ביהמ"ש למדינה: איך אפשר להרוס בתים בלי פתרון לתושבים?
המדינה סרבה להצעתו של שופט בקרית גת להמתין עם הריסת בתי תושבי הכפר הבדואי אום אל-חיראן עד להחלטת העליון בעתירתם. בתגובה השופט ביקש מהם להסביר איפה יתגוררו התושבים עד להחלטה
המדינה מסרבת לדחות הריסות בתים בכפר אום אל-חיראן בזמן שהעתירה נגד ההריסות עדיין מתבררת – אך בית המשפט מסרב לשתף פעולה.
לפני כחודש אישר בית המשפט העליון למדינה לפנות את הכפר הבדואי אום אל-חיראן. במקומו מתוכננת הקמתו של יישוב יהודי בשם חירן. התושבים הגישו בקשה לדיון נוסף, שצפוי להתקיים בקרוב, אך בתוך כך המדינה פועלת כדי להפעיל צווי הריסה נגד הבתים – עוד לפני שהדיון התקיים. בתגובה לכך הגישו התושבים עתירה לבית משפט השלום נגד צווי הפינוי.
בתגובה בת שתי שורות בלבד דחתה המדינה את הצעת השופט פבלו אקסלרד מבית משפט השלום בקריית גת להמתין להחלטת העליון בנוגע לצווי הפינוי ולא להכניס לתוקף את צווי ההריסה על בתיו קודם לכן. השופט אקסלרד מצידו ביקש מהמדינה להסביר איפה יתגוררו התושבים עד להחלטת העליון, במידה והיא אכן תהרוס את בתיהם.
בסיום הדיון שהתקיים בבית משפט השלום בקריית גת לפני שלושה שבועות, הציע השופט אקסלרד לאחד את מועד כניסתם של צווי ההריסה על בתי הכפר אום אל-חיראן לתוקף יחד עם צווי הפינוי שמעוכבים בינתיים. זאת, כיוון שבעוד שהדיונים על צווי ההריסה מתנהלים בבית משפט השלום, צווי הפינוי נידונים בבית המשפט העליון.
> כשבג"ץ מאשר להרוס כפר בדואי לטובת יישוב יהודי
ילדי הכפר אֻםּ אַל-חִירָאן מפגינים מחוץ לדיון בבית משפט השלום בקריית גת, 25.05.2015 (מיכל רותם)
השופט אקסלרד, בהחלטה שאורכה מספר שורות, סיכם את הבעיה שמציבה המדינה בפניו, כשהיא מבקשת שצווי ההריסה על בתי הכפר יכנסו לתוקף: ״הואיל ואני מתקשה לראות הכיצד ניתן להורות על הריסת הבתים תוך הותרת המבקשים במקום (תחת כיפת השמיים אולי?) היה ויעוכב הפינוי, לא אוכל להסתפק בהודעה קצרה ובלתי מנומקת״. יתרה מזאת, מבקש השופט לדעת היכן יתגוררו התושבים עד להחלטה בעניינם, כמו גם מה ההיגיון בהריסת הבתים כשיתכן שלמעשה יוכלו להישאר במקומם במידה והעליון ישנה החלטתו.
כאמור, לפני כשבוע הגישו עורכי הדין של מרכז עדאלה בקשה לדיון נוסף על החלטת בית המשפט העליון לפיה יש לפנות את תושבי הכפרים הבלתי מוכרים אום אל-חיראן ועַתִיר. בהחלטת העליון הקודמת הסביר השופט אליקים רובינשטיין כי יש לפנות את התושבים וכי מעבר לעיירה חורה הוא פיתרון ראוי לתושבי הכפרים, שהועברו מאדמותיהם במערב הנגב למקום בו הם ניצבים כיום על ידי הממשל הצבאי לפי כשישים שנה. תושבי הכפר מצידם, כמו גם המועצה המקומית חורה, מסרבים לפיתרון ומבקשים להישאר במקומם. בית המשפט טרם קבע אם ייערך דיון נוסף, אך עד להחלטה בעניין זה, הצווים אינם בתוקף.
תושבי הכפר אֻםּ אַל-חִירָאן ממתינים להחלטת השופט מחוץ לאולם בבית המשפט בקריית גת, 25.05.2015 (מיכל רותם)
השופט אקסלרד הסביר למעשה כי כל עוד ההחלטה על צווי הפינוי טרם התקבלה בבית המשפט העליון, הוא מסרב להסיר את העיכוב מצווי ההריסה, ונתן למדינה 20 יום להגיש תגובה עניינית לדבריו.
שתי החלטות שקיבל בית המשפט העליון בזמן האחרון, בעניין הכפרים אֻםּ אַל-חִירָאן ועַתִיר ובעניין קרקעות משפחת אל-עוקבי, לא מותירות תקווה גדולה לקהילה הבדואית בנגב. בית המשפט העליון קבע למעשה כי לבדואים בנגב אין כמעט דרך להוכיח בעלות על קרקעות בנגב, וכי גם אם ישבו משפחות על קרקעות אליהן העבירה אותם המדינה סמוך להקמתה, אין להן כל חזקה בהן.
נראה שהגיעה העת להפסיק לשתף פעולה עם מצג השווא הדמוקרטי שמשמש בית המשפט העליון. כל עוד פסקי הדין מתקבלים בו במסגרת החוק הישראלי ואפילו לא מאתגרים אותו, אין לקהילה הבדואית סיכוי אמיתי להכרעה לטובתה. בימים אלה ממתינים תושבי אום אל-חיראן ועַתִיר לתשובה האם עתיד כפריהם יידון שוב, הפעם בהרכב מורחב של שופטי עליון, בתקווה להפיכת החלטתם האחרונה.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
כאן אפשר להצטרף
לתמיכה – לחצו כאן
