אמזון בישראל: אין מה לחגוג כניסה של מונופול דורסני לשוק המקומי

בשניים בספטמבר השנה, ממש כשהקמפיין שבישר לנו על כניסתה של חברת אמזון לשוק הישראלי היה בעיצומו, בילי פויסטר, עובד בן 48 במחסן של אמזון באוהיו, קיבל התקף לב. פויסטר שכב ללא הכרה במשך עשרים דקות על רצפת המחסן לפני שעובדים אחרים שמו לב למצבו, ניסו לבצע בו החייאה, והזמינו אמבולנס. פויסטר נפטר, והעובדים האחרים קיבלו הוראה לחזור מיד לעבודה. תגובת אמזון לגרדיאן בעניין היתה: "אמזון הגיבה להתמוטטות של פויסטר בתוך דקות".

בעוד שהעיתונות הכלכלית בישראל חוגגת את כניסתה לשוק של החברה שיצרה את האיש העשיר ביותר בעולם, הגיע הזמן להסתכל גם על הצדדים האפלים של ענקית הקניות ברשת.

המקום היחיד שבו השכבות החלשות בישראל יוכלו למצוא עבודה יהיה המחסנים. מחסן אמזון בספרד (פליקר
Álvaro Ibáñez)

לפני הכל, צריך להזכיר את תנאי העבודה במחסני הענק של אמזון. המקרה של פויסטר הוא רק מקרה אחד משורה של מקרי מוות של עובדי אמזון שבני משפחה תולים בתנאי העבודה האיומים בחברה, שהקפיצה אותה לרשימת “12 מקומות העבודה הגרועים ביותר” של המועצה הלאומית לבטיחות ובריאות בעבודה בארה”ב. מחסני הענק של אמזון הם במידה רבה העתיד הדיסטופי שהובטח לנו בסרטי סוף האלף הקודם: עובדים שמבלים שעות רבות בהתרוצצות בין מדפי ענק, רודפים אחרי מכסות הספק בלתי אפשריות, משתינים בבקבוקים ונמנעים מהפסקות כדי לרצות את המכונה שבידם, שמנתרת כל צעד וכל פעולה שלהם לפי זמן והספק.

ולא רק עובדי המחסנים. בשבוע שעבר נחשף בניו יורק טיימס אתר המופעל על ידי אמזון בשם "אמזון מכניקל טורק". האתר מזמין אנשים לבצע משימות פשוטות באינטרנט שלא ניתנות לביצוע על ידי בינה מלאכותית: קיטלוג תמונות, שיוך חשבוניות וכדומה, בתמורה לתשלום. אלא שמאחר שמי שעובד בשביל אמזון דרך האתר נחשב לעצמאי ולא לעובד החברה, השכר עבור העבודות זעום, פחות מחמישה דולר לשעה, ולפעמים גם פחות מדולר. בכל מקרה, הרבה פחות משכר המינימום. דרך האתר, אמזון מנצלת אנשים שמתקשים לצאת מהבית עבור עבודה בגלל נכות או קשיים אישיים, או שאין עבודה מספקת באזור המגורים שלהם, כסוג של רובוטים אנושיים, או “בינה מלאכותית מלאכותית" כפי שקרא לזה ג’ף בזוס.

ריסוק עסקים קטנים ועניים במחסנים

אבל זכויות עובדים ושכר מינימום הם עניין לשמאלנים יפי נפש. אז בואו נדבר על מה שמעניין את העיתונות הכלכלית הישראלית, שמריעה לכניסת אמזון לארץ בגלל התקווה שהם "ישברו מונופולים". מה שהם לא מבינים, מסביר בשיחה ד"ר אלי קוק, היסטוריון של הקפיטליזם האמריקאי באוניברסיטת חיפה, הוא ש"אמזון הם לא מונופול רגיל כמו אפל או קוקה קולה. הם מונופול על השוק עצמו. הם לא משתלטים על סקטור מסוים או מוצר מסוים במשק, אלא על עצם היכולת לרכוש דברים.”

יותר מכך, אומר קוק, “אמזון הם למעשה לא רק אם כל המונופולים, אלא אם כל המונופסונים". מונופסון הוא המצב ההפוך ממונופול: אם במונופול יש רק מישהו אחד שממנו אפשר לקנות את המוצר, מונופסון הוא מצב שבו יש רק מישהו אחד שאפשר למכור לו את המוצר. זאת אומרת שככל שהצרכנות הישראלית תלך ותתבסס יותר על אמזון, בעלי עסקים יהפכו לתלויים לחלוטין בחסדיהם של אמזון, כי מי שלא יהיה קיים באתר פשוט לא יהיה קיים.

"אמזון סופר חכמים. האופן שבו הם יכנסו לארץ הוא שבשלב הראשון יהיה ירח דבש. הם כביכול יעזרו לעסקים קטנים, ישמשו להם פלטפורמה, ויורידו מחירים. בהתחלה ייתכן מאוד שיהיו דברים מאוד חיוביים בחוויה של הצרכן הישראלי. תוכל למשל לקנות ריבה מהחנות האהובה עליך בבנימינה בקלות. רק בשלב השני הם ירסקו את כל העסקים הקטנים. וכשנגיע לשלב השלישי, של מחסני הענק, זה כבר ממש יהיה הסוף".

"בטווח הארוך, הרבה מאוד מהקניונים בארץ יסגרו. לא רק העסקים הקטנים. אנשים הרבה פחות יצאו מהבית. יש מחקרים שמראים שבישראל המקום שבו יהודים וערבים נפגשים הכי הרבה הוא הקניון. מעבר לכך, עסקים קטנים לא יוכלו להתחרות בהם ויהיו תלויים בחסדים שלהם, ויקומו יום אחד בבוקר לגלות שמישהו בהודו רוצה למכור מוצר כמו שלהם וזהו. אין משרד כלכלה לפנות אליו, זה אמזון. אם ישראלים פוחדים ממשווק מורשה שיכול לייבא מכוניות, רק תחשבו מה תהיה המשמעות של אמזון ששולטת בשוק. בשלב הסופי, בזוס למעשה ישאב את מרבית הערך המוסף מהכלכלה, והמקום היחיד שבו השכבות החלשות בישראל יוכלו למצוא עבודה יהיה המחסנים.”

סוף עידן הקניונים? קניון גבעתיים (ויקימדיה)

חרם לא יעבוד, דרושה קואליצייה שתהדוף את אמזון

זה אמנם נשמע כמו נבואת זעם, אבל זה גם פשוט המודל העסקי של אמזון, שחותרים להשתלט על שווקים. הם לא עושים שום מאמץ להסתיר זאת. וההשפעה של המונופסון של אמזון על עסקים קטנים והדריסה שלהם גם היא כבר מורגשת. בעלי עסקים קטנים שתלויים באמזון למחייתם מגלים שהחנויות שלהם יכולות להסגר ברגע, אם בגלל אינטרס כלכלי של אמזון או טענה להפרת התנאים, ושמדינות הן חסרות תועלת מול המנגנון של אמזון.

כפי שהזכרתי כאן בטור בעבר, אמזון ושאר ענקיות הטק פועלות למעשה יותר כמו ממשלות בלתי-נבחרות מאשר כחברות רגילות, זאת בגלל הכוח וההון העצום שמצוי בידיהן. ולכן, יש גם מי שקוראים לפרק את אמזון ואת ענקיות הטק, ובראשם המועמדת הדמוקרטית אליזבת וורן. כדאי להזכיר שהרעיון של פירוק מונופולים הוא לא איזה רעיון סוציאליסטי חתרני. אותה העיתונות הכלכלית שמריעה לכניסתה של אמזון לשוק עוסקת בשאר ימות השנה בהעלאת קצף על "המונופול של חברת החשמל", או אפילו על "המונופול של ההסתדרות".

בצד השמאלי יותר של המפלגה הדמוקרטית, ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז תוקפים את אמזון עוד יותר. מאחר שהמודל של אמזון בנוי על כך שהם כמעט לעולם לא משלמים מסים, ונותנים לממשלות ורשויות מקומיות להתחרות ביניהן על מי ייתן להם יותר פטורים והטבות, קורטז הובילה מוקדם יותר השנה מחאה מוצלחת שהביאה את אמזון לחזור בה מפתיחת מרכז חדש בניו יורק.

"אז מה צריך לעשות מול כל זה?” שאלתי את ד"ר קוק. “זאת בעיה אמיתית. מצד אחד, יש משהו מאוד פריווילגי בתרבות של חרם צרכנים ולא לקנות מאמזון למרות שהכל שם יותר זול. אי אפשר להגיד לאנשים עובדים לשלם פי שניים. אמזון יודעים את זה וזה הכוח שלהם. לכן כצרכן אין מה לעשות. חרם צרכנים לא עובד. זאת לא צביעות להמשיך לקנות דברים מאמזון ולהילחם בהם באותו הזמן.

"נכון לעכשיו, זה מספיק לספר לאנשים את ההשלכות של אמזון. בטווח הארוך יהיה צריך ליצור קואליציה פוליטית של ליברלים כלכליים ושמאלנים שיהדפו את אמזון, כל אחד מסיבות שונות. ככה זה בפוליטיקה, חוברים לא רק לחברים שלנו".