newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בועז ארד והגברים של אתמול

הגיעה העת להודיע לחברים שהממזרות התנערו. אותם גברים שהטרידו, החפיצו, תקפו וניצלו משלמים עכשיו על חטאי העבר

מאת:

מאת: כרמלה כהן שלומי

צריך לדבר נחרצות. זו תקופה שהיא קו תפר ביחסי גברים ונשים. מה שהיה לא יהיה. את זה גברים חייבים לשנן. הממזרות שינו מזמן את הכללים אבל ההרגל, ימח שמו, עוד מתקשה.

גדלתי בדור מתעתע. ילדי שנות השישים שהתבגרו בשנות השבעים. השמרנות התחלפה במתירנות מטורפת והקווים היטשטשו. אהבה חופשית הייתה רעיון שהתאים לרוח הנעורים שלנו, אך סביבו רבצו זאבים חרמנים שהאמינו שכל אישה היא מזנון חופשי. להיות צעירה בשנים ההן היה מסע הישרדות, לא שחשבנו אז ככה. חזיות נשרפו ומיני קצרצר ומכנסונים היו מדים נפוצים. בבית השארנו הורים שמרנים ויצאנו בסערה. בחוץ חיכה עולם לא קל.

> בזמן שדיברתם על יאיר נתניהו, אני חשבתי על הנשים

הממזרות התעוררו. אלפי נשים מפגינות בתל אביב בקריאה "אנחנו לא שקופות", ו"נלחמות בהשתקת נפגעות". (צילום באדיבות דוברות שדולת הנשים בישראל)

הממזרות התעוררו. אלפי נשים מפגינות בתל אביב בקריאה "אנחנו לא שקופות", ו"נלחמות בהשתקת נפגעות". (צילום באדיבות דוברות שדולת הנשים בישראל)

לא הפסקנו להדוף ולנהל קרבות מתישים בכל מקום. ברחוב ובעבודה, באוטובוס, בתור למשהו, במכולת ובחשכת אולם קולנוע. כילדה באוטובוס לבית הספר ברחתי מידיים ממששות של מבוגרים. כחיילת קיבלתי הערות מחפיצות (לא הייתה מילה כזאת} גם ממפקדים, נהדפתי לקיר ונחלצתי, ברחתי מטרמפים כשהרכב האט ולא חשבתי שזה נורא. זה קרה גם לחברותי.

הממזרות התנערו

לסלנג המחפיץ הראשון הוטחתי ביומי הראשון בצבא, חייל שישב בקבוצת חיילים אמר בקול "איזה כוסית" ונעלבתי עד עמקי נשמתי. עד היום אני לא סובלת את המילה. אחר כך היינו חברים טובים. הוא גם חזר בתשובה. לא בגללי, בגלל אורי זוהר, הרב שזנה כמו שאתם שותים מים, זה שהטרדה הייתה רשומה על שמו בטאבו.

"אני טרזן – את ג'יין". נשים ונערות התאימו עצמן למידת כף ידו של גבר. חשבנו שככה זה. במבט לאחור זה מדהים ולא מובן. מורה כמו האמן בועז ארד היה בכל תיכון כמעט. גם בתיכון בו למדתי. רק המורה ואהובתו התלמידה חשבו שזה חסוי. המורה, שהיה אז בשנות השלושים שלו נראה לי נוטה למות מזקנה, אולי כי החבר שהיה לי אז היה אפולו, אבל היו תלמידות שהיו מוכנות לחלוק יצוען עמו. כלומר, גם עם המורה.

מה רציתי לומר?  שמתחולל שינוי עמוק ובשינוי הזה נופלים חללים. בועז ארד הוא קרבן של חטאו, לא של עיתונות. עוולות ימשיכו לצוף כי חשוב להציף, כך עשה אסף הראל וכך גם העיתונאית יאנה פבזנר בשן. מדובר כאן במורים שסרחו ובתלמידים שאותם מורים הופקדו על חינוכם ושלומם. חד וחלק.

ועוד משהו: תנועת #metoo החשובה לא חפה מטעויות והגזמות ועוולות. לפעמים היא חוטבת גבעול בגרזן, לא יזיק חישוב מסלול מפעם לפעם, אבל אין ספק שהגיעה העת שגברים יודיעו לחברים שהממזרות התנערו סוף סוף. כלים נשברו ולקחים כבר מופקים. הדור הבא ייראה אחרת.

בינתיים הגברים של אתמול, כלומר מיעוט מבוטל מהם, ובעיקר מפורסמים, משלמים על חטאי עבר. התאבדות היא תשלום כבד מדי. צר לי על בועז ארד. וצר לי על הנערות שניצל את נעוריהן ותמימותן לגחמותיו.

כרמלה כהן שלומי, עוסקת זעירה, כותבת המון וסופרת מעט. סיפור שכתבה מופיע בספר "עד קצה הזריחה" שיצא לאור השנה.

> הפעם הראשונה שהעזתי להתעמת עם מי שהטריד אותי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הרס אחרי הפצצה ישראלית בח'אן יונס, ב-5 ביולי 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

הרס אחרי הפצצה ישראלית בח'אן יונס, ב-5 ביולי 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

בישראל נערכים למבצע הטיוח הגדול בתולדות המדינה

לכאורה, ההודעות על פתיחה בחקירות והעברת טענות למנגנון המטכ"לי מעידות על נכונות לפעול בהתאם לדיני הלחימה. בפועל ולאור ניסיון העבר, ספק רב אם יפעלו כאן פתאום באופן ראוי, ויטילו אחריות פלילית על האחראים לפשעי מלחמה בעזה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf