newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בדמוקרטיה פגומה כמו שלנו, איש כבר לא חסין

ב-2011 נעצרתי בהפגנה מול הקריה, ולא בפעם הראשונה. וגם לא הייתי הראשון או האחרון שנעצר בלי שהדבר עורר יותר מדי רעש. סוף הדמוקרטיה הישראלית לא הגיע עם מעצרו של אמיר השכל בסוף השבוע, אבל קו ישר עובר בין רצח איאד אלחלאק למעצרו של השכל

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ב-2 בינואר 2011 נעצרתי בהפגנה מול הקריה בתל אביב, שהתקיימה במחאה על ההרג בבילעין. עמדתי על המדרכה כשלפתע ניגש אלי שוטר, סטר לי, אזק ועצר אותי.

חבר הכנסת דאז אריה אלדד (האיחוד הלאומי), שאינו חשוד באהדה למטרות ההפגנה, אמר בכנסת שראה בבירור בסרטון שהפנים שלי היכו את ידו של השוטר. שוחררתי לאחר כמה שעות ללא תנאים.

המשטרה עוצרת את מוסי רז בהפגנה מול הקריה ב-2 בינואר 2011 (צילום: גילי יערי / פלאש90)

המשטרה עוצרת את מוסי רז בהפגנה מול הקריה ב-2 בינואר 2011 (צילום: גילי יערי / פלאש90)

זה לא היה מעצרי הראשון. נעצרתי בעבר גם בהפגנות בשטחים. לא רק זאת, לא הייתי הראשון ולא האחרון שנעצר. זכורים המעצרים של מפגיני שיח ג'ראח ב-2009, המעצר המתוקשר והאלים של דפני ליף ב-2012, ומקרים רבים אחרים. המשטרה עוצרת בהפגנות בקלות רבה מדי – והדבר נכון עוד יותר כשמדובר במפגינים פלסטינים, וגם אתיופים וחרדים.

באף אחד מהמעצרים הללו לא קמה סערה גדולה כמו במעצרו של אמיר השכל, וכפי שכתב אחד מחברי בפייסבוק, שנעצר אף הוא עוד בשנות ה-80, "לא ראיתי שאמיר השכל נזעק לעזרתי".

המעצר ביום שישי הרעיד את אמות הסיפין בגלל כמה סיבות. הראשית בהן היא העובדה שהעצור הוא תת אלוף בדימוס, ועוד טייס – תמצית האתוס הישראלי.

קריאת תגובותיהם של אנשי ציבור רבים, ובעיקר אנשי צבא בדימוס, מדגישה זאת. ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, הדגיש את היותו תת אלוף ואפילו את מספר קורס הטיס שלו. חבר הכנסת ושר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון, שאף הגיע להפגנה ונאם בה נאום שהדגיש את עברו הצבאי.

האלוף בדימוס עמירם לוין כתב: "בכל מקום שהייתי, והייתי צריך, חיל האוויר הגיע. עולה הערב לירושלים לסייע לאמיר השכל ואתו לחברה הישראלית כולה". הטייס לשעבר, תא"ל במיל' אסף אגמון, ששמע על המעצר ומיד נזעק לירושלים כתב: "לא פעם עשיתי משמרות עם אמיר השכל, עכשיו אני מחליף אותו במשמרת".

הגדיל לעשות שר החוץ, הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, שכתב כי השכל רכש בפועלו את הזכות להפגין, מבלי להבין שהזכות להפגין היא זכות מוקנית לכל אזרחית ותושב במדינה.

הסיבה השנייה ל"רעש" היא בחירת המשטרה להחזיק את השכל עד מוצאי השבת, תוך דרישה להרחיקו מירושלים – החלטה שהיא גם בלתי דמוקרטית וגם נתנה זמן למחאה להתבשל. לו היתה המשטרה משחררת את השכל לאחר כמה שעות, זה לא היה קורה.

הסיבה השלישית היא היותו של השכל המנהיג והפנים של המחאה.

והסיבה הרביעית והאחרונה היא האיזוק הבלתי חוקי.

ממלא מקום מפכ"ל המשטרה, ניצב מוטי כהן, התראיין ואמר שהמשטרה תפיק לקחים. אשרי המאמין. להערכתי הלקח היחיד שהמשטרה תפיק הוא לא להחזיק במעצר ללא צורך קצינים בכירים בדימוס. פלסטינים, חרדים, אתיופים וגם מפגינים מהשורה ימשיכו לספוג את כוחה המופרז של המשטרה.

רבים ממפגיני הדגלים השחורים מציגים את מה שקרה בסוף השבוע כסוף הדמוקרטיה. נכון, מעצרים לא חוקיים, איזוק מיותר והרחקה בלתי מוצדקת מהפגנות הם פגיעה בדמוקרטיה. אבל מדובר בפגיעה תמידית בדמוקרטיה. הפגיעה היא כשפוגעים בכל אחד, לא רק בתת אלוף יהודי-אשכנזי-חילוני.

הפגנה מחוץ לבית משפט השלום בירושלים במהלך הדיון במעצר של אמיר השכל, גיל דניאלי וסדי בן שטרית, ב-27 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

הפגנה מחוץ לבית משפט השלום בירושלים במהלך הדיון במעצר של אמיר השכל, גיל דניאלי וסדי בן שטרית, ב-27 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

סוף הדמוקרטיה לא הגיע בסוף השבוע הזה גם מהסיבה שבישראל מאז ומתמיד היתה דמוקרטיה פגומה. הממשל הצבאי ב-18 השנים הראשונות והכיבוש ב-53 השנים האחרונות הם הסיבות העיקריות לכך.

היום מציינים 53 שנה לסיפוח ירושלים. בעיר שורר משטר של סמי-אפרטהייד, שבו לתושבים הפלסטינים אין זכות הצבעה לכנסת. קו ישר עובר בן רצח איאד אלחלאק בעיר העתיקה לבין מעצרו של השכל 27 ימים מאוחר יותר, קילומטר מערבה בצומת הרחובות עזה ובלפור.

למרות הקו הישר הזה, ברור לשמחתנו שהמשטרה לא מעזה לירות במפגינים בירושלים המערבית, אף שמדובר בשגרה מצערת בירושלים המזרחית. וברור גם שמעצר של 24 שעות של אמיר השכל מעורר הרבה יותר הדים מרצח של אדם ששמו הפרטי איאד.

מוסי רז הוא ח"כ לשעבר מטעם מרצ

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
טחינה אלארז במדפים (צילום: אורן זיו)

טחינה אלארז במדפים (צילום: אורן זיו)

בעלת טחינת אלארז: "הטלפון לא מפסיק לצלצל. רבים תומכים בי"

מאז אתמול מתחולל ויכוח עז בחברה הפלסטינית סביב תרומה של בעלת המפעל, ג'וליה זהר, לאגודת קו סיוע נפשי לקהילה הגאה. בארגונים פמיניסטיים טוענים שזהר היא מטרה קלה משום שהיא אישה, ואילו יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה רומז שברקע יש גם אינטרסים כלכליים זרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf