אחרי יום סוער, משפחת סאלחייה לא פונתה מביתה בשייח' ג'ראח
בשעות הבוקר הגיעו כוחות משטרה גדולים ועובדי עיריית ירושלים למקום, ונראה כי הם מתכוונים לפנות את יושביו. אב המשפחה התבצר על הגג עם עוד צעירים ובלוני גז. בסופו של דבר נהרסו משתלה, מגרש מכוניות ומספרה שהיו בחלקה, אך הבית נותר על כנו

"לא ניתן שיגרשו אותנו פעם נוספת". מחמוד סאלחייה על גג ביתו בשייח' ג'ראח, ב-17 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)
כוחות משטרה רבים ועובדים של עיריית ירושלים הגיעו היום (שני), לקראת השעה שמונה בבוקר, לשטח שמסביב לבית משפחת סאלחייה שבשכונת שייח' ג'ראח. בתחילה היה נראה כי הם עומדים לפנות את בני המשפחה מביתם, אך לאחר שהאב מחמוד סאלחייה וכמה צעירים התבצרו על גג הרעפים עם בלוני גז, ואיימו לפוצץ את עצמם, הפינוי התעכב. צו הפינוי הוגש למחמוד וליטל סאלחייה בנובמבר 2020 וננקב לשבועיים הקרובים, בין 10 ל-25 בינואר.
בהמשך הגיעו נציגים של כלי תקשורת, פעילים וגם דיפלומטים אירופים. במהלך היום הגיעו למקום גם חברי הכנסת עופר כסיף (הרשימה המשותפת), מוסי רז וגבי לסקי (מרצ). כמו כן, התייצבו במקום כוחות משטרה מיוחדים, צוותי כיבוי אש ומד"א, שנערכו לפינוי בכוח. בסופו של דבר, המשפחה לא פונתה מביתה, והדחפורים הרסו משתלה, מגרש למכירת מכוניות ומספרה, שישבו על אותה חלקה. התוכנית העירונית היא להקים במקום בית ספר וגני ילדים.
"יכולים לעשות פה חמישה בתי ספר ועדיין להשאיר לי את הבית", אמר מחמוד סאלחייה, בזמן שעמד על גג ביתו והחזיק בקבוק זכוכית מלא דלק לצד בלון גז גדול, ולידו כעשרה צעירים לצד בלוני גז נוספים. "היו לנו בתים בשכונת עין כרם, לא ניתן שיגרשו אותנו פעם נוספת. מכאן אני לא יוצא, גם אם אמות".
משפחת סאלחייה הגיעה למקום בעקבות הנכבה, כשעוד היה בשליטה ירדנית. חוק נכסי נפקדים איפשר למדינה להפקיע את בית סבו של מחמוד בשכונת עין כרם, שממנה גורשה המשפחה ב-1948. השטח בשייח' ג'ראח משתרע על שישה דונם. לפי המשפחה, היא רכשה את הקרקע ב-1958, ומתגוררת בה מאז.
באופן תמוה, אף שהקרקע משמשת למגורים מזה יותר מ-70 שנה, תוכנית המתאר של השכונה שאושרה ב-1984 ייעדה אותה למבני ציבור. ב-2017 הפקיעה אותה עיריית ירושלים לצורכי ציבור.
לקראת 12 בצהרים היה נראה כי כוחות המשטרה, שנערכו במרחק כמה עשרות מטרים מהמתבצרים עם סולמות, מגינים ומטפים, עומדים לפרוץ לבית. אך זמן קצר לאחר מכן הגיע למקום אדם שהזדהה כיזם מטעם חברת מוריה העירונית. הוא פתח במו"מ עם המתבצרים וניסה לשכנע אותם "לסיים בטוב", ומסר כי התוכניות שבידיו לא כוללות הקמת בית ספר על שטח הבית, והסכים להתחייב שהבית לא יפונה היום.
לאחרונה העירייה הציעה שהמשפחה תישאר במקום עוד שמונה חודשים, ואז תעזוב, אך נענתה בסירוב. היזם פנה למחמוד סאלחייה ואמר: "צריך להגיע להבנה בין בני אדם. באתי לפתור את הבעיה. היה אפשר לעשות את זה בכוח, אבל אני מחזיר אותם (את המשטרה). בוא נגיע להבנה, בוא נסגור את זה יפה. אתה יכול לרדת מהגג, לשבת להירגע, לאכול, להגיע אלינו למשרד ולסגור".
סאלחייה דרש שנייר שאומר שהפינוי לא יתבצע ייחתם בכתב מול עורך דין. זה לא התרחש בסופו של דבר, אך נראה כי למרות זאת, הפינוי נדחה.
"לא ברור מה הוביל לדחייה בפינוי", אמרה חגית עופרן משלום עכשיו, שעקבה אחר האירועים במקום. "ברור שתשומת הלב הציבורית, הדיפלומטית והתקשורתית העלתה את הנושא לסדר היום. אם המשפחה לא היתה עולה לגג, סביר להניח שהם היו מפונים כבר בבוקר".
אף שרשמית, אמור לקום בשטח בית ספר, שלפי העירייה נועד "לפתור את המחסור החמור בכיתות לימוד במזרח העיר", מבחינת בני המשפחה והפעילים, הפינוי הוא חלק ממדיניות הגירוש בשכונה. בפועל, בשכונה יש שטחים חלופיים שעליהם אפשר להקים מוסדות חינוך, מבלי שהדבר יהיה כרוך בפינוי משפחות.
למשל, ברחוב פייר ואסן עומד מגרש ריק, שייעודו נקבע בתוכנית המתאר למבני ציבור. אולם בצעד חריג העירייה החליטה לוותר על קרקע זו, ולמסור אותה ללא תמורה לעמותה החרדית מוסדות אור שמח, שמתכננת להקים במקום ישיבה חרדית ומעונות מגורים לאברכים.
"רוצים להפקיע את האדמות. זה חלק ממדיניות העירייה לעזור למתנחלים", אמר מחמוד סאלחייה. אשתו, ליטל סאלחייה, הוסיפה: "אני לא מאמינה שלא ייגעו בחלק שלנו. הם רוצים להשתיק אותנו, להוריד את מי שהתבצר על הגג, אבל עד שהעירייה לא תתחייב שהבית שלנו, לא נפסיק להתבצר".
בשעות הצהריים המאוחרות החל דחפור של עיריית ירושלים להרוס את המשתלה הגדולה שעומדת במקום כעשור ומגרש למכירת מכוניות. עובדי קבלן פינוי את הציוד מהמשתלה והעמיסו אותו על משאיות.
בעוד שסביב הבית התבצרו כמה עשרות פעילים, המשטרה חסמה אחרים מלהגיע, והם הפגינו מחוץ למתחם המיועד להריסה. במהלך היום נעצרו שלושה פעילים.
שגריר האיחוד האירופי במזרח ירושלים, בגדה המערבית ובעזה, סוון קון פון בורגסדורף, שהגיע למקום, אמר: "אנחנו מוחים על הפינוי. אנחנו עומדים על כך שהדבר לא חוקי ובאנו להביע סולידריות. קולגה שלי מדבר עם שר החוץ בתל אביב".
ההריסה גררה תגובות אירופאיות נוספות. שגריר הולנד בישראל צייץ כי "הפינוי של משפחות פלסטיניות מבתיהן מנוגד לחוק הבינלאומי ועלול לגרום להסלמה", וקרא לרשויות לעצור את הפינוי באופן מיידי.
עובדי העירייה הקימו גדר אלומיניום גבוהה בשטח שנהרס במהלך היום. עם רדת החשיכה, הדחפור של העירייה סיים לעבוד וחלק מכוחות המשטרה עזבו את המקום.
"הבטיחו שלא יהרסו, אבל מה זה עוזר לנו", תהתה ליטל סאלחייה, כשהיא מביטה על הדחפור שסיים להרוס את מגרש המכוניות. "הצעירים שפה על הגג עם בעלי, לא משעמם להם. לכל אחד מהם יש גם צווי פינוי לבית של המשפחה שלו".
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית