newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"אנחנו מבינים שאם לא נגן על עצמנו, איש לא יגן עלינו"

אחרי ההתקפות על מפגינים בתל אביב ובירושלים, מפגינים החלו להתארגן להגנה עצמית. ללכת בקבוצות, לשתף מידע איפה נמצאים התוקפים ולהיות מוכנים להגיב. "התחושה שמדובר ב'מלחמת אזרחים' רק תעצים את המחאה", אומר אחד המפגינים

מאת:

למרות שהמשטרה עצרה אתמול שלושה חשודים בהתקפה האלימה שלשום על מפגיני שמאל, שבה נפצעו חמישה מהם, מפגינות ומפגינים לא מתכוונים לחכות להגנת המשטרה. הם משוכנעים שההתקפות האלה יימשכו ככל שהמחאה תתגבר, והם רוצים לשפר את יכולת ההגנה העצמית של המפגינים ואת המוכנות שלהם לתקיפות עתידיות.

המפגינים הם שהבריחו את התוקפים, לא המשטרה. שי סקלר אחרי שהותקף בהפגנה בתל אביב (צילום: בן נצר, גל"צ)

המפגינים הם שהבריחו את התוקפים, לא המשטרה. שי סקלר אחרי שהותקף בהפגנה בתל אביב (צילום: בן נצר, גל"צ)

באירוע בתל אביב, התוקפים – ככל הנראה אנשי ארגון "פנאטיקס" של אוהדי מכבי תל אביב – הגיעו ללב הצעדה לאחר שההפגנה התפצלה למספר קבוצות. "החוזק של המחאה הוא שהיא מתפזרת לכיוונים שונים, אבל זו גם נקודת התורפה שלה", אמר לי מפגין ותיק, שהשתתף גם בהפגנות האחרונות. כמו חלק מהמרואיינים, הוא העדיף להישאר בעילום שם.

אותו מפגין ציין שרבים מהמפגינים, במיוחד החדשים שבהם, לא מוכנים לאופציה שיותקפו. להערכתו, כעת המפגינים יצטרכו להתארגן בקבוצות קטנות כדי לספק הגנה אחד לשני. "כמו שמכינים שלט לפני ההפגנה, כך גם ההיערכות לאלימות מצד ׳החולצות החומות׳ תהפוך לדבר שבשגרה", הוא אומר. "הדרך להתארגן נגד אלימות רחוב היא רק ביחד. גם אם מגיע מולך מר ישראל, עשרה מפגינים, שמוכנים לאפשרות שזה יקרה, יכולים להתמודד איתו גם בלי אלימות. התוקפים בתל אביב היו בודדים עם גז ואלות, אבל הם באים מוכנים, ולכן הצליחו  לתקוף".

לדברי אותו מפגין, התחושה שמדובר ב'מלחמת אזרחים' רק תחזק את המחאה. "אנשים יגידו ׳מה, בגלל עשרה אנשים אני לא אצא לרחוב?' אנשים ייצאו כדי לקחת בחזרה את המדינה, לא במובן ההיסטורי, אלא לגבי העתיד של המקום הזה".

"אם הם ייתקלו בהתארגנות נחושה, הם יברחו"

המפגינים ששוחחתי אתם נזכרו ביולי 2014, כשפעילי ימין תקפו מפגינים שמחו על המלחמה בעזה ליד כיכר הבימה, והמשטרה עשתה מעט מאוד כדי למנוע את האלימות. גם בסרטון שצילם הבמאי אסף שמיר בהפגנה שלשום בתל אביב נראים שוטרים סמויים עומדים לצד התוקפים ואחר כך מתרחקים מהמקום בלי שהם עוצרים אותם. "מה ששונה הוא שהיום הם (התוקפים, א"ז) מתעסקים עם קבוצה גדולה בהרבה, לא רק עם השמאל הרדיקלי, זה לא יעבור בלי תגובה", אמר לי אחד המפגינים.

ארגון "לה פמיליה" כבר הודיע שאנשיו יגיעו להתעמת הערב עם המפגינים בהפגנה הצפויה מול מעון ראש הממשלה בירושלים. המפגינים מתכננים להגיע הפעם מוכנים.

מפגין נוסף, שמארגן ביחד עם אחרים קבוצת הגנה עצמית, סיפר כי לאחר שפרסם את היוזמה קיבל תגובות רבות. "היתה היענות מאוד גדולה, אנשים מקימים קבוצות", הוא אומר, "מה שקרה הפעיל הרבה אנשים. יש  הבנה שהמצב מתחמם והולכות להיות עוד תקיפות. אנשים מבינים שאם לא נגן על עצמנו, אף אחד לא יעשה את העבודה, המשטרה לא ממש בעניין".

הפעיל מדגיש שמדובר בקבוצה הגנתית. "לכל בן אדם יש את הזכות להגן על עצמו", הוא אומר. התוקפים באירועים האחרונים "הם לא יחידת עלית, הם באים לחפש בלגן", הוא מסביר, "הם בתפיסה של 'יאללה, אלה שמאלנים, בואו נכסח אותם'. אם הם ייתקלו בהתארגנות נחושה ומסודרת מולם, הם יברחו או שתהיה דה-אסקלציה".

הפעיל אומר שעבודת "מודיעין" חשובה לא פחות מהתגוננות, צריך להבין איפה התוקפים מתאספים ולאן הם הולכים. "מהיום בהפגנות תהיה קבוצה שהמשימה שלה תהיה לתצפת על מה שקורה מסביב", הוא אומר.

מפגינה, שנכחה בהפגנה שלשום ונפגעה מגז פלפל שריססו התוקפים, מספרת שלמרות שהמפגינים הותקפו, אחדים מהם הצליחו להגיב ולהבריח את התוקפים. "הם נכנסו בהפתעה באזור הסינמטק, תוך שנייה הם הסתערו במכות, זה היה מאוד מבהיל", היא מתארת. אולם תוך זמן קצר חל שינוי: "אנשים התעשתו והתחילו לרדוף אחריהם. בחור אחד הדף אותם עם הסקייטבורד שלו. הם נכנסו ששה או שבעה אנשים להפגנה של כמה מאות כי הרגישו בטוחים שאף שמאלני לא יפגע בהם. אבל הם נפלו על מפגינים מסוג שונה. בלי המפגינים שהבריחו אותם, הם היו ממשיכים ושוברים לעוד הרבה אנשים את הראש. לא המשטרה ולא הסמויים הם אלה שהפסיקו את התקיפה".

הסרטון שצילם אסף שפיר 

המפגינה מסכימה שצריך עכשיו להעביר למפגינים סדנאות להגנה עצמית. היא מזכירה שהיו הפגנות שמאל קודמות בירושלים, לפני גל המחאה הנוכחי, שבהן מפגינים שימשו כמעין מערך אבטחה היקפי. "אנשים עכשיו לומדים איך לארגן הכנה עצמית, איך לעמוד בכל מיני צדדים של ההפגנה".

מפגין אחר, שמגיע למחאות רבות וגם להפגנות בבלפור, ציין שהעובדה שרבים מהמפגינים מגיעים עם רכבם הפרטי וחונים רחוק ממקום ההפגנה בכיכר פריז, מאפשרת לתוקפים מהימין לאתר מפגינים שצועדים לבד. "צריך להגיע ביחד ולעזוב ביחד",  הוא אומר. אחרים סיפרו על רעיונות ליוזמות לצייד את כל המפגינים במצלמות או אפילו בגז פלפל.

ללוות מפגינים לכלי הרכב שלהם

אחת היוזמות, שיצאה לדרך עוד לפני התקיפה בתל אביב וכעת צוברת תאוצה, היא "משמר המחאה". בקבוצה חברים קרוב ל-200 איש, חלקם בעלי עבר ביטחוני. "המטרות שלנו הן למנוע פרובוקציות, למנוע ונדליזם וללוות  מפגינים בסוף המחאה לרכב", מספר  דביר קריב, שעבד בשב"כ במשך 23 שנים, ולאחר מכן עשה הסבה להוראת אזרחות. גם הוא מזהה את התפזרות המפגינים לכלי הרכב שלהם כנקודת תורפה. "אנשים מפחדים ללכת לבד", הוא אומר. "לא כל מקרה מגיע לתקשורת כי אין דם, אבל זרקו אבן על מפגינה בת 60, ואז היא מפחדת להגיע פעם נוספת".

קריב מספר שהם פותחים קבוצת ווטסאפ לקראת כל הפגנה כדי לחלק ביניהם את ה"גזרות". הוא מדגיש שלא מדובר רק ביוצאי יחידות קרביות וכי ביוזמה משתתפות גם נשים. הוא אומר שאם הם מזהים פרובוקציה, הם מנסים לשכנע את המפגינים לחדול. "יש אנשים שחדרו למחאה כדי להתסיס, או אנשים שלא שמים לב שהמסר שלהם קיצוני מדי. לדוגמה, בשבת היתה צעירה שהעסק שלה נסגר ולכן החזיקה חבל תלייה כדי לומר 'נחנקנו'. לקח לנו זמן להסביר לה שמי שיראה את זה מבחוץ יחשוב, שהיא רוצה לתלות את נתניהו". קריב מבהיר שהם משתמשים בשכנוע, בהקפת המפגין בדגלי ישראל ובמקרה הקיצוני בפנייה למשטרה. "אנחנו לא נוגעים באנשים, אין לנו סמכויות שוטר, רק אזרחים מודאגים שרוצים לעזור".

"התוקפים לא ידעו על מי הם נופלים". מפגינות במחאת בלפור (צילום: אורן זיו)

"התוקפים לא ידעו על מי הם נופלים". מפגינות במחאת בלפור (צילום: אורן זיו)

יוזמה נוספת שזכתה לתשומת לב רבה היא של הסופרת ופעילת השמאל אמילי מואטי, שגייסה תוך פחות מ-24 שעות 40 אלף שקל לצורך אבטחת המפגינים. "יהיו מאבטחים שיהיו מתואמים עם האנשים בשטח, נתמוך גם בהתארגנות של יוצאי הסיירות לשעבר, כדי לצייד אותם במצלמות גוף ואפודים", אומרת מואטי. "הם ישמרו על הסדר, לא יתקפו או ייכנסו לעימותים״. לגבי הביקורת על השימוש באבטחה פרטית היא אומרת: "זה אס-או-אס כדי שחלילה אף אחד לא ייפגע. אני סוציאליסטית ולא בעד הפרטה של המערכות, זו עזרה ראשונה. אני מקווה שלא נצטרך את זה יותר מפעמיים שלוש".

אימהות שרוצות לתת למפגינים תחושה שהם לא לבד

היוזמה לשכור מאבטחים פרטיים מעוררת גם התנגדות. "הם יגנו עלינו גם מפני אלימות משטרתית", שואלת אחת המפגינות, "או שתצטרך להתגונן מהימין, מהשוטרים וגם מהמאבטחים? באיזו סמכות הם יפעלו, מי ייתן להם הוראות? אנחנו תמיד אומרים שלמאבטחים וקב"טים אין זכות לפעול מול אזרחים. אנחנו לא צריכים עוד ׳מוצר ביטחון׳ כדי להגן על עצמנו".

יוזמה אחרת, שדווקא אמורה להיאבק נגד אלימות משטרתית, היא "אמהות נגד אלימות משטרתית". היא החלה לפעול בשבוע שעבר וצפויה להגביר את הנוכחות בהפגנות.

בהצהרה שפרסמה הקבוצה נאמר שהיא קמה כדי "ללוות עם הבנים והבנות שלנו במאבקם לחיים של חופש שוויון, ולעמוד לצד ילדינו  בקו האש. ידענו וראינו את התנהגות המשטרה מול הפגנות של חרדים, אתיופים וערבים, נכים ועובדים זרים ופליטים. מול כל הקהילות האלה ידם של השוטרים היתה אלימה פוגענית ושקרית". בהודעה נאמר שמטרתן היא להפוך את מדיניות השימוש בכוח מופרז של המשטרה ל"לא לגיטימית".

"הקבוצה נולדה אחרי שהיינו בשטח וראינו מה קורה לצעירים, ראינו את האלימות של המשטרה", אמרה ג'ודי פרחי, אחת ממקימות היוזמה. "זה היה כל כך מזעזע שהיה קשה להכיל את זה. מכאן הגיע רעיון המחאה של אמהות נגד אלימות משטרה". ביום חמישי וביום שבת הן נכחו בהפגנות עם וסטים צהובים והן מתכננות להגיע גם להפגנות הבאות.

לדברי פרחי, תוך פחות משבוע הן הקימו שלוש קבוצות. הרעיון שלהן הוא ליצור חיץ בין המפגינים למשטרה כדי למנוע את אלימות השוטרים. "זה ענה על צורך רגשי", אומרת פרחי. "חברה צעירים באו ואמרו תודה. זה מילא אותנו בהשראה. אנחנו רוצות להיות שם לתת את העזרה המשפטית והנפשית. עצם זה שאנחנו בשטח נותן את התחושה לצעירים שהם לא לבד".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פרופ' רפאל גרינברג (צילום: אורן זיו)

"אנחנו אמורים להיות גאים ולבנות עתיד חדש, והעתיקות שלנו מורידות אותנו כל הזמן". פרופ' רפאל (רפי) גרינברג (צילום: אורן זיו)

"האסונות שלנו נחגגים בארכיאולוגיה. אנחנו ממש קבלני חורבן"

ספרם החדש של הארכיאולוגים רפי גרינברג ויאניס חמילקיס עוסק בשימוש הדומה שנעשה בארכיאולוגיה קולוניאלית בישראל וביוון לצורך ביסוס הזהות המערבית ומחיקת שכבות היסטוריות "עודפות" בדרך אל העבר המכונן. אבל הארץ שלנו, מזכיר גרינברג, אינה לבנה. ראיון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf