הישג לארגונים לזכויות בעלי חיים: נחסמה רפורמת האפרוחים

בתואנת "המאבק ביוקר המחיה", תכנן האוצר להציף את השוק באפרוחים כדי להגדיל את ההיצע ולהוריד מחירים. ההצטרפות של התנועה לשחרור בעלי חיים למאבק של החקלאים והמגדלים הקטנים הובילה לעצירת הרפורמה ולהצלת חייהם של מליוני אפרוחים שהיו אמורים להיות מושמדים כ"עודפים"

מאת:

כותב אורח: יוסי וולפסון

פרשת רפורמת העודפים בשוק בשר התרנגולים היא דוגמה לניסיון של פקידים באוצר לכפות על המשק אג'נדה ניאו-ליברלית, ולבלימה של ניסיון זה באמצעות קואליציה לא-מובנת-מאליה של כוחות חברתיים מנוגדים במהותם: אליטות ישנות, מצד אחד, והתנועה העכשווית לזכויות בעלי-חיים, מצד שני.

שוק בשר העוף היה בעבר שוק מתוכנן לחלוטין. גידול תרנגולים לבשר נעשה באמצעות מכסות אישיות, שנשמרו לבעליהן בלבד, במסגרת מכסה ארצית שנקבעה מלמעלה מדי שנה, והשיווק היה מוסדר באמצעות משווקים שהוצמדו לכל מגדל. התכנון אפשר יציבות באספקה ובמחירים, וגם שימש לשמירת התעשייה הזו במסגרת ההתיישבות היהודית-ציונית, תוך הדרת רגליהם של פלסטינים מהענף.

החל משנות התשעים, במסגרת הרפורמות הליברליות במשק, פעלה הממשלה לצמצום התכנון בענף. בשלב הראשון הוסרה מגבלת המכסות בקרב המגדלים הקיימים, תוך שמירת התיחום של התעשייה למגדלים אלו בלבד. בהמשך עברה התעשייה גלים של צמצום התכנון והרחבתו מחדש, כשכל פעם הדבר נעשה באופן שונה במקצת. צמצום התכנון הוביל לסילוק של מגדלים משפחתיים קטנים, שלא היו מסוגלים להתחרות, ולהגברת הריכוזיות. במקביל, גדל מאוד ההיקף של אמצעי הייצור, באופן שהמשק יכול "לייצר" ולהרוג כמות גדולה בהרבה של תרנגולים, ולעבד את גופותיהם.

> הרפורמה של כחלון: גזר דין מוות בעינויים למיליוני אפרוחים

אפרוחים מיועדים לגריסה במדגרת רמת הכובש (צילום: החזית לשחרור בעלי חיים)

אפרוחים מיועדים לגריסה במדגרת רמת הכובש (צילום: החזית לשחרור בעלי חיים)

האפרוחים כעודפים

היצע בשר העוף במשק הישראלי עלה, ובשנת 2011 דורגה ישראל, לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, כמדינה השנייה בעולם באספקת בשר עוף לנפש. כמה מבשר העוף הזה הגיע בפועל לקיבותיהם של ישראלים? בעניין זה אין נתונים של ממש. מועצת הלול טוענת שישראלי צורך כ-43 ק"ג עוף בשנה, ושנתון זה נשאר יציב פחות או יותר בשבע השנים האחרונות. אם זו אכן הצריכה, הרי שמדובר בסיוט תזונתי-בריאותי.

השנים 2011-2012 היו שנים של היעדר מוחלט של תכנון בתעשיית בשר התרנגולים. בהיעדר תכנון נכנס השוק לעודפי ייצור גדולים. ניתן לראות קפיצה בייצור, שמשמעותה שיווק של כ-15 מיליון אפרוחים מדי שנה, מהמדגרות למשקים, מעבר למספרים שלפני כן ושלאחר מכן. מספר האפרוחים שהומתו במדגרות באותה תקופה לא ידוע. עודפי הייצור הובילו למבצעי שיווק, כשבשר העוף הזול מהווה "לוס לידר" ברשתות השיווק – נמכר במחיר רצפה כדי לעודד קניות אחרות. המגדלים סבלו מהפסדים. בקיץ 2012 הצליחו המגדלים להגיע להסכם שקבע מגבלה כמותית על הייצור, לפי הרמות שלפני הסרת התכנון, אשר תואמות, לפי הטענה, את הביקושים במשק. (ככל הנראה, גם כמויות אלו עולות על הביקוש).

הסדר זה, בהיותו סוג של תכנון שוק, חרה, כמובן לגורמים בעלי אג'נדה ניאו-ליברלית. פקידי האוצר, עם רוח גבית מגופים כגון "פורום קהלת", ביקשו לבטל את ההסדר ולאסור על הסדרים דומים בעתיד. כפי שהדברים נעשים בדרך כלל, פקידי האוצר לא קידמו את האידאולוגיה הניאו-ליברלית שלהם בהצהרה שהם מתנגדים לתכנון באשר הוא. הבון-טון של התקופה הוא המלחמה ביוקר המחיה, והם נתלו בעילה זו: ההסדר, כך טענו, העלה את המחירים, והיד הנעלמה של השוק צפויה להורידם. הגדלת ההיצע תביא להורדת מחירים – כך מספרות הנוסחאות של החוג לכלכלה. הסרת התכנון הכמותי תביא להצפת השוק בעודפים, ובמקום שיש עודפים – המחירים יצנחו.

> צפו: פעילי זכויות בעלי חיים מנעו גריסה של אפרוחים, ונעצרו

ערימות של אפרוחים ממתינים לגריסה (צילום: החזית לשחרור בעלי חיים)

ערימות של אפרוחים ממתינים לגריסה (צילום: החזית לשחרור בעלי חיים)

המתנגדים הטבעיים לרפורמה המוצעת היו במגזר החקלאי, ובראשם אנשי המנגנון של התנועה הקיבוצית ומפלגת העבודה. כמו אנשי האוצר, גם הם מיעטו לדבר אידאולוגיה. הם הציבו בחזית את המגדלים המושביים הקטנים, שצפויים להידרס תחת מגפי התחרות.

ביחס לאינטגרציות הגדולות של הקיבוצים, הם הגנו על זכותם של עובדי החקלאות להתאגד ולשלוט במשחטות, במקום להיות נתונים לסחיטה בידי משחטות בבעלותם של אחרים (האוצר הציע שמגדלים לא יוכלו להיות חלק מהסדר כובל אם הם בעלי משחטות).

החקלאים הציגו תחשיבים שמראים שהנתונים של האוצר בדבר עליית מחירים הם מניפולטיביים. הם אמרו, ובצדק, שהתחרות תביא לריכוזיות, והריכוזיות תוביל, בסופו של דבר, לעליית מחירים.

לחקלאים הצטרפו גם התעשיינים. באחד הדיונים הופיעה נציגה של חברת זוגלובק, בשם התאחדות התעשיינים, ודיברה על חשיבות התכנון, שכן בשר הודו הוא "חומר גלם" שהתעשייה זקוקה לאספקה יציבה שלו, ורק תכנון יכול להבטיח זאת. ההתייחסות לבשרם של יצורים חיים כ"חומר גלם" הדהדה היטב בחדר הוועדה.

ספק אם החקלאים היו יכולים להסיר את הרפורמה מסדר היום לבדם. למעשה, בראשית הדברים המהלך, שיצא לדרך תחת הסיסמה "ביטול קרטל הפטם" ותחת הכותרת של הורדת יוקר המחיה, נראה בלתי-ניתן להבסה – לכל היותר, נראה היה שניתן להכניס בו שינויים קלים. אולם אז הצטרפה למאבק התנועה לשחרור בעלי-חיים.

> האם טבעונים ויצרני גבינות יכולים להיאבק ביחד נגד המזון המתועש?

הפגנה בתל אביב נגד תעשיית הבשר והביצים. 26 באוקטובר 2015. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

הפגנה בתל אביב נגד תעשיית הבשר והביצים. 26 באוקטובר 2015. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

העניין של התנועה לשחרור בעלי-חיים במהלך שונה, כמובן, מהותית מהעניין של החקלאים. מבחינת התנועה לשחרור בעלי-חיים, הבעיה המרכזית ברפורמה היא שהיא נוגעת לאפרוחים ולא למלפפונים. עודפי שוק של עשרות מיליוני אפרוחים מעונים הם מעשה שלא ייעשה – אפילו בעיניו של אדם שאוכל בעלי-חיים בעצמו. כל אפרוח הוא יצור חי יחיד ומיוחד, יצור חד-פעמי שמסוגל לחיי אושר ולמימוש עצמי – ואשר בתעשייה צפוי לחיות חיים קצרים ורצופי סבל.

האפרוחים בוקעים במדגרה, יתומים מלידה. מחקר אירופאי הראה שהציוצים שהם מצייצים הם אותם ציוצים שמשמשים אפרוחים כדי לקרוא לאמם. אפרוח נכה או שבקע באיחור – צפוי להרג כבר במדגרה. אחיו יישלחו לסככות אטומות, שעם הזמן נעשות מחניקות מאמוניה שצורבת את העיניים ואת כלי הנשימה. גנטיקה מעוותת וזרזי גדילה גורמים לאפרוחים להפוך במהירות למפלצות חיות, שמתקשות להחזיק את עצמן בחיים. ואכן, יותר מ-7% מתים במשך ששת השבועות של הגידול. מחלות מטאבוליות כגון מיימת (מחלה הגורמת למוות בסבל קשה) הן מסיבות המוות המרכזיות. עוד חצי אחוז ימצא את מותו על המשאית שמובילה את התרנגולים הצעירים למשחטה. בסבל שבמשחטה חזינו בתחקירים ממשחטת זוגלובק. ברמה האישית, הנתונים האלו מחייבים אותנו לשקול מעבר לטבעונות. ברמה החברתית הם מחייבים אותנו לדאוג למניעת עודפי ייצור בתעשייה.

כוח פוליטי לזכויות בעלי החיים

התנועה לשחרור בעלי-חיים הצליחה להזניק את המאבק ברפורמה. חברי כנסת מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, שאין להם חיבור כלשהו ללובי החקלאי, התגייסו בכוח למאבק. הפגנות מול הכנסת ומול ביתו של שר האוצר העלו את הנושא לסדר היום והחלו לגבות מהממשלה מחירים ציבוריים. התקשורת, שבתחילה הייתה אדישה לנושא, או מיתגה אותו בהתאם למיתוג שהכתיב האוצר, החלה להשתמש במונחים של התנועה לשחרור בעלי-חיים, שתיארה את הרפורמה כ"רפורמת העודפים" או כ"רפורמת האפרוחים".

הדיווחים על המחאה לא היו מחמיאים לאוצר. תחקיר מיוחד שפורסם תוך כדי הדיונים ברפורמה תיעד את השעות הראשונות של אפרוחים במדגרה. המצלמות הוצבו באופן שהסרט הנע, הנפילות ממסוע למסוע, הזריקה לארגזים וההטלה למכונת הגריסה נראו מנקודת המבט של האפרוחים עצמם. מאחד הדגלים של חוק ההסדרים, הפכה הרפורמה לעול פוליטי מעיק. לבסוף החליט שר האוצר להסיר את העול הזה, והסכים עם ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, על פיצול הרפורמה מחוק ההסדרים – ובפועל, על קבורתה.

אינני חושב שהתנועה לשחרור בעלי-חיים לבדה הייתה יכולה לחסום את הרפורמה, ממש כשם שהלובי החקלאי לא היה מסוגל לכך. אולם התנועה לשחרור בעלי-חיים רשמה בביטול הרפורמה הישג חשוב. הפוליטיקה הישראלית הבינה ששוב לא מדובר בקבוצת ילדים פורקי עול או בחבורת יפי נפש, שטובים לקישוט החברה אך אין צורך להתחשב בדעתם. זהו כוח פוליטי עולה, עם אחיזה ציבורית ויכולת ארגונית, שחקן משמעותי ששמור לו מקום חשוב בעבודה הפוליטית – לצד האליטות הישנות (שהיו במקרה זה בברית עמו) ולצד כוחות פוליטיים נוספים.

יוסי וולפסון הוא רכז תחום חיות במשקים בתנו לחיות לחיות, והיה מעורב במאבק ברפורמה, אך הדברים מייצגים את דעותיו בלבד.

> למה לא באת להפגנת הגז אתמול?

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ראש הממשלה נפתלי בנט והמפכ"ל קובי שבתאי בביקור ברהט, ב-6 בדצמבר 2021 (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

ראש הממשלה נפתלי בנט והמפכ"ל קובי שבתאי בביקור ברהט, ב-6 בדצמבר 2021 (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

ביישובים הערביים השטח בוער, והפעם זו לא מטפורה

למרות התוכנית החדשה למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, התקציבים ומבצעי הראווה, התחושה היא שהאלימות רק מתגברת, ושההכרזות על פתרון הבעיה בתוך חצי שנה הן מופרכות. "הקמפיינים הממשלתיים הם רק משככי כאבים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf