"אם פתאום נקבל חשמל 24 שעות ביממה, זה יהיה הלם תרבותי מוחלט"

סופו של משבר החשמל ברצועת עזה לא נראה באופק. תושבת הרצועה, ע'אדה אל-חדאד, מזכירה שהמצב העגום של עזה אינו עניין זמני, אלא מציאות שהוחמרה לאורך עשר שנות סגר

מאת:

כותבת אורחת: ע'אדה אל-חדאד

ילדים שנולדו ברצועת עזה אחרי 2006 מקשיבים לסיפורים על אספקת חשמל 24 שעות ביום כמו היו אגדות על פיות וגמדים, פנטזיות שמעבר למימוש. הילדים האלה נולדו לתוך מציאות שמוכתבת על ידי חלוקת חשמל מגומגמת בלוחות זמנים הפכפכים. שעות החשמל המועטות שזמינות לבתים פרטיים לא תמיד מאפשרות לצפות בפרק מלא של תכנית טלוויזיה אהובה, למשל. מיסק סעיד בת התשע שואלת את הוריה בתדהמה כנה: "באמת נכון שפעם היה דבר כזה, יום שלם בלי אף הפסקת חשמל"?

"זאת לא חוויה חדשה עבורנו, לעבור יום שלם, או לילה מלא, או גם וגם, בלי חשמל. זה חלק מהשגרה שלנו כבר עשור", אומר אביה של מיסק, מוחמד סעיד. אנחנו צועדים יחד ברחובות החשוכים של מחנה אל-שאטי, ממערב לעיר עזה. התאורה היחידה בסמטאות הצרות מסתננת עמומות מחלונות הבתים הצפופים. הבלחות החשמל הכמעט אקראיות דורשות שימוש מוגבר בגנרטורים. "אם פתאום נקבל חשמל ל-24 שעות, זה יהיה הלם תרבותי מוחלט", מוסיף סעיד.

> הם לא יתנו לנו את הזכויות שלנו. אנחנו הלהט"ב ניקח אותן בעצמנו

גם לפני שהוטל הסגר הישראלי, ב-2007, אנשים בעזה סבלו מהפסקות חשמל בלתי צפויות בשעות שונות, אבל הצליחו להסתדר. אחרי 2007, הבעיות החמירו: הפסקות החשמל נעשו תכופות יותר ונמשכו הרבה יותר זמן. בשנה שלאחר מכן תושבי עזה החלו להתרגל לחיות על פי לוח זמנים לאספקת חשמל, שקצב שתי פעימות לא רצופות של אספקה ביום, כל אחת בת שמונה שעות. עכשיו זמני האספקה משתנים בהתאם לנסיבות. לפעמים שש שעות, לפעמים ארבע, לפעמים רק שעתיים, ולפעמים אפס.

מאז אפריל, אספקת החשמל עוד קוצצה, לפעמים ללא יותר משלוש או ארבע שעות ביום. פתרון למשבר הנוכחי לא נראה באופק, אבל אפילו אם יימצא פתרון, הדבר יבטיח לכל היותר חזרה למעגלים של שמונה שעות חשמל ושמונה שעות נתק. "כרגע, אני מוכנה לחזור לזמני האספקה של שמונה שעות ולהסתפק בזה", אומרת חיטאם, אמה של מיסק.

> בישראל של 2017 החלפת השלטון וסיום הכיבוש זה אוקסימורון

האפלה בעזה לא התחילה היום. פלסטינים מתחממים מסביב למדורה ברפיח. ינואר 2014 (עבד רחים חטיב/פלאש90)

ילדים וצעירים פלסטינים מתחממים מסביב למדורה ברפיח. ינואר 2014 (עבד רחים חטיב/פלאש90)

ברגע שהזרם מתחדש, נשים וגברים בעזה מזנקים לפעולה: רצים לכבס, לאפות לחם, לשאוב מים למכלים לצריכה ביתית, לגהץ בגדים ולטעון מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים ומכשירי חשמל. "יש תחושת הישג כשאני מצליחה לסיים את כל המשימות לפני שהזרם שוב מתנתק", חיטאם סעיד אומרת.

הרשות הפלסטינית בגדה המערבית וחמאס בעזה מאשימים זה את זה במחסור בחשמל. בראשית השנה, כשהמצוקה שנגרמה על ידי המחסור הקבוע הזה העיקה במיוחד, אנשים בעזה יצאו לרחובות במספרים חסרי תקדים כדי למחות על המצב הבלתי נסבל. הם קראו: "אנחנו צריכים חשמל". אבל השאלה נותרה בעינה: למי מהצדדים האחראים הם פנו? לחמאס, הממשלה בפועל ששולטת בטריטוריה מאז 2007, לפתח', שכבר אין לו שום כוח פוליטי ברצועה, לרשויות הישראליות, שאחראיות לסגר בן העשור, או לחברה לחלוקת חשמל בעזה ולמנהגה המגונה לגבות סכומים גבוהים באופן לא סביר?

האשמים במשבר רבים, ויחד עם החשמל ההולך ומתמעט, זה גורם לתושבי הרצועה לקהות חושים. בקיץ הזה המצב מידרדר עוד יותר ונראה שאנשים מותשים מכדי למחות, או שאולי איבדו תקווה. "אנחנו כל כך רגילים למצב החשמל בעזה שכבר זנחנו את הכעס ועברנו לייאוש", אומר מוחמד סעיד.

ע'אדה אל-חדאד, 22, היא עיתונאית עצמאית מרצועת עזה ובוגרת החוג לשפה וספרות אנגלית באוניברסיטה האיסלאמית בעזה. היא כתבה את הדיווח הזה עבור ארגון גישההפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
השב"כ לא מוכן לוותר. משפחות אסיר מנהלי מפגינה מחוץ לכלא עופר שבגדה המערבית, בדצמבר 2019 (צילום: אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

השב"כ לא מוכן לוותר. משפחות אסיר מנהלי מפגינה מחוץ לכלא עופר שבגדה המערבית, בדצמבר 2019 (צילום: אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

כששב"כ רוצה לעצור עו"ד פלסטיני בן 80, גם בית דין לא עוזר

אפילו בית המשפט הצבאי בעופר סירב להתרגש מכתב האישום נגד בשיר אל-ח'יירי, עורך דין בן 80 שעבד בארגוני זכויות אדם, והורה לשחררו בערבות. השב"כ התערב והמיר את כתב האישום במעצר מנהלי. אל-ח'יירי הודיע שלא ישתף פעולה עם ההליך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf