newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

איך נראים מעצרים לדיכוי המחאה? תשאלו את אורי גבעתי

גבעתי נעצר פעמיים בבלפור, ובשתיהן סירב לחתום על הרחקה מירושלים למרות לחצי השוטרים, ושוחרר בבית המשפט ללא תנאים. המקרה שלו מדגים כיצד המשטרה מנסה להשתמש בהרחקה כדי להרתיע מפגינים, אך גם כיצד ההתעקשות לסרב לתנאים משתלמת – במיוחד אם יש תיעוד

מאת:

במהלך המחאה בירושלים במוצאי שבת, עצרה המשטרה 30 מפגינים. בין העצורים היה הפעיל אורי גבעתי, בן 29 מתל אביב, ששוטרים החליטו לעצור אותו אחרי שתיעד מעצר של מפגין שעמד לידו.

עבור גבעתי, לא מדובר במעצר הראשון בבלפור. לפני חודש הוא נעצר בסיטואציה דומה. המקרה שלו הוא דוגמה טובה לאופן שבו מנסה המשטרה להרחיק מפגינים מירושלים. הוא מדגים גם כיצד ההתעקשות לסרב לתנאי השחרור שדורשת המשטרה ולהגיע לבית המשפט משתלמת, והעצורים משתחררים למחרת ללא תנאים.

שוטרים עוצרים את אורי גבעתי בכיכר פריז, 22 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זיו)

שוטרים עוצרים את אורי גבעתי בכיכר פריז, ב-22 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זיו)

ב-23 ביולי, כשבוע לאחר תחילת המחאה מול מעונו של ראש הממשלה בבלפור בירושלים, כשהמשטרה התחילה לפזר את המפגינים בכיכר פריז, גבעתי נעצר כשעמד וצעק: "בושה" בזמן ששוטרים עצרו מפגינים.

המשטרה טענה אז כי הפריע לשוטרים. בתחנת המשטרה הוא התבקש לחתום על הרחקה מירושלים. גבעתי סירב, והובא למחרת בבוקר לבית המשפט. סרטון המעצר שלו גרם לשופט התורן לשחרר אותו ללא תנאים.

במוצאי שבת האחרונים התנהל מעצרו של גבעתי בערך באותה צורה – הוא נלקח ללא סיבה מוצדקת בזמן שצילם מעצר. בעודו מובל לאוטובוס העצורים הוא אמר: "עמדתי וצילמתי עם הטלפון, לא עשיתי כלום. השוטרים מתנהגים באלימות מטורפת".

גבעתי סיפר ל"שיחה מקומית": "ניסיתי לצלם עצור שלא עשה כלום שהשוטרים לקחו, ואז עצרו אותי. בדרך צעקתי: 'על מה אני עצור?' השוטר שלקח אותי אמר לי שאני לא עצור. באף שלב, עד החקירה, לא אמרו לי שאני עצור".

גבעתי מספר שאותו שוטר לא ממש הצליח להסביר מדוע הוא נעצר. "כשעליתי לאוטובוס שוטרים אמרו לשוטר שלקח אותי שיכתוב למה עצרו אותי. הוא מלמל ואמר 'הוא היה ליד הגדר'".

בתחנת המשטרה מוריה גבעתי נחקר על הפרת הסדר הציבורי והפרעה לשוטר. "שאלו אותי למה דפקתי על הגדר, שזה דבר שלא עשיתי. החוקר אמר לי – יש מחאה ויש מחאה, אתה וכל החברים שלך לא עושים מחאה כמו שצריך".

בסיום חקירתו, החוקר רצה להחתים את גבעתי על הרחקה של 15 יום מירושלים, וגבעתי סירב. בעוד שבמעצר הקודם הוא נותר לילה במעצר, הפעם החוקר הציע לו להשתחרר ולחזור למחרת לדיון בבית המשפט בתנאי השחרור, ביחד עם עוד חמישה מפגינים שסירבו לחתום על הרחקה מירושלים.

לאחר ששוחרר, תובעת משטרתית שזיהתה את גבעתי מהמעצר הקודם שאלה אותו: "לא הלכת גם פעם קודמת לבית המשפט? מה זה עזר לך?" וגבעתי ענה: "זה מאוד עזר, כי לא עשיתי כלום. הלכתי לבית המשפט ויצאתי בלי תנאים".

מבין העצורים במוצ"ש כ-20 חתמו על הרחקה מירושלים ושוחררו. שי, אחד מהעצורים שחתמו, אמר כי בסיום חקירתו החוקר אמר לו שהוא מורחק מירושלים, אך כשהוא ציין שהוא גר אצל הוריו בעיר החוקר הסכים שיורחק רק מבלפור.

שי מספר כי כשהתלבט אם לחתום על התנאים אמר לו החוקר: "זה או זה או שאני שם לך אזיקים ותיכנס למעצר. אני רואה שאתה בן אדם נורמטיבי, אני מעדיף לשחרר אותך". החוקר אף לחץ עליו לחתום ואמר כי מדובר בכליאה ולא במעצר: "אני כולא אותך עכשיו, זה מה שיירשם, זה הרבה יותר קשה למחוק (ממעצר; א"ז), ואז תעלה למשפט". בסופו של דבר הסכים שי לחתום על ההרחקה ושוחרר באותו הלילה.

"הם עושים ככל שביכולתם כדי שתחתום", אומר גבעתי. "במעצר הראשון באו אלי כמה פעמים אחרי החקירה ואמרו לי שלא כדאי להיות כל הלילה בתחנה. הם מנסים להפחיד אותך, כי הם יודעים שאין להם כלום בבית משפט, ששם הם ייכשלו".

גם הפעם, גבעתי הגיע לדיון בבית המשפט למחרת המעצר עם חמשת העצורים הנוספים שסירבו לחתום. התובעת המשטרתית, רות עזרא, הגיעה לא מוכנה לדיון, וטענה כי המפגינים מחו בשעה "שאסור להפגין", אף שבג"ץ לא קבע דבר כזה. היא גם לא ידעה מתי המשטרה הכריזה על פיזור ההפגנה ומי היה הקצין שהכריז על כך. על שאלות נוספות של עורכי הדין בנוגע לפרטי המעצרים היא השיבה: "לא יודעת".

בתום הדיון, השופטת מיכל הירשפלד החליטה לשחרר את גבעתי וחמשת העצורים הנוספים ללא תנאים. לדבריה, "בהתבסס על אותם דברים כלליים ולא תמיד ברורים שנכתבו בדפי התשאול (של המשטרה; א"ז), לא קיימת לדעתי הצדקה לפגוע בזכות היסוד הקיימת להם להפגין בירושלים".

השופטת אף ציינה כי העבירות המיוחסות להם הן "עבירות כלליות שמייחסת המבקשת (המשטרה) למעורבים שונים באירועים, ולאו דווקא למשיבים אלה".

לגבי הדרישה של המשטרה להרחיקם ל-15 יום מירושלים, אמרה השופטת: "לא ברור איזו תכלית אמורה לשרת הרחקה של המשיבים מירושלים ל-15 יום. אם נטען כי מי מהמשיבים מסוכן, הרי שהרחקה מירושלים לא משרתת איון של מסוכנות זו. הרי אין חולק שהמבקשת אינה מבקשת לאסור על המשיבים להפגין במקום אחר בארץ".

לגבעתי חשוב להדגיש מדוע סירב לחתום על תנאי ההרחקה מירושלים בתחנת המשטרה: "מאוד חשוב לא לחתום על שחרור בתנאים. ברור שהמשטרה מנסה לדכא את המחאה, ואחת השיטות היא לגרום לאנשים לא לחזור על ידי הרחקות".

לדבריו, "במרבית המקרים כשלא חותמים אולי זה אומר עוד כמה שעות של אי נוחות בתחנת המשטרה, אבל בסופו של דבר כשמגיעים לבתי המשפט יוצאים במצב הרבה יותר טוב, ולא מאפשרים לשלטון להשיג את מטרתו באמצעות המשטרה והמעצרים".

גבעתי מציין גם שבשני המקרים שבהם נעצר, התיעוד סייע להחלטת בית המשפט לשחררו ללא תנאים. "בפעמיים שנעצרתי, התיעוד היה חלק משמעותי מהשחרור שלי ללא תנאים. כולם צריכים להגיע להפגנות מוכנים למעצרי שווא, ומוכנים לצלם בכל רגע – גם את עצמנו וגם כשרואים מעצרים של אחרים, למקרה שזה יגיע למשפט".

עו"ד גבי לסקי, שייצגה את העצורים מההפגנה במוצ"ש ביחד עם עוה"ד לאה צמל וגונן בן יצחק, מסכימה כי הניסיון להרחיק מפגינים הוא חלק מהניסיון לדכא את המחאה בבלפור.

לדבריה, "פעם אחר פעם בית המשפט קובע שאין להרחיק מפגינים ממקום ההפגנה, ואם יש ראיות שיגישו כתב אישום. הרחקה אינה אמורה להיות עונש, אלא לקיים תועלת חקירתית. מכיוון שאין בהרחקה ממקום מסוים כל קשר לחקירה, ואין מדובר באנשים שמהווים סיכון – לא לציבור ולא לביטחון, אין שום סיבה להרחקות מלבד הניסיון של המשטרה להרתיע אנשים מלהגיע להפגנות ולנסות על ידי מעצרים המוניים להפסיק את המחאה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf