בבית הלבן הזמנתי את אובמה לטקס הסיום בבית הספר שלי
שבועיים אחרי שבית הספר הדו-לשוני בירושלים הוצת פגש נשיא ארה"ב שתי תלמידות להדלקת נרות חנוכה. עם חזרתה לארץ כותבת אחת מהן מה אמרה לאובמה ולמה היא תמשיך ללמוד בבית הספר המותקף
כותבת אורחת: ענבר שקד ורדי
הכל התחיל מהחנוכייה. שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, ביקש מבית הספר הדו-לשוני בירושלים להכין חנוכייה לתחרות חנוכיות, שהמנצחת בה תהיה החנוכייה שתשמש את אובמה בהדלקת הנרות החגיגית בבית הלבן השנה. החנוכייה שייצרו בבית הספר ניצחה, ועמותת יד ביד הציעה לשלוח שתי תלמידות מבית הספר עם החנוכייה לייצג את הדו-לשוני. אני ומורן איברהים נבחרנו לנסוע יחד עם רבקה ברדח מהוועד המנהל של עמותת יד ביד. כך קרה שטסנו לוושינגטון בנר ראשון של חנוכה.
בנר השני לחנוכה הגענו לבית הלבן להדלקת הנרות. אחרי שעות של הסתובבות במסדרונות הבית הלבן (שבהחלט היו מרשימים), והאכזבה מהאוכל הבשרי (שתינו לא אוכלות בשר), הגענו לחדר האדום, וממנו לכחול, שם הצטלמנו עם ברק ומישל אובמה והחלפנו עימם מספר מלים. הזוג אובמה גם הוזמן לטקס הסיום של בית הספר, וטרם אישר את השתתפותו.
משם המשכנו לאולם הסמוך בו התקיימה הדלקת הנרות. אובמה נשא נאום מקסים שעסק גם בקובה ובפדיון השבויים, עם שחרורו של עובד הסיוע האמריקאי אלן גרוס שהיה כלוא שם. הוא דיבר גם על בית הספר שלנו ועל דו קיום, וגם על לטקעס וחג החנוכה. הדלקנו את נרות החנוכה בעוד הרב והקהל שרים את תפילות החג.
> צעדת בתי הספר הדו-לשוניים: בלונים ופירורים של אנושיות
אובמה והתלמידות בטקס הדלקת הנרות. צילום: הבית הלבן
למחרת הוזמנו לדבר בפאנל במכון האמריקאי לשלום (Unites States Institute for Peace), תחת הכותרת: מסרבים להיות אויבים. חוץ ממורן וממני, דיברו בפאנל גם רבקה שליוותה אותנו בכל הביקור, ונד לזרוס, מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון. בפאנל דיברתי על כך שמבחינתי בית הספר הוא המקום בו ילדים יכולים להיות פעילים ולהשפיע על המציאות הקשה בה אנו חיים. ישנם ארגונים רבים בהם מבוגרים יכולים לפעול, אך לנו כילדים קשה יותר להשתלב בפעילות. בית הספר שלנו מייצג תפיסת עולם מסוימת ובעצם העובדה שאנו חלק מקהילת בית הספר, אנחנו כבר מייצגות עמדה זו. מבחינתי זו אחת הסיבות שבחרתי להמשיך ללמוד בבית הספר.
דיברנו גם על המקרה של שריפת בית הספר שהתרחש בחודש שעבר. אמרתי כי זה היה מפחיד ומחריד, אך שהבנו שהמטרה של הפעולה הייתה להרתיע אותנו מהמשך הקיום של בית הספר ומה שהוא מייצג – והחלטנו לא לתת לזה לקרות.
העובדה שהגיעו אנשים רבים כדי להקשיב לנו הראתה לנו שמה שאנחנו עושים משפיע על אנשים, ובמיוחד היה נעים לשמוע את נד לזרוס מדבר על עבודת בית הספר בחום. בסוף האירוע ניגשה אלינו אישה מבית חנינא והודתה לנו הדברים שלנו, וניהלנו איתה שיחה בערבית לראשונה במסע כולו, דבר ששימח אותנו מאוד.
שמחנו לייצג את בית הספר, ובין לבין גם ליהנות מהביקור בוושינגטון. נ.ב.: אל תלכו לשם בלי מעילים – קר שם!!!!
ענבר שקד ורדי היא תלמידה בבית הספר הדו-לשוני בירושלים. הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.
הזוג אובמה בהדלקת נרות עם מורן איברהים וענבר ורדי, תלמידות הדו-לשוני בירושלים, בבית הלבן (צילום: פיט סוזה, הבית הלבן)
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
