newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בבזל ייסדתי את מדינת שטעטראל: מסע קטן בעתיד אפשרי

חמש מאות מילים ושלוש תמונות ממקום אחד, והפעם: המדינה הישראלית הדמיונית שתקום בעתיד במקום ממנו באנו: הגולה

מאת:

לפעמים אני מדמיין שהציונות תשרוד אלפיים שנה, ואחריה תקום תנועה ושמה "השטעטליונות". הרעיון יהיה שישראלים סובלים כבר אלפיים שנה בארץ, שעה שלמעשה שורשיהם מצויים בארצות אחרות לגמרי, כמו לטביה, תוניסיה ומיאמי. והרי כבר אלפיים שנה אנו אומרים מדי שנה סביב שולחן הסדר: "איזה כיף היה בסקי בבולגריה!", וגם "לא תאמינו כמה עולה אגוזי ב-Aldi".

בתחילה תבקש התנועה רק ליישב יהודים בארצות מוצאם, בקהילות קטנות שנועדו לטפח "ישראלי חדש", לא טיפוס מיוזע ונהג גרוע כמו המודל הישן, אלא משהו מעודן יותר. לא יצור פגיע שכל טורבינה איראנית מפחידה אותו, אלא משהו יותר זקוף גו. קבוצות קבוצות יגיעו החלוצים השטעטליונים אל הישימונים הצחיחים וכרי המרעה שבמורדות המאטרהורן, ויקימו שם ישובים צנועים, שיתופיים. הם יכריזו על עצמם "עם ללא ארץ" המגיע ל-"ארץ ללא עם" (הרי אין עם שווייצרי, הם מדברים כל כך הרבה שפות שם). בהמשך תהפוך התנועה ללאומית ותבקש להקים מדינה שטעטראלית, שגבולותיה מקבילים לאלה של שוייץ של היום, שכן נבדק ונמצא שזה המקום אליו כמהנו יותר מכל.

צילום: פליקר Carlos Montañés CC BY-SA 2.0

צילום: פליקר Carlos Montañés CC BY-SA 2.0

זה יתחיל כל כך טוב. עיר חדשה ושמה "תלולית-ניסן" תקום בצמוד לציריך. שפה שהיא שילוב בין יידיש, לדינו ואנגלית קליפורנית תהפוך ללשון הישוב החדש, ומיד יחוברו בה אוצרות ספרותיים מטורפים ביופיים. יוקמו תזמורת פילהרמונית ומיליציה חמושה. יעוצב גם דגל יפהפה ובמרכזו מגן דוד עשוי מבמבה.

תוכנית החלוקה שתוצע על ידי האו"ם לא תהיה מקובלת על האירופאים האנטישמים. כך תפרוץ מלחמת העצמאות של שטעטראל, (Der Unglück, בלשון השוויצרים), אשר תקנה לשטעטראלים שליטה בקנטונים הדוברים גרמנית, ותמלא את אלה הדוברים צרפתית ואיטלקית בפליטים, השוויצרים שיוותרו בשטח שטעטראל יחיו עשורים ספורים תחת שלטון צבאי, אבל לאחר מכן יוכרו כאזרחים לכל דבר ועניין, נניח.

מלחמה נוספת, "מלחמת ששת משולשי הטובלרון", תנציח את שליטת שטעטראל על יתר שווייץ וגם על הריביירה. חופי התכלת יוחזרו לצרפת עם חתימת הסכם שלום, אבל חזון שטעטראל השלמה ימנע את הקמתה של מדינה שוויצרית בשטחים שנכבשו. מאחר והמדינה אמורה להיות "ישראלית ודמוקרטית", ואילו השוויצרים בשטחים הללו מונים מליונים, יוחלט לא להעניק להם אזרחות אלא תושבות במקרה הטוב ולא-תושבות במקרה הלא-טוב.

צילום: ויקימדיה קומונס Valéry Héritier CC BY-SA 3.0

צילום: ויקימדיה קומונס Valéry Héritier CC BY-SA 3.0

כתוצאה מעשורים של סכסוך תהפוך שטעטראל למוקצה מבחינת אירופה ותשתתף בלית ברירה בגביע הכדורסל של המזרח התיכון וב-Arab Idol. למרבה האירוניה, למרות הקשר החם עם העולם הערבי, שטעטראלים ממוצא מזרחי יחשבו ליצורים פחותים, ספק אנושיים, מכיוון שאין להם שורשים בשווייץ ובכלל אין להם תרבות, טפו. במקביל יהגרו לשטעטראל כמיליון יהודים מברלין, צאצאי גולת ההיפסטרים של ראשית המאה ה-21. הם ייושבו בעיירות פיתוח על גבול ליכטנשטיין ביחד עם המזרחים, לנמוק שם מאבטלה.

אט אט תעלה מדינת שטעטראל ותפרח. היא תהיה אור לגויים בכל הקשור להייטק ולשעוני קוקיה. העם השטעטראלי יתפרסם במטבח המגוון שלו, הכולל רושטי, פונדו, רקלט, גבינת עמענטאל וחומוס. תלולית-ניסן-ציריך תהפוך לעיר תוססת, ליבראלית ולוהטת ומחירי הנדל"ן בה יצאו משליטה. בפרייבורג, העיר שחוברה לה יחדיו, יוקם מוזיאון "יד ושטעט" שיוקדש למנהרת הזמן היהודית: חורבן הבית – פוגרומים – שואה – טרור. בסוף המסלול יעמדו המבקרים על מרפסת הצופה לאלפים ויאנחו "המחייה".

בסופו של דבר, יתמרדו השווייצרים נטולי הזכויות שבקנטונים הכבושים ויהיה בלגאן. צמיגים יבערו ברחובות לוזאן ונושאטל ובעיקר במחנות הפליטים שבשוליהן. יהיה הסכם שלום ורצח מנהיג ועוד מרד, קשה ואכזרי לשני הצדדים. השטעטליונות תעבור מהפך ותהפוך לתנועה דתית משיחית שתמלא את שווייץ בחומות וגדרות, בבתי כלא צבאיים, במתקני חולות, בתורות מלך ובחידוני שטעטליונות. לכולם יהיה נורא, עד שייזכר מישהו שבכלל באנו מהמזרח התיכון ונכניס שוב לרוורס.

צילום: יורם שורק, ויקימדיה קומונס CC BY-SA 3.0

צילום: יורם שורק, ויקימדיה קומונס CC BY-SA 3.0

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf