newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אילנה דיין צריכה לעלות לקברו של עזרא נאווי ולבקש מחילה

אחרי שפורסם ה"תחקיר" – יותר נכון עלילת הדם – על פעיל השמאל עזרא נאווי, גם בשמאל הפנו לו עורף. עכשיו מתברר שלפחות אחד המסמכים נגדו היה מזויף. לעזרא המחילה כבר לא תעזור, ליושר העיתונאי - כן

מאת:

שקטה וקודרת היתה הלווייתו של פעיל השמאל עזרא נאווי, שהלך לעולמו לפני כחודשיים וחצי; לא רק מפני הלילה הירושלמי הגשום והקר, מספרם הקטן יחסית של המלווים בגלל הקורונה, או הקושי להיפרד מחבר אהוב לדרך, אלא בעיקר משום שכולנו, החברים ובני המשפחה שהתקבצנו מעל קברו, ידענו שעזרא, האיש שהיה תמיד גדול מהחיים, מת כאיש נרדף ומובס, מבלי שזכה לצדק שהיה ראוי לו.

עזרא נאווי מובל לדיון הארכת מעצר בבית המשפט המחוזי ירושלים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עזרא נאווי מובל לדיון הארכת מעצר בבית המשפט המחוזי ירושלים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

פה ושם מישהו הזכיר את השם אילנה דיין. ביריקת בוז, בכעס, בתיעוב. עזרא מת בדיוק חמש שנים אחרי שדיין העמידה את תוכנית התחקירים היוקרתית שלה לרשות עלילת הדם, שרקח נגדו ארגון הימין הקיצוני "עד כאן", והזינה את הלהבה הרעילה והמטורפת שרדפה אותו עד יומו האחרון.

אלה היו ימים רעים מאוד לשמאל הישראלי, קשים אפילו מהרגיל. ארגוני ימין בעלי השפעה מרחיקת לכת במסדרונות השלטון הפכו את הרדיפה של פעילים וארגוני שמאל לבעלת ממדים מבהילים. מנגנון שלם של מלשיני משטר פעל במרץ כדי לנטר התבטאויות ופעילות של ארגוני שמאל ופעיליו, להסית נגדם ולעשות להם דה-לגיטימציה אלימה. קמפיינים ממומנים היטב של שטנה הפכו לרוח התקופה והכניסו את השמאל למגננה חסרת תקדים, אבל עלילת הדם נגד עזרא היתה ברמה אחרת לגמרי. אחרי שידור הכתבה ב"עובדה", עזרא הפך לאויב העם, לאיש השנוא במדינה.

לא רק הימין השתתף במחול השדים המחריד הזה; גם התקשורת התמסרה לה בחדווה. כתבת השטנה של דיין, שהתבססה כל כולה על "תחקיר" של ארגון קיקיוני ומוטה, ייחסה לעזרא הסגרת סוחר קרקעות פלסטיני שניסה, כביכול, למכור קרקעות למתנחלים לידי הרשות הפלסטינית, כדי שזאת תענה אותו ותוציא אותו להורג.

עזרא נעצר מיד לאחר מכן, ותמונתו מובל באזיקים התנוססה כמעט בכל כלי תקשורת אפשרי בישראל. בסופו של דבר, אחרי מסע רדיפה ארוך ונחוש בו ניסו לייחס לו חשד לקשירת קשר למותו של אדם, ניסיון לרצח, מגע אסור ומסירת ידיעה לסוכן חוץ, האישום היחיד שהצליחו לטפול עליו היה סעיף בחוק נידח בעניין הפרת סעיף בהסכם אוסלו. עזרא, שבריאותו הידרדרה לבלי הכר מאז תחילת הפרשה, מת בטרם הסתיים המשפט בעניינו.

והנה אתמול מפרסמת הגר שיזף ב'הארץ' ידיעה לפיה לפחות אחד המסמכים שהפיצו "עד כאן" ושעליהם ביססו את עלילת הדם שלהם נגד עזרא הוא מזויף. הפרסום של שיזף עבר בקול דממה דקה, אף לא אחד מכלי התקשורת הרבים שמיהרו להדהד את העלילה הזו נגד נאווי מצא לנכון לדווח על הפרכתה. הייתכן שהם כולם כילו את טיפת הדיו האחרונה על כותרות ההסתה נגד עזרא עד שלא נשאר ולו כזית כדי לתקן את העוול ולטהר את שמו אחרי שנקבר? האם עד כדי כך טריוויאלית העובדה שארגון ימין ממציא עלילת דם, משתמש במסמך מזויף ומשסה באיש שמאל את המשטרה והפרקליטות כדי שירדפו אותו עד מותו? האם עד כדי כך חסרי ערך היו חייו ומותו של עזרא בעיניהם?

כשאני נזכרת בימים הרעים ההם, בלב הסערה שפקדה את עזרא, לא ההתנהלות המחפירה של התקשורת היא שגורמת לי להתכווץ, אלא דווקא זו של אלה שהיו אמורים לעמוד איתו בסולידריות והפקירו אותו ברגעיו הקשים ביותר. דיברתי אתמול עם אחד מחבריו הקרובים של עזרא, אחרי שהתפרסמה כתבתה של שיזף. "כשהסיפור הזה התפוצץ הזענו כדי ללקט בפינצטה את האנשים שיעמדו לצדו", הוא אמר. ובצדק; אחרי שידור הכתבה ב"עובדה", דומה היה ששמאלנים ממש התחרו זה בזה מי יתנער מעזרא בצורה בוטה יותר, דוקרנית יותר, מטיפנית יותר. השמאל המתגונן תמיד מצא הזדמנות פז למרק את נוצותיו הטהורות על גבו של אחד הפעילים האמיצים במחנה, שנרדף על ידי המערכת כולה.

באופן מדהים ממש, מתי מעט בלבד שאלו את עצמם איך זה שמערכת האכיפה והמשפט הישראליות, שחיי פלסטינים שווים בעיניהם כקליפת השום, פתאום מזדעקות ונרתמות ביעילות מסחררת שכזאת לרדוף אדם שכביכול הביא למותו של פלסטיני, שלא היו כל ראיות למותו. אדם שהקדיש את כל חייו למען אותם פלסטינים שישראל רודפת ומתעמרת בהם. אחד אחד הפנו לו גב והתרחקו ממנו. עזרא איבד לא רק את בריאותו במהירות מסחררת לאחר תחילת הפרשה, עם השבץ המוחי בו לקה, אלא גם את פרנסתו הדלה אחרי שארגון השמאל שאיתו עבד הרחיק אותו משורותיו. כל זאת על סמך "תחקיר" נטול בסיס והוכחות של ארגון ימין קיצוני, שסימן את עזרא כמטרה. לא רק את עמוד השדרה שלו איבד אז המחנה, אלא גם את השכל הישר.

חודשיים וחצי אחרי מותו, הידיעה החשובה של שיזף היא בבחינת מעט מדי, ומאוחר הרבה יותר מדי. לעזרא, על כל פנים, זה כבר לא ישנה דבר. אבל ראוי שאלה שהתנערו ממנו, אנשי התקשורת שהפיצו את עלילת הדם נגדו, ומעל לכולם אילנה דיין עצמה, ימצאו שעה פנויה כדי לעלות לקברו של עזרא נאווי ולבקש ממנו מחילה.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ארונו של מייקל לוין, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מובא לקבורה בהר הרצל בירושלים, ב-3 באוגוסט 2006 (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

ארונו של מייקל לוין, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מובא לקבורה בהר הרצל בירושלים, ב-3 באוגוסט 2006 (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

יום של תחושת כישלון שלא הצלחנו לעצור מלחמות מיותרות

בילדותי יום הזיכרון היה בעיני יום של עצב טהור. התחושה הזאת התחלפה בזעם על כל כך הרבה מוות מיותר במלחמות על כלום ושום דבר. המסגרת הפוליטית הבאה שתקום בשמאל חייבת להיות כזאת שתתייצב מיד נגד עוד מלחמה מיותרת, בלי תהיות ובלי ספקות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf