newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אקטיביסטים ברוסיה נדונו למאסר ממושך; "מפחידים את הדור הצעיר"

ביום שני השבוע נגזרו תקופות מאסר של עד 18 שנה על 7 צעירים רוסים בגין חברות ב"ארגון טרור", אף שהם עסקו בפעילות למען בעלי חיים ואקולוגיה והתאמנו בספורט והגנה עצמית, ושההודאות מהם הוצאו תחת עינויים קשים. "לא רוצים התנגדות לשום דבר ברוסיה. אנשים שרואים את המעצרים מפחדים לצאת לרחובות"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מעצרה ושחרורה של נעמה יששכר העלו על סדר היום בישראל את מערכות המשפט והכליאה ברוסיה, ואת השרירותיות שבה הן פועלות. אך רק מעטים מודעים להיקף התופעה, ולאופן המחריד שבו היא משמשת לדיכוי פוליטי של מתנגדי משטר.

בחודש שעבר, בזמן ביקורו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ישראל ב"פורום השואה", הפגינה קבוצה של פעילים אנרכיסטים מול שגרירות רוסיה ברחוב הירקון בתל אביב. ההפגנה היתה חלק מקמפיין בינלאומי, שקרא לשחרר 11 פעילים אנרכיסטים ואנטי-פשיסטים שנעצרו לפני כשנתיים, עברו עינויים ומואשמים בחברות בארגון טרור.

דיון הקראת גזר הדין, בבית המשפט בעיר פנזה, לבית המשפט בפנזה, 10 בפברואר, 2020 מימין: ארמן סגינבאייב ואיליה שקרוסקי.(צילום: דויד פרנקל/ Mediazona)

דיון הקראת גזר הדין, בבית המשפט בעיר פנזה, לבית המשפט בפנזה, 10 בפברואר, 2020 מימין: ארמן סגינבאייב ואיליה שקרוסקי.(צילום: David Frenkel/ Mediazona)

על שבעה מהנאשמים, בני 23 עד 31, נגזרו השבוע עונשים כבדים  של שש עד שמונה עשר שנות מאסר, ובסך הכל במצטבר 86 שנה בכלא. חלקם יישלחו למאסר במושבת עונשין באבטחה מקסימלית. זהו אינו המקרה הראשון ברוסיה שבו נכלאים פעילים פוליטיים רדיקלים, אך בניגוד למקרים קודמים נראה שהפעם הסולידריות בתוך רוסיה ומחוצה לה מצליחה לסדוק את חומת השתיקה.

רבים שעמם שוחחנו על הפרשה, שזכתה לכינוי "הרשת", התקשו לומר מה בדיוק גרם לשירות החשאי הרוסי (ה-FSB, הגלגול הנוכחי של הקג"ב) לעצור דווקא את הפעילים האלה. כל העצורים מחזיקים בדעות אנטי פשיסטיות, חלקם טבעונים, חלקם ספורטאים, ורובם התאמנו בסופטבול (משחק דומה לפיינטבול), תחביב פופולרי וחוקי ברוסיה.

רבים סבורים שעיתוי המעצר אינו מקרי – כמה חודשים לפני הבחירות לנשיאות ברוסיה (שהתקיימו במרץ 2018), ומשחקי גביע העולם בכדורגל שהתקיימו ברוסיה ביוני 2018.

אז מה בכל זאת הוביל לשורת המעצרים של הצעירים בסוף 2017 בעיר פנזה, כ-600 ק"מ מזרחית למוסקבה, ובהמשך בתחילת 2018 בסנט פטרסבורג? הסיבה הרשמית, על פי הרשויות, היא ניסיונה של ההתארגנות "להניע את ההמונים כדי לערער את היציבות הפוליטית במדינה", וכדי לקדם "מהפכה חמושה".

העצורים הועמדו לדין על פי סעיף 205.4, חלק 2, של החוק הפלילי הרוסי – ארגון או חברות בקבוצת טרור. משפטם התקיים בבית דין צבאי. ביום שני האחרון הוקרא גזר דינם של העצורים מהעיר פנזה. גזר דינם של העצורים מסנט פטרסבורג צפוי להינתן בעוד כמה חודשים.

אך גורמים המעורים בפרטי המקרה הציגו בפני "שיחה מקומית" תמונה שונה לחלוטין. חברים של העצורים, קרובי משפחתם ומומחים לזכויות אדם טוענים בתוקף שמדובר בהמצאה של שירותי הביטחון, שעצרו חבורה של צעירים עם קשר רופף ביניהם, שרק דיברו על פוליטיקה רדיקלית והתאמנו בסופטבול. לדבריהם, ההודאות הוצאו מהנאשמים בעינויים קשים, ובלעדיהן התיק כולו היה קורס לגמרי.

לדברי יקטרינה קוסרבסקייה, שחקרה את המעצרים והעינויים מטעם הוועדה הציבורית לפיקוח בסנט פטרסבורג, "לפני הבחירות וגביע העולם בכדורגל שהתקיימו ב-2018, הרשויות היו חייבות להגביר את הפעילות ולמצוא טרוריסטים, וזה קל לחקור ולמצוא את הקבוצות האלה. הם לא צריכים עדויות או הוכחות – יש להם הודאות מעינויים".

משמרת מחאה מחוץ לשגרירות רוסיה בתל אביב, בסולידריות עם האנרכיסטים העצורים ברוסיה, 23 בינואר 2020. (צילום: אורן זיו)

משמרת מחאה מחוץ לשגרירות רוסיה בתל אביב, בסולידריות עם האנרכיסטים העצורים, ב-23 בינואר 2020 (צילום: אורן זיו)

מאסרים ממושכים

הפרשה התחילה בסתיו 2017, אז התחילו סוכני השירות החשאי לבצע מעצרים בפנזה. העצור הראשון בפרשה היה איגור זורין, סטודנט באוניברסיטת פנזה, שב-18 באוקטובר 2017  לא חזר לביתו מהלימודים. חבריו החלו לחפש אותו, עד שהתברר שהוא מוחזק על ידי הפס"ב.

העדות של זורין, שככל הנראה נגבתה בעינויים, שימשה כבסיס לטענה שהעצורים הקימו "ארגון טרור", והובילה למעצרים הבאים. מאז מעצרו זורין לא יצר קשר עם חבריו או עם עיתונאים. בניגוד לאחרים, הוא שוחרר למעצר בית. בספטמבר 2018 הוסרו האישומים נגדו לגבי המעורבות ברשת, ונותרו רק אישומים על אחזקת סמים.

יום אחרי מעצרו של זורין, ב-19 באוקטובר 2017, נעצר איליה שקורסקי, חברו לכיתה ואקטיביסט מקומי. שקורסקי הצטרף לחבריו לחיפושים אחרי זורין שנעלם יום קודם לכן, ולאחר שלא מצאו סימן לזורין הוא חזר הביתה. כשירד מהאוטובוס ליד ביתו, הוא הופל לקרקע על ידי סוכני השירות החשאי, שהכניסו אותו למכוניתם. על פי עדויות, הם היכו אותו עד שנתן להם את הסיסמה לטלפון הנייד שלו.

זמן קצר לאחר מכן, שקורסקי הובא לבניין כלשהו, וסוכנים אמרו לו שהוא חשוד בארגון קבוצת טרור. כשהכחיש את החשדות נגדו, הוא הוכה בפניו ובגבו. החוקרים איימו עליו כי יאנסו אותו וישלחו אותו למאסר עולם בכלא. במהלך החקירה הוא שמע צעקות מחדר סמוך. חוקר עם מסיכה על פניו הראה לו צעיף מכוסה בדם, וחוקר אחר הזכיר את השם "קוקסוב".

על שקורסקי נגזרו השבוע 16 שנות מאסר וקנס של 50 אלף רובל בגין הקמת "ארגון הטרור".

השם שהזכיר החוקר, קוקסוב, הוא וויסלי קוקסוב, שנעצר גם הוא ב-19 באוקטובר. לאחר מעצרו הוא נלקח לביתו. אשתו אלנה העידה כי סוכני השירות החשאי הביאו אותו אחרי שהוכה כדי לבצע חיפוש בבית. על פי עדותה, קוקסוב בקושי הצליח לעמוד והיו סימני מכות על מצחו ואפו. הוא לווה בעשרה סוכנים, שערכו חיפוש בבית ומשם עברו למכוניתו. הם ביקשו ממנו לפתוח את המכונית, אך לפי עדויות הוא שם לב שמנעול המכונית היה שבור. הסוכנים מצאו במכונית רובה, אך פעילים טוענים כי הוא הושתל שם.

על קוקסוב נגזרו תשע שנות מאסר.

ב-27 באוקטובר נעצר דמיטרי פצ'לינצב כשיצא מביתו. פצ'לינצב הוא פעיל סביבתי, שהשתתף ב"ימי טבעונות" ופעולות אקולוגיות ואירגן הקרנת סרטים בפנזה. בחיפוש בביתו, הסוכנים מצאו שני רובי צייד ושני אקדחי אימונים לא קטלניים, כולם רשומים באופן חוקי מכיוון שהוא עבד אז בתור מדריך ירי במטווח בעיר.

על פצ'לינצב נגזרו השבוע 18 שנות מאסר באשמת הקמת "ארגון הטרור".

דמיטריי פצ׳לינצב, שנידן ל-18 שנים בכלא, במהלך דיון הקראת גזר הדיון בבית המשפט בפנזה, 10 בפברואר 2020 (צילום: דויד פרנקל/ Mediazona)

דמיטריי פצ'לינצב, שנדון ל-18 שנה בכלא, במהלך דיון הקראת גזר הדיון בבית המשפט בפנזה, ב-10 בפברואר 2020 (צילום: David Frenkel/ Mediazona)

בתחילת נובמבר נעצר בפנזה אנדריי צ'רנוב, ובאותו זמן נעצר גם ארמן סגינבאייב בסנט פטרסבורג והובא לחקירה בפנזה. סגינבאייב הכיר כמה אקטיביסטים בעיר מגוריו, ומעצרו ככל הנראה הוביל לשורה של מעצרים בסנט פטרסבורג בתחילת 2018. לדברי פעילים שעקבו אחרי החקירה, סגינבאייב פגש במקרה את פצ'לינצב בזמן מעצרו, וביקש ממנו סליחה על כך ש"הפיל" אותו ואחרים תחת עינויים.

על צ'רנוב נגזרו השבוע 14 שנות מאסר, ועל סגינבאייב נגזרו שש שנות מאסר.

עם זאת, בסוף 2019 הודיעו קמפיין הסולידריות עם העצורים ואקטיביסטים מקומיים על הפסקת התמיכה בסגינבאייב, בגלל עדויות רבות על אלימות וניצול של כמה נשים.

בנוסף, נעצרו בפנזה גם מקסים איוונקין ומיכאיל קולקוב. איוונקין נדון ל-13 שנות מאסר על חברות ב"ארגון הטרור", ועל קולקוב נגזרו 10 שנות מאסר.

מיכאיל קולקוב, שנגזרו עליו עשר שנים בכלא, מגיע לדיון בהקראת גזר הדין, בבית המשפט בעיר פנזה, לבית המשפט בפנזה, 10 בפברואר, 2020 (צילום: דויד פרנקל/ Mediazona)

מיכאיל קולקוב, שנגזרו עליו עשר שנים בכלא, מגיע לדיון בהקראת גזר הדין בבית המשפט בעיר פנזה, ב-10 בפברואר 2020 (צילום: David Frenkel/ Mediazona)

ב-21 בינואר 2018 נעצר יולי בוויארשינוב בסנט פטרסבורג. במהלך מעצרו, החוקרים איימו עליו שאם לא ישתף עמם פעולה, תנאי הכליאה שלו יורעו. בהמשך הוא נשלח לתא עם עוד 150 אסירים, שרבים מהם הורשעו ברצח, אונס ושוד, ושהיו בו רק 115 מיטות.

חבריו של בוויארשינוב מספרים כי לפני מעצרו הוא אירגן בעיר אירוע בשם "השוק החופשי", שבו המשתתפים יכלו לקחת את מה שהם צריכים ולהשאיר דברים שרצו לתת. הוא היה גם טבעוני שהתנדב במקלט לחיות.

ב-23 בינואר 2018, בשעה מאוחרת, חיכה ויקטור פילינקוב לטיסה מסנט פטרסבורג לקייב, שם היה אמור לפגוש את אשתו. זמן קצר לפני ההמראה הוא נעצר על ידי שישה סוכני השירות החשאי, ונלקח לבדיקה רפואית. אקטיביסטים מעריכים כי מדובר בטקטיקה שכיחה לפני עינויים. אחרי הבדיקה הוא נלקח לרכב, שם הסוכנים היכו וחישמלו אותו בעורף, בגב, ברגל ובמפשעה.

ויקטור פילינקוב ויולי בוייארשינוב במהלך דיון במשפטם בסנט פטסבורג, אפריל 2019 צילום: דויד פרנקל/ Mediazona

ויקטור פילינקוב ויולי בוייארשינוב במהלך דיון במשפטם בסנט פטסבורג, באפריל 2019 (צילום: David Frenkel/ Mediazona)

על פי עדותו, אחרי כעשר דקות של עינויים הוא אמר לחוקרים: "תגידו לי מה לומר, אני אגיד כל דבר", אך העינויים לא פסקו. הוא מעיד כי החוקרים הורו לו ללמוד בעל פה הצהרה שלפיה הוא היה חבר ב"רשת". אחרי שבוצע חיפוש בביתו, הוא הובא למטה השירות החשאי בסנט פטרסבורג, שם חזר בפני החוקר על מה שהסוכנים לימדו אותו לומר תחת העינויים.

שלושה ימים אחרי מעצרו של פילינקוב, ב-26 בינואר 2018, נעלם איגור שישקין בסנט פטרסבורג. סוכני השירות החשאי עצרו אותו בזמן שטייל עם כלבו. משפחתו לא הצליחה לאתרו במשך יומיים, והשירות החשאי הכחיש קשר להיעלמותו בזמן שהיה עצור ועבר עינויים.

שישקין הובא לבית המשפט להארכת מעצרו ב-28 בינואר, כשראשו מכוסה וניתן להבחין בסימני המכות על גופו. רופא שבדק אותו איתר בגופו עצמות סדוקות, חבלות וסימני מכות רבים.

איגור שישקין במהלך דיון במשפט בסנט פטסבורג, במרץ 2018 (צילום: דויד פרנקל/ Mediazona)

איגור שישקין במהלך דיון במשפט בסנט פטסבורג, במרץ 2018 (צילום: David Frenkel/ Mediazona)

עשרה ימים אחרי שנעצר נשבר שישקין ואמר לחוקריו שהוא מוכן לשתף פעולה עם החקירה. בפברואר 2018 חתם שישקין על עסקת טיעון והפך לעד של התביעה. אף שההאשמה בחברות בארגון טרור נותרה נגדו, הוא נדון "רק" לשלוש וחצי שנות מאסר. במסגרת עסקת הטיעון הוא חתם כי לא עבר עינויים.

פעילים רבים הטילו את האחריות לעונשים הכבדים שנגזרו על שאר הנאשמים בפרשה על עסקת הטיעון של שישקין. אחרים טענו כי מדובר רק בקו הגנה מוצלח של עורך דינו, שהציל אותו משנים רבות בכלא.

"החוקים נהיו יותר קשוחים"

אלכסי צ'רנוב, אחיו התאום של אנדרי שנעצר ונדון ל-14 שנות מאסר, אומר כי "עצרו אותו בעבודה ולא אמרו לאן לוקחים אותו". התאומים גרו ביחד בדירה שכורה בפנזה. עד מעצרו עבד אנדרי כמכונאי במפעל מקומי, התאמן בספורט ועסק בפעילות למען בעלי חיים. "אף אחד לא ידע למה הוא נעצר", אומר אלכסי. "חברו שקורסקי (איליה; א"ז) נעצר קצת לפני כן, אבל לא חשבנו שזה יכול להיות משהו בכיוון הזה".

לדבריו, התאום שלו התאמן בעבר בסופטבול ולפני מעצרו התאמן בקרב מגע. "זה כל מה שעניין אותו. הוא היה עסוק בעצמו, ולא היה מגיע לאירועים חברתיים או הופעות אם זה לא הסתדר עם הלו"ז של האימונים".

לפי אלכסי, אנדרי לא הביע כל חשש ממעצר. "אף פעם אף אחד (מהרשויות; א"ז) לא העיר לו על הפעילות שלו. הדברים שהוא עשה למען בעלי חיים הם נושאים לא פוליטיים ישירות או קיצוניים. הוא בוודאי לא חשב שיעצרו אותו בהאשמה כל כך כבדה". לגבי העונש הכבד שנגזר על אחיו הוא אומר בצער: "גזר הדין היה מוכן עוד לפני החקירות. מבחינתם הוא אשם. בלי כל העינויים התיק היה נופל. אין שום הוכחות. אבל מבחינתם, מדובר בתיק סגור".

דיון הקראת גזר הדין, בבית המשפט בעיר פנזה, לבית המשפט בפנזה, 10 בפברואר, 2020 (צילום: דויד פרנקל/ Mediazona)

דיון הקראת גזר הדין בבית המשפט בעיר פנזה, ב-10 בפברואר 2020 (צילום: David Frenkel/ Mediazona)

י.נ., אנרכיסט רוסי שהכיר את חלק מהעצורים ונמלט מרוסיה בעקבות הפרשה, אמר ל"שיחה מקומית" כי "חשבתי שיש סיכוי גדול שיתפסו אותי. החברים שלי אמרו לי שאולי עכשיו לא יהיה לי טוב פה". י.נ. ביקש להתראיין בעילום שם מחשש לשלומו. מאז המקרה הוא לא חזר לרוסיה.

י.נ שמע על הפרשה לראשונה אחרי מעצרו של שישקין בתחילת 2018. "חברים שלו אמרו שהוא לא בבית וכל יום מחפשים אותו. הוא יצא לטייל עם הכלב ולא חזר. הם התחילו לפרסם את זה. גילינו שהמשטרה הביאה אותו לבית שלו כדי לערוך חיפוש, ואחר כך הם תפסו אנשים אחד אחרי השני ועינו אותם". לדבריו, רבים בקהילה האקטיביסטית ברוסיה הופתעו מהמעצרים. "החבר'ה שאני מכיר בשוק. למה תופסים אנשים שאנחנו מכירים?"

כמו אחרים שעמם דיברנו, י.נ. בטוח שלמעצרים יש סיבה אחת ויחידה: "המטרה היא ליצור פחד בקרב אקטיביסטים, כדי שנפחד לפעול. הרבה אנשים שאני מכיר עזבו את רוסיה. היו כאלה שנשפטו על פעולות של סולידריות עם העצורים".

לדבריו, "צריך להבין את האווירה ברוסיה באותה תקופה. זה היה אחרי המהפכה בכיכר מאידאן בקייב (שהובילה לחילופי שלטון באוקראינה ב-2014), ואנשים ראו איך הנאצים השתוללו שם וחשבו לעצמם שגם הם צריכים להתאמן למקרה שיגיע יום ודבר כזה יקרה גם כאן. הם לא ניסו לעשות 'מהפכה' כפי שהרשויות טוענות, להיפך. הם רצו ללמוד איך להתגונן למקרה שיותקפו".

מבחינה מעשית, מדובר בכלל באנשים שיכלו לעשות מהפכה או התנגדות רצינית למשטר אילו רצו בכך?

"מה פתאום? איזו מהפכה? הם עשו דברים קטנים כמו שאנרכיסטים עושים בכל העולם. אחרי מאידאן היינו בתחושה שיקרה משהו ברוסיה, ורצינו להיות מוכנים, לא להתחיל שום דבר. אי אפשר להאמין שהקבוצה הזאת יכולה לעשות משהו. הם היו אנרכיסטים והתאמנו בדברים חוקיים, זה הכל. הבעיה היא שלא עצרו אותם על המילים או הדעות שלהם, הם מואשמים בטרור".

י.נ מדגיש שחלק מחברי הקבוצה התאמנו בנשק לא קטלני במסגרת משחקי ספורט, דבר שמותר על פי החוק ברוסיה. "חלק מהעצורים התאמנו ביער סופטבול, אבל על זה אי אפשר לעצור אנשים. חוץ מההודאות שלהם, שנגבו תחת עינויים, אין להם כלום".

לדברי י.נ, בתקשורת הרוסית המיינסטרימית מברכים על המעצרים. "אנשים בציבור חושבים שזה טוב. פה ברוסיה זוכרים היטב את התקופה של הפצצות (של המחתרת הצ'צ'נית; א"ז), ולכן לא צריך לספק להם הרבה הוכחות כדי שיתמכו במעצר של מי שטוענים שהוא טרוריסט".

י.נ. קושר בין מעצרי הפעילים האנטי פשיסטים לדיכוי של מחאות אחרות ברוסיה. לדבריו, "החוקים נהיים יותר ויותר קשוחים נגד אנשים. לא רוצים התנגדות לשום דבר – לא ליבוא של זבל מאירופה, לא להעלאת גיל הפנסיה, לא לעלייה במחירי הדיור. אנשים שרואים את הדיכוי של ההפגנות ואת מעצרי הפעילים מפחדים לצאת לרחובות".

עינויים קשים

רוב הנאשמים בפרשה הודו בראשית החקירה באישומים נגדם, אך לאחר מכן חזרו בהם וטענו כי ההודאות נגבו תחת עינויים. פילינקוב, לצ'לינצב, שקורסקי, סגינבאייב וצ'רנוב דיווחו על אלימות ועל שימוש בחשמל על ידי סוכני השירות החשאי במהלך מעצרם וחקירתם. עד עתה לא נפתחה חקירה בעקבות התלונות על עינויים.

קוסרבסקייה היתה חברה ב-2018 בוועדה הציבורית לפיקוח בסנט פטרסבורג, גוף לא ממשלתי שעוסק בזכויות של עצורים, שלחבריו מותר לבקר בבתי הכלא ברוסיה ולשוחח עם אסירים. היא מספרת ל"שיחה מקומית" כי "הייתי הראשונה לתעד את העינויים שעברו העצורים בסנט פטרסבורג. לא ראיתי את העינויים בזמן שהתרחשו, אבל הבחנתי היטב בתוצאות שלהם כשביקרתי במתקן הכליאה בינואר 2018".

לדבריה, אחרי היעלמותו של פילינקוב פנו אליה בני משפחה והיא ניסתה לסייע לאתר אותו. "בסוף מצאנו אותו במעצר. יום לאחר מכן הגעתי לשם, והוא סיפר לי שעונה כדי לגרום לו להודות, ואחרי עשר דקות של עינויים החליט להודות, אבל המשיכו לענות אותו כדי ללמד אותו להגיד בדיוק את מה שהם רצו".

קוסרבסקייה וחבריה לוועדה הבינו מהר מאוד שהמעצרים בסנט פטרסבורג קשורים לדיווחים בתקשורת העצמאית על המעצרים של פעילים בפנזה כחודשיים קודם לכן. לדבריה, כל העצורים בסנט פטרסבורג עברו עינויים. "לגבי ויקטור (פילינקוב; א"ז), ראיתי עדויות לעינויים על הפנים והגב שלו, הכל היה מלא בנקודות מהחשמל".

סרט תיעודי על העצורים

קוסרבסקייה מדגישה כי כל המעצרים התבצעו בצורה לא חוקית, ללא שניתנה לעצורים אפשרות להתקשר לעורך דין ומבלי שסופק מידע למשפחה.

קוסרבסקייה וחבריה תיעדו את העיניים בשני דו"חות מפורטים שפירסמה הוועדה. בתואר מתוארת הפגישה עם שישקין ב-27 בינואר, יומיים אחרי מעצרו. "ניתן היה להבחין כי איגור שישקין הוכה בצורה חמורה ונראה מדוכא. הוא ביקש רשות מהסוכנים לכל פעולה שביצע", נכתב בדו"ח.

בתשובה לשאלת חברי הוועדה ציין שישקין כי הפציעות "נגרמו במהלך אימונים". הוא אמר שיש לו שטף דם ברגל, אך הסוכנים לא איפשרו לו להראות את הפציעה. חברי הוועדה קיבלו אישור לבדוק את גופו של שישקין רק חמישה ימים לאחר מכן, כשחלק מהפציעות כבר החלימו.

הוועדה תיעדה גם את העינויים שעבר פילינקוב בדו"ח שפורסם ב-2018. "הייתי מבועת", הוא מתאר. "היו חמישה אנשים ברכב (שאליו הוכנס; א"ז) מלבדי". על פי עדותו, "אל תזוז, אפילו עוד לא התחלנו", אמר אחד הסוכנים כשניסה להזיז את הכיסוי שהיה על ראשו והפריע לו לנשום.

"אמרתי להם שאני לא זוכר דבר, ואז קיבלתי בפעם הראשונה זרם חשמלי. לא ציפיתי לזה. זה כאב באופן בלתי נסבל. הגוף שלי היה משותק, צעקתי. האיש במסיכה הורה לי לשתוק ולא לזוז. ניסיתי להפנות את גופי לחלון הרכב. האיש החזיר אותי בחזרה לתנוחה הקודמת והמשיך לחשמל אותי ברגל ובאזיקים. כשצעקתי הם איימו לסתום לי את הפה. לא רציתי שזה יקרה, אז ניסיתי לא לצעוק. זה לא תמיד עבד", תיאר פילינקוב בדו"ח.

לפי עדותו, אחרי עשר דקות הוא נשבר: "צעקתי – תגידו לי מה לומר ואני אומר זאת. אבל האלימות לא פסקה. שאלו אותי שאלות, וכשלא ידעתי את התשובה, חשבתי יותר מדי זמן או שהם לא אהבו את התשובה, הם חישמלו אותי". לפי הדו"ח, בפברואר 2018 חלק מסימני העינויים כבר נעלמו, אך על גופו של פילינקוב היו "33 סימנים שעדיין נראים. חלק מהסימנים היו בזוגות שהמרחק ביניהם שווה – 4 ס"מ".

על פי העדויות, גם העצורים בפנזה עברו עינויים. רק שניים מהם בחרו לדבר בפומבי ולספר על מה שעברו – איליה שקורסקי ודימיטרי פצ'לינצב.

לפי עדותו של שקורסקי, שפורסמה באתר האינטרנט של הקמפיין לשחרור העצורים, כמה ימים לאחר מעצרו שמו אותו בצינוק. "נכנסו שלושה אנשים במסיכות. הם הורו לי לעמוד מול הקיר ולהוריד את הז'קט שלי. עבר לי בראש שהם הולכים להרוג אותי. הם הורו לי לשבת על ספסל בלי להרים את הראש, וקשרו את ידי, את העיניים שלי וסתמו לי את הפה.

"חשבתי שהם יגרמו לי לגעת במשהו כדי שטביעות האצבעות שלי יהיו על חפץ כלשהו, אבל הם חיברו חוטי חשמל לבהונות שלי. הרגשתי את המכה הראשונה של החשמל, ולא יכולתי לעשות דבר מלבד לגנוח ולרעוד. הם עשו זאת שוב ושוב עד שהבטחתי להגיד את מה שהם יאמרו לי. מאז שכחתי את המילה 'לא' ואמרתי את כל מה שהחוקרים אמרו לי לומר".

פצ'לינצב העיד על העינויים שעבר בבית המשפט בפנזה. לטענתו, ב-28 באוקטובר 2018, מיד אחרי החלטת בית המשפט להאריך את מעצרו, הוא הובא לתא במתקן מעצר. שבעה סוכני פס"ב נכנסו אחריו לתא והורו לו להתפשט. הם קשרו את ידיו, חסמו את פיו וקשרו את אחת מרגליו לספסל. חוקר חיבר חוט חשמל חשוף לבוהן שלו, והפעיל את הגנרטור שחובר לחוט. בעקבות מכת החשמל הוא דפק את ראשו בקיר, והחוקרים נאלצו לשים את נעליו בין ראשו לקיר כדי שלא יפגע בגולגולת שלו. חוקר אחר בדק את הדופק שלו במהלך העינויים.

אחרי החישמול הראשון, אחד החוקרים אמר לו שעליו לשכוח את המילים "לא" ו"אני לא זוכר". לאחר מכן הם חישמלו אותו ארבע פעמים נוספות, והוא נפל לקרקע. החוקרים ניסו לחבר את חוט החשמל למפשעה שלו, אך הוא צעק. החוקרים הטיחו בו "אתה המנהיג", וכדי להפסיק את העינויים הוא צעק – "כן, אני המנהיג", וענה בחיוב גם על השאלה אם תכנן מתקפת טרור.

יום למחרת, בניסיון להפסיק את העינויים, פצ'לינצב שבר את הניאגרה של השירותים בתאו וחתך את עצמו בצוואר ובאזור המרפק. הוא טופל על ידי סוהרים. בסך הכל הוא נחקר ועונה במשך חודש, ולעתים שמע את ארמן סגינבאייב צורח. לאשתו כתב ש"העינויים גרועים ממוות".

"רמת הסולידריות עלתה"

קוסרבסקייה טוענת כי 11 הצעירים האלה לא נעצרו סתם. לדבריה, "אלה לא אנשים רנדומליים מהרחוב. הם פעילים פוליטיים, אנרכיסטים ואנטי פשיסטים. חלקם הכירו אחד את השני, חלקם דיברו על התארגנות, על המצב ברוסיה ובאוקראינה. אם הסוכנים (החשאיים; א"ז) התחילו לעקוב אחריהם ולהתעניין בחייהם, אפשר היה ליצור בקלות רושם מזויף של קהילת טרור מהקבוצה הזאת".

לדברי קוסרבסקייה, דיכוי של מתנגדי משטר נהפך לטקטיקה נפוצה ברוסיה. "מעצר של פעילים פוליטיים זה דבר נורמלי היום. בשבילם זה לא יוצא דופן לענות אנשים. חצי שנה אחרי המעצרים קיבלנו דיווחים על עינויים במקרים נוספים, 14 אנשים שעונו במכות חשמל בוואנים, ביערות, בבניינים ממשלתיים, כל זה כדי להשיג הודאות מחשודים".

לאורך השנים הפכו האישומים נגד מתנגדי משטר ברוסיה לחמורים יותר ויותר. עד 2015 הואשמו אקטיביסטים וגורמי אופוזיציה בעיקר ב"התנהגות לא הולמת במרחב הציבורי" או ב"הפרעה לסדר הציבורי". לאחר הכיבוש של חצי האי קרים, החלו ברוסיה להשתמש בחוקי הטרור נגד פעילים פוליטיים – קודם נגד אלה שמחו נגד הסיפוח של חצי האי.

המקרה המפורסם ביותר היה זה של אולג סנטסוב, יוצר סרטים ואקטיביסט, שנעצר ב-2014 ושנה לאחר מכן נגזר עליו עונש מאסר של 20 שנה בגין "תכנון מעשי טרור". אמנסטי אינטרנשיונל תיארה את ההליך כ"משפט בלתי הוגן בפני בית משפט צבאי". סנטסוב שבת רעב 145 יום. בספטמבר 2019 הוא שוחרר במסגרת עסקת חילופי שבויים ואסירים בין רוסיה לאוקראינה.

בנוסף, בשנה שעברה הורשעו שישה אקטיביסטים טטרים-מוסלמים מחצי האי בטרור בגין פעילותם נגד הסיפוח.

גם אלכסי צ'רנוב, אחיו של אנדרי, בטוח שהמעצרים נועדו לשרת את השלטון. "הם רוצים עוד דרגות על הכתף", הוא אומר בציניות מהולה בעצב בתשובה לשאלה מה הסיבה לדעתו לכל הפרשה. "יש המון תיקים כאלה ברוסיה. לא מזמן עצרו עיתונאי פיני שעסק בתיעוד של הסיפור שלהם. זה נעשה כדי להשתיק את המחאה של הצעירים שלא מאמינים לממשלה ולא מאמינים לפוטין ורוצים שינוי. הם רוצים שלא תהיה פעילות נגד הממשלה, ולהפחיד את הדור הצעיר".

משמרת מחאה בתמיכה בעצורים מחוץ לבית המשפט בפנזה, בזמן הקרת גזר הדין, 10 בפברואר, 2020 (צילום: דויד פרנקל/ Mediazona)

משמרת מחאה בתמיכה בעצורים מחוץ לבית המשפט בפנזה בזמן הקראת גזר הדין, ב-10 בפברואר 2020 (צילום: David Frenkel/ Mediazona)

עם זאת, גם קוסרבסקייה וגם צ'רנוב מסכימים כי הדבר השונה הפעם הוא השבירה של מחסום הפחד וקשר השתיקה, למרות העונשים הכבדים.

קוסרבסקייה קובעת כי "המעצרים בהחלט השיגו את התוצאה ההפוכה ממה שציפו בשירות החשאי. הם לא ציפו שזה יהפוך לכל כך מדובר בציבור, הם לא ציפו למפגיני הסולידריות והתמיכה. ויקטור ואחרים הם אמיצים לדבר על עינויים ולעמוד נגד גופי הביטחון. זה יוצא דופן, אבל לא המקרה הראשון. בגלל הסולידריות זה קיבל תהודה".

לדבריה, חלק מהאקטיביסטים שהיו מקורבים לעצורים נאלצו לברוח, ואחרים נעצרו על השתתפות בפעולת מחאה, אבל "רמת הסולידריות עלתה. כשאנשים צריכים להגן אחד על השני, החברה נהיית מקום טוב יותר. כשאנשים נלחמים באי צדק, הם הופכים חזקים יותר".

"המעצרים השיגו את ההיפך ממה שציפו בשירות החשאי. הם לא ציפו לסולידריות ולתמיכה. ויקטור ואחרים הם אמיצים לדבר על עינויים, אבל לא הראשונים. בגלל הסולידריות זה קיבל תהודה"

לדברי צ'רנוב, "בגדול העניין הוא שאנשים איבדו אמון, ולכן גם איבדו את הפחד. מצאנו לאורך הדרך חברים ואנשים שהביעו תמיכה. זה העלה לסדר היום את העובדה שמשרד כזה חשוב כמו השירות החשאי מתעסק בכאלה נושאים. התעוררו שאלות אצל אנשים. כשהעניין נהיה פומבי, התחילו להציק להם פחות, כי היתה הרגשה שכל הנושא נמצא תחת זכוכית מגדלת".

לגבי העונש הכבד שהוטל על אחיו התאום, הוא אומר: "אחי שמר על עצמו, לא חתם על דברים ולא נשבר. אבל הם החליטו ללכת עד הסוף".

קוסרבסקייה מבקשת להדגיש שהסולידריות הבינלאומית, שכללה הפגנות, משמרות מחאה, תערוכת אמנות וערבי התרמה, עזרה להם להמשיך לתמוך בעצורים. "זה סייע מאוד, בעיקר בדברים הקטנים. החברים בכלא סיפרו שזה שינה את המצב רוח בפנים. ובלי הסולידריות מבחוץ כל עניין העינויים לא היה מתפרסם".

מבחינת אלכסי צ'רנוב, חשיפת המקרה מחוץ לרוסיה תאפשר להוכיח את חפותו של אחיו. "זו הדרך היחידה להוכיח שהוא לא אשם, שפה התיק היה תפור מראש. נצטרך להגיע עד לבית המשפט בהאג. אנחנו חייבים להשמיע את הקול שלהם, אין לנו ברירה אחרת".

"הנשיא בוחן את הנושא"

הדיון שבו ניתן גזר דינם של שבעת העצורים מפנזה התקיים ביום שני האחרון בבית המשפט הצבאי בעיר. למרות השלג הכבד, הגיעו לבית המשפט עשרות אנשים כדי לתמוך בעצורים. חלקם מחו מחוץ לדיון, ואחרים הפגינו בתוך אולם בית המשפט מיד עם מתן גזר הדין. שלושה פעילים נעצרו בדרכם לדיון.

בחודשים הקרובים צפוי להינתן גזר דינם של העצורים בסנט פטרסבורג. פעילים מעריכים שהם יקבלו בין חמש לעשר שנות מאסר, מכיוון שהם נאשמים רק בחברות בארגון ולא בהקמתו.

לאחר מתן גזר דינם של העצורים בפנזה, כלי תקשורת בינלאומיים גילו עניין רב בפרשה, שעד לא מזמן העסיקה בעיקר פעילים פוליטיים אנטי פשיסטיים ברחבי העולם. עו"ד ויקטור צ'רקסוב, שמייצג את ויקטור פילנקו שעומד למשפט בסנט פטרסבורג, אמר לאחר גזר הדין כי "זה שולח מסר". לטענתו, עכשיו יהיה קשה לקוות לתוצאות חיוביות במשפט בסנט פטרסבורג, אך הוא נחוש להגן על הלקוח שלו.

סרטון של ההפגנה מבית המשפט בפנזה

עורכת הדין אוקסנה מרקייבה, שהגנה על דמיטרי פצ'לינצב, אמרה לאחר מתן גזר הדין כי "ההחלטה אינה חוקית, בלתי סבירה, מקוממת וחסרת תקדים. ללא הוכחות אוביקטיביות לאשמתם, מבלי לחקור את העינויים שהופעלו על לקוחותינו, בית המשפט בכל זאת גזר שהם אשמים. עם בסיס ראיות כזה, כמובן, היה צריך לזכות אותם. אבל הם לא יכלו לעשות זאת כי התיק עורר הרבה רעש וגם ממניעים פוליטיים".

לדברי מרקייבה, הרשעתם של השבעה מעבירה מסר ברור נגד כל סוג של התארגנות פוליטית עצמאית. "עם גזר הדין הזה המדינה אומרת בבירור – לא כדאי להתאחד בקבוצות, לא כדאי לעסוק באקטיביזם. אם אתה רוצה לעשות טוב… בוא לקבוצות בחסות של 'רוסיה מאוחדת' (מפלגת השלטון; א"ז)… וכל השאר הוא מהשטן. מי שלא יפעל לפי ההגיון הזה יקבל תיק של 'רשת' חדשה. הרעיון שהועבר כאן הוא – עשה מה שאנחנו אומרים או שתקבל 6 עד 18 שנות מאסר".

עו"ד סטניסלב פומנקו, שהגן על על אנדריי צ'רנוב שנשפט ל14 שנות מאסר, אמר לאחר מתן גזר הדין: "אתה מצביע על הנורמה, על הפרת החוק, ותובע של המדינה משיב שהכל כמו שצריך. איזה קשקוש. אבל החוק אינו ספרות יפה, לא ניתן לפרש אותו כפי שרוצים".

לדוגמה הביא פומנקו את העימות שנערך בין שנים מהנאשמים: "אנשים אמרו ככה או אחרת, אבל מה שנרשם זה לפי הצורך של החוקר. (שם) לפחות היה מקור, הקלטת וידיאו, יש עם מה להשוות. עדים בדרך כלל מוסרים את עדותם אחד על אחד, מול החוקר, והם אינם מסוגלים לחזור עליה בבית המשפט".

עורכי הדין אמרו כי הם יערערו על ההרשעה, ויגיעו עד לבית הדין האירופי לזכויות אדם.

בתגובה לפנייתם של גופי תקשורת בינלאומיים, מסר דוברו של הנשיא פוטין, דמיטרי פסקוב, כי הנשיא הורה לכפופים לו לבחון את הנושא, וכי לא ראוי שהוא יתערב. "הנשיא בחן שוב ושוב את המצב, והורה לבדוק את הכל כדי לוודא שהכל נעשה בהתאם לחוק", מסר פסקוב.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מבקר ביד ושם במסגרת "פורום השואה" העולמי החמישי, ב-23 בינואר 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מבקר ביד ושם במסגרת "פורום השואה" העולמי החמישי, ב-23 בינואר 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אנקה מירקין ואיליה יפימוביץ' סייעו בהכנת הכתבה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אבו אלקיעאן שוכב מחוץ לרכבו, כ-25 דקות לאחר הירי. התיעוד מווידאו שצלים השוטר ל״מ

אבו אלקיעאן שוכב מחוץ לרכבו, כ-25 דקות לאחר הירי. התיעוד מווידאו שצלים השוטר ל״מ

אום אלחיראן: הקלות הבלתי נסבלת שבה נתנו לפצוע לדמם למוות

במקום לטפל בפצועים ללא קשר לזהותם ומה עשו, הצוות הרפואי לא ניגש לאבו אלקיעאן כי חשב שהוא "מחבל". הסירוב של משרד הבריאות לחקור את הפרשה מעידה על שחיקה של האתיקה הרפואית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf