ההתאמות הבית ספריות רק מ-4% עד 28%. משישה אחוזי פער לטובת העשירים, עד ל-20% פער לטובתם.

המחקר מראה גם את הקשר בין השכלת ההורים לבין הרחבת הפער במתן התאמות. ב-2020, שיעור ההתאמות הבית ספריות לתלמידים שלאימם השכלה תיכונית היה כ-30% בחינוך העברי והערבי כאחד. לעומת זאת, שיעור ההתאמות שניתנו לתלמידים שלאימם תואר שני, היה 45% בחינוך העברי, ו-55% בחינוך הערבי.

נתונים כגון אלה מחזקים את ההנחה שתעשיית האבחונים, ההתאמות וההקלות במבחנים, קשורה לכוחם החברתי של ההורים, יותר מאשר ללקויות הלמידה של ילדיהם.

הנתונים שנאספו אפשרו להוכיח את הקשר בין האינפלציה בהתאמות לבין רמת הציונים. תלמידים במהלך בחינת בגרות (צילום: נועם רבקין / פלאש90. למצולמים אין קשר לכתבה)

האינפלציה בהתאמות לעשירים מניבה ציונים טובים יותר

הנתונים שנאספו אפשרו להוכיח את הקשר בין האינפלציה בהתאמות לבין רמת הציונים. הנחת המחקר היתה שאם בית ספר מעניק התאמות במידה הנדרשת, הרי שכל מי שצריך עזרה מקבל אותה. לכן, צפוי שהציון הממוצע במבחנים לא יהיה מושפע ממספר התלמידים שמקבלים התאמות בכל בית ספר.

לעומת זאת, אם בית הספר מעניק עודף התאמות, מעבר לנדרש, הרי יש תלמידים שלא באמת זקוקים לעזרה ובכל זאת מקבלים אותה, ועל כן יכולים להגיע לציונים גבוהים יותר. במקרה זה, הציון בבתי הספר שבהם תלמידים רבים קיבלו התאמות, יהיה גבוה יותר מבתי ספר שבהם מעט תלמידים קיבלו התאמות.

במחקר נמצא שבתי הספר באשכולות הנמוכים מבחינה חברתית-כלכלית, תואמים את המצב הראשון, כלומר שהם מאשרים התאמות במידה הנדרשת. למשל, במבחני הבגרות במתמטיקה ב-2019 ו-2020, בבתי ספר באשכולות הנמוכים, הציון הממוצע בבתי ספר עם הרבה מקבלי התאמות (ציון 78) היה דומה לציון בבתי ספר עם מעט מקבלי התאמות (75).

לעומת זאת, בתי הספר באשכולות הגבוהים מבחינה חברתית-כלכלית תואמים את המצב השני, כלומר שהם מאשרים התאמות הרבה מעבר לנדרש. באותם מבחני מתמטיקה, הציון הממוצע בבתי ספר עם הרבה מקבלי התאמות (ציון 100), היה גבוה מאוד בהשוואה לבתי ספר עם מעט מקבלי התאמות (87).

משרד החינוך מרוויח שיפור בזכאות לבגרות

ממצאי המחקר מאפשרים לנו להבין טוב יותר את השיפור שחל בשיעורי הזכאות לבגרות בעשור האחרון. משרד החינוך מתגאה בכך ששיעור הזכאים לתעודת בגרות, מתוך אלה שלומדים במגמות מגישות לבגרות, עלה מ-68% ב-2016, עד ל-76% ב-2022.

במחקר נמצא שהגורם המרכזי לעלייה בשיעורי הזכאות לבגרות לא היה שיפור בתהליכי ההוראה והלמידה, אלא דווקא העובדה שיותר ויותר תלמידות ותלמידים קיבלו התאמות והקלות בבחינות.

ההסבר מוצג בדו"ח, ושורתו התחתונה, בלשון החוקרים: "ניתוח נתוני הזכאות לתעודת בגרות מצא כי העלייה בשיעור התלמידים שמקבלים התאמות בית-ספריות, הסבירה את כל העלייה בשיעורי הזכאות לבגרות".

תעשיית האבחונים וההקלות פוגעת אם כך בליבת מבחני הבגרות: במהימנות ובתוקף של המבחנים. אנחנו לא יכולים עוד לדעת אם הציון הטוב הושג בשל יכולות משופרות של התלמידה או התלמיד, או בשל תנאים מקלים שהם קיבלו במבחן.

שורה תחתונה: משרד החינוך צריך להשקיע יותר משאבים בשירות הפסיכולוגי, ייעוצי וטיפולי. זאת על מנת לאבחן תלמידות ותלמידים עם לקויות למידה מוקדם ככל שניתן, ולהציע להם ליווי ותמיכה מקצועיים. כל השאר הם משחקי ראווה, הנשענים על שיפור מפוברק ואבסורדי בציונים.