בישראל עדיף לשרוף גז ולא לפתח אנרגיה מתחדשת

הדרישה לעבור לשימוש אינטנסיבי באנרגיה נקיה מתמקדת במאבק בהתחממות הגלובלית, אך מתעלמת ממאבק חיוני אף יותר: שמירה על המגוון הביולוגי. בעוד תרומתה של ישראל לפליטות גזי החממה שולית, חשיבותה למגוון הביולוגי העולמי עולה עשרות מונים על גודלה. השיקול הזה דוקא מכריע לטובת שימוש נרחב יותר בגז הטבעי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: דרור בוימל

עם התמשכותה של מחאת הגז, החלה להישמע הביקורת לפיה מחאה זו מתעלמת מהמאבק העולמי בשינויי האקלים, שכן בבסיסה עומדת הזכות לנצל וליהנות מדלק פוסילי מתכלה הפולט גזי חממה. ביטוי לעמדה זו הובא במאמרו של אסף אורון שהתפרסמה כאן לפני כשבוע, ובה הוא שואל "איך זה שמאבק רענן, מאבק שאמור להיות המילה האחרונה בתחום המעורבות האזרחית, מאבק שכולו עוסק במאגר דלק העתיד לפלוט מיליוני טונות פחמן דו-חמצני, מתעלם כליל מן ההתחממות הגלובלית?".

הטענה הסביבתית הרווחת המצדיקה את המעבר לשימוש אינטנסיבי בגז טבעי, היא כי מדובר בדלק שהשפעתו הסביבתית היא הנמוכה ביותר מבין הדלקים בהם עושים כיום שימוש לייצור חשמל. ייצור החשמל בישראל מבוסס כיום בעיקרו על פחם וגז טבעי- כ-55% ו-40% בהתאמה (נתוני 2013) – כאשר הצפי הוא שחלקו של הגז הטבעי ימשיך ויגדל. בעתות מחסור בגז הטבעי (לדוגמה, תקלות בצינור הגז; או פיצוצים בצינור כפי שהתרחשו בשנת 2011 בסיני ומאז הופסקה כליל אספקת הגז ממצרים), נעשה שימוש בדלקים פוסיליים נוזליים- סולר ומזוט. דלקים אלה וכך גם הפחם, פולטים מזהמי אוויר בשיעורים המגיעים לעתים עד פי 100 לעומת השימוש בגז טבעי. כמו-כן, בשימוש בהם נפלט למעלה מפי שניים יותר פחמן דו-חמצני, ולכן תרומתם לשינויי אקלים גדולה יותר. על אף השפעותיו הסביבתיות הפחותות של הגז הטבעי, יש לזכור כי בשונה מאנרגית השמש והרוח, מדובר במשאב מתכלה שפולט גזי חממה ומזהמים.

עם זאת, ניכר כי דווקא בישראל ישנן הצדקות סביבתיות נוספות המתבהרות כשמאמצים נקודת מבט גלובאלית. בעוד שהמאבק העולמי בשינויי אקלים זוכה לתהודה תקשורתית רחבה (ראו למשל את הסיקורים האחרונים על ועידת פריז המתרחשת בימים אלו ממש), בין היתר בשל החרפת אירועי מזג האוויר הקיצוניים, בישראל נדחק לקרן זווית מאבק עולמי נוסף, החשוב לא פחות – המאבק לשמירה על המגוון הביולוגי. שני המאבקים הללו מהווים את האתגרים הסביבתיים האקוטיים והחשובים ביותר עמן מתמודדת האנושות בעשורים האחרונים.

> פעילים חברתיים? המאבק על הגז לא סופר את ההתחממות הגלובלית

פאנלים סולאריים בכפר לא מוכר בדרום הר חברון (יותם רונן / אקטיבסטילס)

ומה עם המאבק לשמירה על המגוון הביולוגי? פאנלים סולאריים בכפר לא מוכר בדרום הר חברון (יותם רונן / אקטיבסטילס)

מאבקים חשובים אך מתחרים

המאבק לשמירה על המגוון הביולוגי זכה לתשומת לב עוד בטרם עלה קרנו של המאבק לשינויי אקלים. כך, בעוד בפסגת כדור הארץ בריו דה ז'נרו ב-1992 רק החלו לדון בנושא שינויי האקלים, ההכרה בצורך בשימור המגוון הביולוגי כבר קיבלה ביטוי מעשי בחתימת האמנה הבינלאומית בנושא במהלכה של אותה פסגה. חשיבותו הרבה של המגוון הביולוגי נובעת מהיותו אחראי לאספקה לאנושות של השירותים הבסיסיים להתקיימותנו על כדור הארץ – ייצור חמצן, ניקוי וטיהור מים, יצירת קרקע והאבקה ההכרחיים לקיומה של החקלאות ועוד. בשל המורכבות הרבה בהבנת הצעדים הנדרשים שיש לנקוט לשם הבטחת השירותים הללו נדחק מאבק זה לקרן זווית, בעוד המאבק בשינויי האקלים עבר לקדמת הבמה.

בעוד ישראל צורכת כ-0.2% מהאנרגיה בעולם, ותרומתה לפליטות גזי החממה שולית בהתאם, חשיבותה למגוון הביולוגי העולמי עולה עשרות מונים על גודלה. כתוצאה ממיקומה הגיאוגרפי בין יבשת אירו-אסיה ואפריקה, ובשל השונות הרבה מבחינה אקלימית לאורכה ולרוחבה, מאופיינת ישראל במגוון ביולוגי חשוב ויוצא דופן. במאמר מפתח בתחום, שפורסם במגזין Nature בשנת 2000, נקבע כי ישראל היא אחת מ-25 הנקודות החשובות מבחינת המגוון הביולוגי העולמי, המכסים יחדיו בסך הכל 2% משטחי היבשות. ברשימה זו היא נמצאת לצד האמזונס, מדגסקר ומרכז אמריקה. על אף שישנו קשר הדוק בין שני המאבקים הסביבתיים שהוזכרו, בישראל מדובר על מאבקים אשר במידה רבה מתחרים זה בזה. בבואנו להכריע בסוגיות אלו, יש לקחת בחשבון את המאפיינים המקומיים ואת תרומתה היחסית של ישראל לכל אחד מן המאבקים הללו.

ייצור אנרגיה סולארית בהיקפים משמעותיים מצריך פריסת פאנלים סולאריים על שטחים נרחבים. לשם המחשה, עד היום הוקצו קרקעות השוות בגודלן לשטחה של העיר נתניה כולה, וזאת על מנת לספק כמות חשמל השווה ל-4% מסך צריכת החשמל השנתית בישראל. הקצאת שטחים כה נרחבים משמעותה פגיעה בשטחים פתוחים וברציפותם והרס בתי גידול שלמים.

גם השימוש באנרגית רוח לייצור חשמל אינו חף מבעיות. הניסיון בעולם מראה כי הסכנה הסביבתית העיקרית בהקמתן של טורבינות רוח היא הפגיעה בציפורים ע"י כנפי הטורבינה המסתובבות. ישראל, בשל מיקומה הגיאוגרפי בין שתי יבשות, מהווה את אחד מצירי נדידת הציפורים החשובים והצפופים בעולם (בשמי ישראל חולפות כחצי מיליארד ציפורים מדי עונת נדידה ושוכנים או חולפים בה כ-500 מיני ציפורים). על מנת לייצר חשמל בהיקפים גדולים יש להציב כמות רבה של טורבינות רוח אשר יהוו סכנה ממשית לציפורים רבות אשר חיות ברחבי אסיה, אירופה ואפריקה וחולפות בשמי ישראל.

> הממשלה מסרבת להתגייס נגד משבר האקלים: האם בג"ץ יעזור?

כעשרת אלפים מפגינים צעדו בתל אביב בהפגנה נגד מתווה הגז. 7 בנובמבר 2015. (יותם רונן/אקטיבסטילס)

האם ייתכן שהפעילים הדורשים שימוש נרחב יותר באנרגיה מתחדשת מפספסים את המאבק החשוב יותר? הפגנה נגד מתווה הגז, 7 בנובמבר 2015. (יותם רונן/אקטיבסטילס)

מגבלות האנרגיה המתחדשת

באופן שנשמע אולי פרדוקסאלי, פיתוח מסיבי של אנרגיות מתחדשות בישראל מעמיד בסכנה דווקא את אחד הנכסים הסביבתיים-טבעיים הכי חשובים של ישראל – הן מבחינה מקומית והן מבחינה עולמית – המגוון הביולוגי יוצא הדופן שבה. אין זה גורע כמובן מהצורך לפעול לשילוב אנרגיות מתחדשות, בתוך המרקמים העירוניים הבנויים באופן שאינו בא על חשבון השטחים הפתוחים, כפי שהיטיב לומר זאת גם אורון. אומנם מדובר בפוטנציאל ייצור חשמל רב, אך יש להבין כי הוא מוגבל בשל היקף הגגות הפנויים, הצללות של מבנים האחד על השני, מגבלות של רשת החשמל ומסיבות נוספות שקצרה היריעה מלפרט פה. היות ובטווח הנראה לעין ימשיכו לעשות שימוש בדלקים פוסיליים לייצור חשמל בישראל, יש להעדיף גז טבעי, שיפחית הן את זיהום האוויר המקומי, והן את פליטות גזי החממה.

בכדי לאפשר זאת, זקוקה ישראל למאגרי הגז הטבעי שלחופיה, וטוב שתשמור על יכולתה לשלוט על הפיתוח והניצול שלהם. כמו כן, במסגרת המאבק הקיים, עלינו גם להקדיש תשומת לב לסכנות סביבתיות נוספות שעלולות לצוץ במסגרת הטיפול בגז ולהקפיד על רגולציה סביבתית מחמירה ביותר בפיתוח התשתיות והמאגרים. כך למשל, ייתכנו תקלות בעת הקידוחים עצמם העלולות להוביל לאסונות אקולוגיים בים ובחופים או פליטה לא מבוקרת של מתאן (המרכיב העיקרי בגז הטבעי) טרם שריפתו, אשר מהווה גז חממה בעל אפקט חזק הרבה יותר מהפחמן הדו-חמצני (CO2) על שינויי האקלים. בנוסף יש לציין כי סוגיית המחיר היא קריטית על מנת לתמוך במעבר לשימוש נרחב יותר בגז טבעי על פני פחם בייצור החשמל, וחדירת השימוש בגז טבעי כדלק בתחומים נוספים כמו תחבורה, תעשייה ועוד.

מחשבות אישיות של דרור בוימל, רכז תכנון תשתיות, ים ואנרגיה בחברה להגנת הטבע

> כך מצפצפת הממשלה על הציבור כל הדרך אל הגז

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

עדלה איאד, פועלת במפעל מבשלים בשבילך במישור אדומים, בפגישת סולידריות של העובדות השובתות ב-5 בדצמבר, 2019 (צילום: אקטיבסטילס)

בלי פנסיה וחופשה: פועלות פלסטיניות במישור אדומים פתחו בשביתה

"אני עובדת עשר שעות ביום ומרוויחה 3,000 שקל בחודש. לא משלמים לי נסיעות, דמי הבראה או ימי מחלה"; "אילו היינו פועלים ישראלים לא היו מתנהגים אלינו ככה"; עובדות במפעל מבשלים בשבילך התארגנו למאבק על זכויותיהן. מנכ"לית החברה: "אנחנו המומים ומופתעים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf