אם העולם לא מגן על הפלסטינים, הם יגנו על עצמם

קו ישיר עובר בין הנכבה לבריונות המתנחלים נגד הפלסטינים ולניסיון לגרשם מאדמתם. אבל כמו שהפלסטינים לא נכנעו עד היום, הם לא ייכנעו עכשיו, והם יחזירו מלחמה

מאת:
המטרה היא לגרום לפלסטינים לעזוב. העיירה תורמוס עיא אחרי הפוגרום, יוני 2023 (צילום: אורן זיו)

המטרה היא לגרום לפלסטינים לעזוב. העיירה תורמוס עיא אחרי הפוגרום, יוני 2023 (צילום: אורן זיו)

במלאות 75 שנה לנכבה, וביום השנה לכיבוש החלקים הנותרים של פלסטין ביוני 1967, העם הפלסטיני עדיין חי את מלחמת החורמה נגדו, שנמשכת מאז 1948. היא לובשת צורות שונות, אך מטרתה אחת: מחיקת זהותו הלאומית, הפוליטית והתרבותית, ערעור יסודות קיומו, עקירתו וגירושו מאדמת מולדתו.

הפלסטינים חשופים לתוקפנות קשה מצד המתנחלים, שהיא למעשה הבסיס שעליו הוקמה מדינת ישראל על אדמות הפלסטינים. ההתנחלויות מתרחבות, שיבוש חייהם של הפלסטינים נמשך בעוז, והתקפות שיטתיות עליהם נועדו להכניס בליבם פחד וחרדה.

>> גם אחרי הפוגרומים, אין מי שיעצור את המשך הטרגדיה

כך אירע במעשי הבריונות בחווארה ובבורקה: מיידים אבנים לעבר כלי רכב או מעלים אותם באש, מקימים מכשולים ומציבים מחסומים על הכבישים, תוקפים רכוש, משטחים קרקעות, בוזזים תוצרת חקלאית לאור יום או בחסות החשיכה, עוקרים עצי פרי ומציתים אותם. כל זה מתרחש לנגד עיניו של צבא הכיבוש, שמבטיח הגנה וביטחון למתנחלים.

בצפון ובמרכז הגדה המערבית, בבקעת הירדן ובהר חברון אלימות המתנחלים משתוללת על בסיס יומי. במסאפר יטא שבדרום הר חברון שלטונות הכיבוש מתכוונים לגרש כ־1,100 תושבים פלסטינים מאדמתם ומבתיהם עם בעלי החיים שלהם.

ההתקפות היומיות של מתנחלים נגד כפרים וריכוזי אוכלוסייה פלסטינית אילצו 78 משפחות בדואיות לנטוש את בתיהן שבעין סמיה במרכז בקעת הירדן. גם בתי ספר פלסטיניים נהרסים: בג'ב א־דיב שבאזור חברון כבר הרסו, ובח'שם א־דם באותו אזור מתכוננים להרוס. 57 בתי ספר נוספים נמצאים על כוונת ההריסה באזורים שונים בגדה המערבית.

האלימות הזו היא טרור שנועד להשתלט על אדמות נוספות ולהקצותן להתנחלויות, לחסום את שטחי המרעה של חקלאים פלסטינים שמתפרנסים מגידול בעלי חיים ולהקצותם למתנחלים שזוכים לתמיכה ממשלתית ולגרש ריכוזי בדואים כמו בכפר אל־ח'אן אל־אחמר, שם סכנת פינוי מיידית מאיימת על יותר מ־48 משפחות.

ממשלת ישראל צפויה לקבל החלטה להשתלט על יותר מחצי מיליון דונם מאדמות הגדה המערבית, שהוקצו בעבר ל"שמורות טבע" ולהעבירם להתנחלויות. היא מקצה מאות מיליוני שקלים כדי להרחיב את ההתנחלויות הקיימות ולהכשיר את המאחזים ה"בלתי חוקיים", ומחוקקת חוקים מפלים שיאפשרו לה להשתלט על אדמות בבעלות פלסטינית פרטית ולהעמידן לרשות המתנחלים. היא עושה מאמץ אדיר להוסיף חצי מיליון מתנחלים לגדה המערבית, נוסף על 700 אלף המתנחלים בגדה המערבית ובירושלים המזרחית.

הקהילה הבינלאומית דוחפת את הפלסטינים חזקרה למאבק המזוין. הלוויה של פלסטינים במחנה פליטים עסכר בשכם, יוני 2023 (צילום: נאסר שתאיה / פלאש 90)

הקהילה הבינלאומית דוחפת את הפלסטינים לחזור למאבק המזוין. הלוויה של פלסטינים במחנה פליטים עסכר בשכם, יוני 2023 (צילום: נאסר שתאיה / פלאש 90)

קו ישר עובר בין הנכבה של 1948 לבין ההווה. לנוכח מתקפת הטרור האכזרית הזו עומדות בפנינו שלוש אפשרויות. האחת היא להיכנע, להרים דגל לבן ולצאת לגלות. השנייה היא לאזור כוח, לגייס את כל האנרגיות שלנו כדי להגן על עצמנו מהטירוף הגזעני, ובאותה עת להמשיך לחיות בחרדה ופחד מפני המתנחלים. האפשרות השלישית היא לא להסתפק בהגנה עצמית: לנקוט יוזמה ולהעביר את הפחד והחרדה למגרש של הצד השני.

העם הפלסטיני הקריב מאות אלפי חללים, פצועים ואסירים במשך יותר ממאה שנה, ולא נכנע. הוא המשיך לעמוד איתן ונשאר כעצם בגרון אויביו. באפשרות הראשונה הוא לא יבחר, ולכן או שנישאר במתח ובפחד מתמיד מאלימות המתנחלים בכבישינו ובחצרות בתינו, ונתגונן כאשר נותקף, או שנעביר את הפחד והחרדה למגרש של המתנחלים החיים על אדמתנו.

donate

לפני כמה שבועות מספר עמד הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס על הבמה בעצרת הכללית של האו״ם ופנה בקריאה אל מצפון הקהילה הבינלאומית: הגנו עלינו מפני בריונות המתנחלים. דבריו נבעו מעומק הפצע הפלסטיני והם משקפים את כמיהתנו לביטחון המבוסס על צדק ועל שלום, אבל היו שהפכו אותם למושא ללעג ולקלס ברשתות החברתיות מתוך ייאוש או מתוך שמחה לאיד.

נדמה לי שאפשר לראות בקריאתו של הנשיא אזהרה אחרונה בטרם תפקע סבלנותו של העם הפלסטיני והוא יאבד סופית את אמונו באפשרות שיזכה לצדק מהקהילה הבינלאומית על מוסדותיה וארגוניה. אם זה יקרה, הפלסטינים יחזרו לראשית מאבקם. אם העולם מושחת, צבוע, בעל מוסר כפול ומכבד את החזק בלבד, הרי שהוא זה שהפיל את עלה הזית מידו של הפלסטיני והשיב לו את הלגיטימציה למאבק המזוין.

זיאד אבו זיאד הוא עורך דין, עיתונאי ופוליטיקאי פלסטיני. המאמר המלא פורסם באתר העיתון הפלסטיני אל־קודס ב־28 במאי 2023. גרסה עברית זו מתפרסמת בחסות פרויקט אופק המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם. מערבית: ע'אזי אבו ג'יאב 

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם. 

לתמיכה בשיחה מקומית

רשויות הכלא התעלמו מבעיותיו הרפואיות במשך חודשים. סמיר אמין ח'וויירה לפני ואחרי מעצרו המנהלי (צילום באדיבות המשפחה)

עיתונאים פלסטינים מספרים על הכלא, "בית קברות לחיים"

מאז 7 באוקטובר ישראל עצרה כמאה עובדי תקשורת פלסטינים. עיתונאים ששוחררו מספרים על תנאי המאסר הקשים, הזנחה רפואית קיצונית וניתוק כמעט מוחלט מהעולם שבחוץ. "הם לא רוצים שיתעדו את מה שהם עושים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf