newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תושבי סילוואן נאבקים על זכותם להיקבר בפאתי הר הבית

בלב המתיחות סביב הר הבית הציבה רשות הטבע גדר חדשה באזור בית הקברות באב אל-רחמה, שבו נקברים מזה דורות תושבי סילוואן. האם מדובר בהגנה על עתיקות, או המשך המהלך להרחקת פלסטינים מההר?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בשבועות האחרונים מגיעים עשרות תושבים ופעילים מסילוואן לבית הקברות באב אל-רחמה כדי לנקות את המקום – וזאת במסגרת מאבק שהם מנהלים עם המדינה על הבעלות עליו. ביום שישי ה-4 לחודש הם אף הסירו וסילקו גדרות תיל מבית הקברות, שצמוד לשער הרחמים בעיר העתיקה. הגדרות הוצבו כמה ימים לפני כן על ידי פקחים של רשות הטבע והגנים בהמשך לסכסוך שנמשך כבר יותר מעשר שנים בין הפלסטינים לבין רשויות המדינה, שיחד עם גורמי ימין מנסות לנשל פלסטינים מנכסיהם בירושלים.

באב אל-רחמה הוא בית קברות עתיק ופעיל ותושבי סילוואן קוברים שם את מתיהם כבר מאות שנים. בית הקברות הוא מהקדומים בבתי הקברות הירושלמיים, ועל פי המסורת הקבורה במקום החלה במאה השמינית לספירה. הקברים הם פעילים, במובן שנקברות בהם משפחות שלמות ביחד. חלק מהתושבים בסילוואן שדיברתי איתם העידו על כוונתם להיקבר באותו קבר יחד עם הוריהם וסביהם.

> משרד החינוך הכריז מלחמת התשה על בתי הספר הכנסייתיים

ניקוי שטח בית הקברות ליד חומות העיר העתיקה (פחרי אבו דיהב)

ניקוי שטח בית הקברות ליד חומות העיר העתיקה (פחרי אבו דיהב)

גידור המקום הוא עוד פרק בניסיונות הבלתי פוסקים של רשויות החוק למנוע קבורה במקום. השטח הוכרז גן לאומי כבר בשנות 1974 לאחר כיבוש ירושלים המזרחית, אך המאבק הפעיל החל ב-2005 בבג"ץ שהגיש הוועד הציבורי למניעת הרס עתיקות הר הבית – שהוא דווקא גוף של סופרים, אנשי אקדמיה וארכיאולוגים שמזוהים עם השמאל. הוועד דרש למנוע את הקבורה במקום בגלל שהיא פוגעת בעתיקות. העותרים טענו כי ישנם שטחים במקום, שבהם נחפרים קברים חדשים תוך פגיעה בשרידים היסטוריים.

העתירה נדחתה לאחר שהרשויות ומשטרת ישראל הסכימו לפעול על מנת למנוע פגיעה בעתיקות וקבורה בשטח הנתון במחלוקת. מאז ישנם עימותים רבים במקום. חלק מהמשפחות שמגיעות לקבור את קרוביהן מסיימות את הטקס בבית המעצר.

להקבר עם ההורים

אחמד קראין, פעיל בסילוואן במרכז המידע של ואדי חילווה, מספר שמאז שגידרו את המקום פקחי הרשות לגנים מגיעים אנשי השכונה לבית הקברות כדי לסדר ולנקות אותו. "אין ארגון שעושה את זה. כל מי שיש לו קרובים שקבורים שם מגיע. זאת כבר הפעם השלישית שסוגרים קטעים מבית הקברות. הפעם התושבים אמרו 'נמות פה ולא ילך עוד קבר אחד'. יש לנו את הזכות לבקר את הקרובים שלנו בבית הקברות ולקבור את בני משפחתנו. בגדול, לכל התכניות האלה יש מטרה אחת, והיא לסגור את אל אקצא מכל הצדדים".

קראין מאוכזב מחוסר ההתערבות המספקת של הווקף והרשות הפלסטינית בנושא. "קרובים וחברים שלי קבורים שם. אנחנו לא יכולים לחכות לווקף ולרשות הפלסטינית שימצאו את הזמן להתערב בהשתלטות הזו. צריכים לפעול עכשיו ולעצור את זה. מי שמנהל את המדיניות הזו הוא כובש, לא מעניין אותו החיים, המתים או ההיסטוריה – כלום".

יוני מזרחי, ארכיאולוג מעמותת "עמק השווה", כתב במאמר מ-2011 באתר "העוקץ" כמה שאלות חשובות בהקשר של באב אל-רחמה, למשל: מדוע מונעת המדינה מפלסטינים לקבור בשטח ההיסטורי ואינה מונעת מיהודים לקבור בשטח בית הקברות הר הזיתים (שאינו מוגדר כגן לאומי)? מזרחי טוען כי זוהי עוד טקטיקה ש"בה הרשויות והמתנחלים משתמשים כאמצעי לחזק את האחיזה הישראלית על חשבון זכויותיהם של תושבי המקום". העובדה שפעיל הימין הקיצוני אריה קינג, שעוסק בפינוי פלסטינים ויישוב יהודים במזרח ירושלים, היה מעורב בעתירות למנוע המשך קבורה במקום יכולה להעיד שמזרחי אולי צודק בטענתו.

> תנועת הר הבית לא מבקשת שוויון, אלא שליטה יהודית בלעדית

בית הקברות באב אל-רחמה בפאתי הר הבית (פחרי אבו דיהב)

בית הקברות באב אל-רחמה בפאתי הר הבית (פחרי אבו דיהב)

פחרי אבו דיהב מהוועדה העממית של שכונת הבוסתן בסילוואן מספר שבית הקברות חשוב לו מכיוון שכל משפחתו קבורה שם. הוא טוען שמלכתחילה ההגדרה של המקום כגן לאומי היא ניסיון למחוק את ההיסטוריה הפלסטינית בירושלים. "אין כאן עניין של שמירה על עתיקות, אלה יהוד והשתלטות על המקום. אני לא אתן לאף אחד לפגוע בקבר של אמא שלי, ואני אלחם בכל דרך לגיטימית ומשפטית בזה".

אבו דיהב גם טוען שהגידור בשבועות האחרונים של בית הקברות קשור למתיחות באל אקצא, ובניסיונות של אנשי ימין ושל המדינה לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית. הוא מתכוון להמשיך ולהגיע עם הפעילים ולשמור על המקום נקי ונגיש.

חלק ממהלך כולל סביב הר הבית

בראיון לשיחה מקומית מסכים יוני מזרחי עם הטענה שהמאבק על באב אל-רחמה קשור להר הבית, וטוען שזהו ניסיון של המדינה ליצור אזור נקי ממוסלמים מסביב לאל אקצא. "מנסים לבודד את הר הבית מהזהות המוסלמית שלו. באצטלה שיש שם עתיקות הם מונעים מהפלסטינים קבורה במקום. זוהי טענה שלא מיושמת כשמדובר בקבורה בהר הזיתים ופגיעה בעתיקות שם. כל האזור מלא בעתיקות וצריך למצוא את האיזונים בין מענה לצרכים של האוכלוסייה המקומית ובין שמירה על עתיקות האזור. זה בסופו של דבר רק תרוץ.

"צריך להסתכל על באב אל-רחמה לא כמשהו מנותק, אלה כחלק מעשרות פעולות חד צדדיות שנעשות מסביב להר הבית בשם הרשויות הממשלתיות: חפירת המנהרות, פעילות עמותת אלע"ד בסילוואן או הניסיון שלהם לקבל את ניהול הגן הארכיאולוגי שנמצא מדרום לכותל, המעורבות של הקרן למורשת הכותל בבניה בעיר העתיקה ובאזור הכותל ועוד. אתה רואה שזה חלק מתמונה גדולה שבה יש ניסיון ליצור אזור חיץ בין הר הבית לסביבה המוסלמית-פלסטינית שלו".

לדבריו, כל זה הוא חלק ממהלך יותר גדול שנובע מהמטרות של הציונות הדתית לעשות "חברוניזציה" של אל אקצא – להפוך את המתחם לאזור תפילה משותף שפועל באותו מודל שבה פועלת החלוקה של מערת המכפלה לתפילות של יהודים ופלסטינים. "כמו שאני מבין את זה, הציונות הדתית לא תוכל להשלים עם מצב שבו אין נוכחות יהודית בהר הבית".

פניתי לרשות הטבע והגנים בניסיון להבין מדוע מציבים גדר מסביב לבית הקברות, אם הגדר לא פוגעת בזכותם של הפלסטינים לקבור את מתיהם במקום, מה תהיה תגובת הרשות לעקירת הגדר, ואם אין מקום להזהר במיוחד בפעילות באזור נוכח הרגישות הדתית, הפוליטית והחברתית.

ברשות בחרו להתחמק מרוב השאלות וכתבו לי תשובה לקונית ועמומה בזו הלשון: "בהתאם לתכנית הפיתוח באזור החומה המזרחית בתחום הגן הלאומי סביב חומות ירושלים, מבצעת הרשות גידור לפי חוק לסימון השטח ולמניעת פלישות. זאת בהתאם לפסיקת בג"ץ ולפי תכניות הגן".

> למה אני בעד המוראביטאת

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אפשר לתבוע את שינוי סמלי מדינת ישראל בשם האזרחות. סטודנטים פלסטינים מול מפגינים יהודים ביום הנכבה באוניברסיטת תל אביב (צילום: אקטיבסטילס)

אפשר לתבוע את שינוי סמלי מדינת ישראל בשם האזרחות. סטודנטים פלסטינים מול מפגינים יהודים ביום הנכבה באוניברסיטת תל אביב (צילום: אקטיבסטילס)

הפלסטינים ישנו את אופיה של ישראל באמצעות האזרחות שלהם

ההצעה להעביר את המשולש למדינה הפלסטינית מחייבת את הפלסטינים בישראל לחשוב על משמעות האזרחות שלהם. הם צריכים לקחת כמודל את מרטין לותר קינג, שנלחם נגד המשטר הגזעני באמריקה תחת הדגל האמריקאי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf