newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ביטול התיקון לחוק האזרחות: "השב"כ איבד אמצעי לחץ"

אף שעדיין ניתן לדחות בקשות לשדרוג מעמדם של בני זוג פלסטינים הנשואים לאזרחים ישראליים מסיבות ביטחוניות, ביטול הוראת השעה יקשה על כך משמעותית, אומר עו"ד ידין עילם, מומחה למעמד בישראל. "סיכויי הצלחת הזוגות גבוהים"

מאת:

ההצבעה על הארכת תוקף הוראת השעה המונעת מפלסטינים שנישאו לאזרחים ישראלים להתגורר איתם בתוך גבולות המדינה היתה אחד המופעים הביזאריים ביותר שהנפיקה הכנסת. על אף האפשרות התיאורטית, שהתיקון המדובר לחוק האזרחות יועלה להצבעה נוספת לפני שיפקע תוקפה הלילה בחצות, ברשימה המשותפת מיהרו כצפוי לברך על ביטול הוראת השעה והצהירו כי מדובר ב"ניצחון לעשרות אלפי משפחות שחיכו קרוב לשני עשורים בשביל הזכות לחיות יחד".

האמנם ביטול הוראת השעה סוללת את הדרך של כל אותן משפחות לאיחוד? ומה צפוי, בעצם, לקרות ממחר בבוקר?

חברי הכנסת איימן עודה ואחמד טיבי בתום ההצבעה על התיקון לחוק האזרחות (יונתן זינדל / פלאש 90)

"כל עוד הוראת השעה קיימת, יש שתי מגבלות עיקריות על איחוד משפחות בישראל של בני זוג נשואים", אומר עו"ד ידין עילם, המתמחה בהגנה על זכויות ובמעמד בישראל. "הראשונה היא מגבלת הגיל, כלומר שניתן להגיש בקשה רק עבור גבר פלסטיני מעל גיל 35 או אישה מעל גיל 25. זוגות שלא ענו לקריטריון הזה לא יכלו כלל להגיש בקשה, וזה נופל. המגבלה השנייה היא שאותם זוגות שעמדו במגבלת הגיל והגישו בקשה, המקסימום שהם יכלו לקבל, אחרי שהבקשה שלהם אושרה, זה היתר שהייה בישראל, שלא יכול להיות משודרג לשום מעמד. כלומר מי שיש לו היתר, נשאר בהיתר לעולמים – היתר שלא נותן לו ביטוח בריאות, אפשרות לנהוג, ועוד. אותם זוגות יוכלו עכשיו להגיש בקשה לשדרוג מעמד. שני הדברים האלה מתבטלים.

"תיאורטית, מה שיקרה מעכשיו זה שתושבים פלסטינים שנשואים לאזרחים ישראלים, מה שיחול עליהם זה אותם חוקים ונהלים שחלים על כל השאר: חוק האזרחות, והנוהל שעוסק בהסדרת מעמד לבני זוג שנשואים לאזרחים ישראלים.

donate

"צריך לזכור שראשית, להוראת השעה היה אפקט מצנן. כלומר נניח שאנחנו הורים לאזרח/ית ישראלי/ת, ואנחנו יודעים שאם הוא או היא יתחתנו עם פלסטיני/ת מהשטחים הם צפויים לשנים של סבל, סביר להניח שהיינו מנסים להניא אותם מההחלטה הזו. יהיה מעניין לראות כיצד ביטול הוראת השעה ישפיע על מספר הנישואים בין אזרחים ישראלים לתושבים הפלסטינים.

"לגבי אלה שכבר נמצאים בארץ במעמד, ההליך המדורג שחל על כלל הזוגות הנשואים מדבר על שישה חודשים בהיתר או באשרת עבודה, לאחר מכן 4 שנים במעמד של תושב ארעי ולאחר מכן אפשר לקבל אזרחות. אלה שנמצאים כבר פה בישראל, חלקם מחזיקים בתושבות ארעית. צריך לזכור שמדובר באנשים שקיבלו את התושבות הארעית לפני שהוראת השעה נכנסה לתוקפה ב-2003, כלומר הם לכאורה זכאים עכשיו להגיש בקשה להתאזרחות, כי אין מה שמונע מהם להתאזרח. מי שנמצא בהיתר יוכל להגיש בקשה לתושבות ארעית".

מי שנמצא כאן כל השנים האלה או חלקן ללא מעמד או היתר, כלומר כשוהה בלתי חוקי, האם הדבר יפגע באפשרות שלו להגיש בקשה לקבלת מעמד?

"מי שנמצא כאן כל השנים האלה שלא כדין, מן הסתם לא הגיש בקשה או שהגיש בקשה והיא נדחתה. האם זה יפעל כנגדו? כן, השהות שלו שלא כדין יכולה בהחלט לפעול כנגדו. תזכרי שגם נורא קל להוכיח את זה. נניח שבא זוג נשוי עם שלושה ילדים, שהאישה והילדים הם אזרחי ישראל. אם האבא בא ומבקש להגיש בקשה כי ביטלו את הוראת השעה, די ברור שהוא חי איתם כל השנים. אם הוא מעל גיל 35, מן הסתם הוגשה עבורו בקשה והיא נדחתה מטעמים ביטחוניים, וכאן חשוב לומר שדחיית בקשות מטעמים ביטחוניים תתאפשר גם עכשיו.

"חשוב לומר שפלסטינים קיבלו מעמד בישראל לא רק מתוקף איחוד משפחות. בהוראת השעה היה סעיף מיוחד שאיפשר לתת מעמד אם זה 'עניינה המיוחד של המדינה' לתת מעמד. זה הסעיף שאפשר לתת מעמד ואפילו אזרחות למשתפי פעולה".

זה קלף שהשב"כ מאבד עכשיו? את הפיתיון הזה כמנוף לחץ לגייס משתפי פעולה?

"אני חושב שהשב"כ מאבד משהו אחר. מי שקיבל מעמד של קבע מתוקף שיתוף הפעולה, שזה הסייענים הבכירים, ברגע שהם קיבלו מעמד השב"כ כבר איבד את המנוף. אני חושב שמה שהשב"כ יאבד עכשיו זה את היכולת להפעיל לחץ על אנשים שאינם משתפי פעולה. בואי נזכור שכל מי שנמצא בהליך של איחוד משפחות צריך לחדש את ההיתר כל שנה. מטבע הדברים, אדם כזה נתון מאוד לאפשרות של לחץ. חידוש ההיתר כל שנה תלוי בזה שלא תהיה מניעה ביטחונית, אז אפשר לבוא אליו ולדרוש ממנו כל מני דברים. אם באמת אנשים יקבלו מעמד של קבע, זה אמצעי לחץ שהשב"כ ייאבד".

ועדיין, כפי שאמרת, אפשר יהיה לפסול בקשה של פלסטיני תושב השטחים לקבל מעמד מטעמים ביטחוניים. בידי מי ההחלטה הזו? בידי שרת הפנים, כפי שנטען?

"ממש לא. יש נוהל של רשות האוכלוסין שנקרא 'נוהל הערות גורמים', שקובע בלי קשר להוראת השעה שבכל בקשה של בן זוג למעמד בישראל פונים לשב"כ ולמשטרת ישראל ושואלים אותם האם יש להם התנגדות. ההתנגדות, אגב, לא חייבת להיות לבן הזוג הזר, היא יכולה להיות קשורה גם לבן הזוג הישראלי. אם יש התנגדות ביטחונית, יאפשרו לבני הזוג להגיב עליה. אחרי שהם מגיבים, בסופו של דבר ההחלטה היא של רשות האוכלוסין.

עו"ד ידין עילם

"אני לא אומר שלא נתקלתי בעבר במקרים שבהם שר הפנים החליט משהו למרות שלא היתה מניעה ביטחונית, ראינו את זה במניעת כניסתם של פעילי חרם לישראל למשל, אבל במקרה של איחוד משפחות, אם השב"כ יתנגד סביר להניח שזה לא יגיע לשרת הפנים, אלא שרשות האוכלוסין תדחה את הבקשה.

"מי שמחזיק היום בהיתר בישראל זה מישהו שכבר עבר את הליך הבידוק הביטחוני, לכן יהיה קשה מאוד לדחות את הבקשות שלהם לשדרוג מעמד, כי מכך שכל שנה חידשו להם את המעמד, חזקה שאין לגביהם כל מניעה ביטחונית.

"אני רוצה להזכיר שמלכתחילה, כשהוראת השעה נומקה בנימוקים ביטחוניים, עלתה השאלה למה אי אפשר לבדוק ולהחליט מי כן ומי לא, ואז השב"כ אמר שמדובר במספרים מאוד מאוד גדולים ואין להם האפשרות לבדוק כל כך הרבה. מאז נתקלנו בלא מעט אמירות של שופטי בית המשפט העליון שאמרו 'סליחה, אמרתם שאין לכם אפשרות לבדוק כל כך הרבה בקשות, אבל בפועל חוזרים אלינו אנשים שאתם למעשה בודקים אותם כבר עשרים שנה כמעט וכל שנה אומרים שאין לכם התנגדות, אז למה אלו לא יוכלו לקבל מעמד של קבע?' כלומר זה לא ששרת הפנים תוכל עכשיו להחליט שהיא לא נותנת מעמד לזוגות שנשואים שנים רבות, שהפקידים שלה השתכנעו שאין ספק באשר לכנות הקשר שלהם ושהשב"כ והמשטרה אמרו שאין להם התנגדות".

האם אפשר יהיה לפסול אותם בטיעון הדמוגרפי שעלה באופן מוצהר על השולחן?

"בסופו של דבר העתירות נגד הוראת השעה נדחו עד עכשיו על בסיס טיעונים ביטחוניים, המדינה גם לא טענה לשיקול דמוגרפי. הטיעון הדמוגרפי לא נותן לשרת הפנים כלי לדחיית בקשות. הימין מנסה לדחוף את חוק יסוד: ההגירה, יכול להיות שיחוקקו חוק שיקבע שאסור לתת מעמד לאף אחד שאינו יהודי, הכל יכול להיות. אבל במצב החוקי הנוכחי אין לה אפשרות לדחות בקשות משיקולים דמוגרפיים.

"מה שכן, ואני מניח שזה מה שיקרה, זה סחבת. אנחנו הרי יודעים שתושבי מזרח ירושלים שרוצים להתאזרח בישראל – ועל עניין זה הוראת השעה לא השפיעה לכאן או לכאן – מושכים אותם שנים עד שנותנים להם להגיש ועד שמקבלים בעניינם החלטה. סחבת היא בהחלט אפשרות, אבל גם כאן זה יהיה קשה מאוד לגבי זוגות שנמצאים כבר בהליך".

ונניח שבאמת מצליחים להעביר בעוד כמה חודשים את חוק יסוד: ההגירה. מה יהיה מעמד הבקשות שהוגשו בתפר הזמן הזה בין ביטול הוראת השעה הלילה לבין כניסת חוק ההגירה לתוקפו?

"זאת שאלה טובה שאני לא בטוח שיש לי תשובה עליה. קודם כל אני חייב לומר שחוק יסוד ההגירה, לפחות כפי שהוצע, הוא לא חוק שהקואליציה במתכונתה הנוכחית תוכל לחיות איתו. מדובר בחוק דרקוני שאין לי ספק שאפילו מנסחיו לא מעלים על דעתם שהוא יועבר כפי שהם הציעו אותו. במקרה שכן, אני מניח שינסו לתת לו תחולה רטרואקטיבית. האם זה יעבור את בתי המשפט? אני לא יודע".

ציינת שעד עכשיו, הוראת השעה לא אפשרה את שדרוג המעמד של אלה שכבר קיבלו מעמד כלשהו. עכשיו משרד הפנים צפוי להיות מוצף בבקשות כאלה. האם קיים בכלל המנגנון הבירוקרטי שיודע איך להתמודד עם הבקשות האלה, בהינתן שהאפשרות להן לא היתה קיימת עד כה?

"בהחלט כן. המנגנון הוא אותו מנגנון שחל על כל הזוגות שאחד מהם ישראלי והשני זר. להיפך: כשהתחילה הוראת השעה אולי משרד הפנים לא ידע איך להתעסק עם זה. אבל המנגנון שמטפל בבקשות איחוד משפחות, מטפל  בכל הזוגות שאחד מבני הזוג אינו ישראלי, בין אם בן הזוג הזר הוא פלסטיני, בין אם הוא איסלנדי. ההבדל הוא  שלהבדיל מהזוגות האחרים, לבני זוג שאחד מהם פלסטיני,  לא אפשרו לשדרג את המעמד בתום תקופה מסוימת – עכשיו פקידי רשות האוכלוסין יצטרכו לקבל בקשות לשדרוג ולאשר אותם".

וכמי שבמשך שנים מטפל בבקשות כאלה מצד זוגות שהצד הלא ישראלי בהם אינו פלסטיני, מה סיכויי ההצלחה?

"סיכויי הצלחה גבוהים. כפי שאמרתי, באופן אבסורדי אני חושב שסיכויי ההצלחה האלה של הזוגות שכבר נמצאים בהליך אמורים להיות גבוהים יותר מאשר של זוג איסלנדי וישראלית נניח, שמתחילים עכשיו. הזוגות האלה הם זוגות שכבר שנים רבות בוחנים את כנות הקשר ביניהם, בוחנים האם יש מניעה ביטחונית ושנה אחרי שנה מגיעים למסקנה שמדובר בזוג שהקשר הזוגי ביניהם כן ושאין מניעה ביטחונית.

"השאלה היא מה יקרה אם בעוד שבוע כן יימצא הרוב לאשר שוב את הוראת השעה. הרי בין האנשים שהצביעו נגד יש כאלה שהשקיעו באמת הרבה מאמצים בהוראת השעה מלכתחילה. מישהו כמו אבי דיכטר, ברור שהוא תומך בהוראת השעה אבל הצביע נגד. האם זה ימשיך גם כאשר יהיו צילומים של תורים ארוכים של מגישי בקשות פלסטינים? מה יקרה אם עוד שבוע עמיחי שיקלי יחליט להצביע בעד?

"ההשערה שלי היא שאם זה יקרה בזמן הקרוב, המשפחות היחידות שיהנו מתקופת החסד בה הוראת השעה לא היתה בתוקף הן הזוגות המעטים שיצליחו להגיש בקשות בזמן שבין הביטול לחידוש".

המלצת צפיה של עו"ד עילם: הפרק שעוסק בנפגעי חוק איחוד משפחות, מתוך הסדרה של אבתסאם מראענה, כיו"ם חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה שהצביעה בעד הארכת הוראת השעה המונעת את איחוד המשפחות הפלסטיניות:

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קורבן נוסף של יום הדמים בגדה (צילום מסך מתוך סרטון בצלם, המתעד את הירי במאלכ חמדאן מכפר סאלם)

קורבן נוסף של יום הדמים בגדה (צילום מסך מתוך סרטון בצלם, המתעד את הירי במאלכ חמדאן מכפר סאלם)

תיעוד: חיילים ירו למוות בצעיר פלסטיני מבלי שהיווה סכנה

על פי התיעוד, מאלכ חמדאן נורה למוות על ידי חיילים שירו לעבר פלסטינים בתגובה ליידוי אבנים. זאת למרות המרחק הרב ביניהם ובזמן שאלה ניסו להימלט מהמקום. באותו היום נורו למוות עוד 10 איש בגדה, חלקם בידי מיליציות משותפות של חיילים ומתנחלים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf