שקד מציעה "לחזור למולדת". הילדים שנולדו בישראל: זה גירוש

מאות ישראלים ומשפחות של מהגרי עבודה הפגינו אמש (שבת) בכיכר הבימה בתל אביב בדרישה להעניק מעמד לילדי מהגרות העבודה, שנולדו וגדלו בישראל. ההפגנה התקיימה על רקע החשש בקהילה הפיליפינית מחידוש המעצרים וניסיונות גירוש, למרות שלא הוכרז על מבצע כזה ברשות האוכלוסין וההגירה.

החשש מפני חידוש הגירוש נולד לאחר שביולי החלה רשות ההגירה להציע תשלום חד פעמי של 1,500 דולר למשפחות של מהגרי עבודה כדי שיעזבו "מרצון" את ישראל ביחד עם ילדיהן, בתוספת תשלום של 300 דולר לחודש במשך שנה. הרשות מגדירה את המבצע כ"חזרה למולדת", אף שהילדים שבסכנת גירוש נולדו והתחנכו בישראל.

"כולי תקווה כי אזרחי הפיליפינים העונים על הקריטריונים ינצלו את ההצעה הנדיבה, החד פעמית ומוגבלת בזמן הזו", כתבה שרת הפנים איילת שקד בהציגה את ההצעה, "היא תאפשר להם לכבד את חוקי מדינת ישראל שאירחה אותם מצד אחד, ולחזור לארצם בצורה מכובדת מצד שני".

"עוד לא החלו במעצרים", אמרה ל"שיחה מקומית" שרון אוסטריה, מהגרת עבודה פיליפינית, אם לילדים, וממובילות המאבק. "למשפחות אין שם (בפיליפינים, א"ז) מעמד או הגנה. נקטנו צעד של מחאה כי אנחנו חוששות שזו דרך לאסוף מידע על המשפחות. זה גירוש, גם אם כביכול מרצון. אנחנו לא נופלות בפח הזה, אנחנו לא מקבלות את זה, בטח לא עבור לילדים שנולדו פה, ונמצאים בתיכון, לפני מבחני בגרות".

בנאום שלה אמרה אוסטריה כי "אנחנו הגענו לטפל בזקנים ובבעלי צרכים מיוחדים. הילדים שלנו לא הגיעו לישראל, הם נולדו וגדלו כאן. בכל לילה הם מפחדים שיפרצו להם לבית ושהם יבלו את הלילה בכלא. הם חושבים על רוהאן, ילד שנולד וגדל בתל אביב, עד שגירשו אותו מהארץ בגיל 13. הם מפחדים שהם הבאים בתור. הם שואלים אותנו: 'אמא, הם לא יודעים שאנחנו ישראלים?'"

בהפגנה, שארגנה קבוצת United Children of Israel, השתתפו אמנים וכוכבי ילדים בהם מיקי גבריאלוב, שביצע שיר ביחד עם הילדים שבסכנת גירוש, חמי רודנר, כפיר צפריר, מאור כהן וקווין רובין. יעל אבוקסיס הנחתה את הערב. חברות הכנסת אמילי מואטי, גבי לסקי, איבתיסאם מרעאנה ומוסי רז נכחו במחאה.

בנים למהגרות עבודה – ששנעצרו ב-2019, שוחררו בערבות אך עדיין מתנהלים מאבקים משפטיים בעניינם – עלו על הבמה וסיפרו על תחושותיהם, תוך הדגשת החשיבות של התמיכה שקיבלו מחבריהם לבית הספר.

מייקל ג׳יימס, תלמיד כיתה ט', עלה לבמה עם חברו איתן, מבית הספר ביהוד, וסיפר על מעצרו: "הכל התחיל בשש בבוקר", סיפר מייקל ג׳יימס, תלמיד כיתה ט', שעלה לבמה עם חברו איתן, מבית הספר ביהוד. "דפקו לנו בדלת, אמא אמרה לי לא לפתוח ונשארתי במיטה. נכנסו שלושה שוטרים שאמרו לנו לארוז מזוודות. אמא ארזה בזמן שחשבתי למה זה קורה לי? לקחו אותנו לחקירה והחליטו לגרש. לקחו אותי לתא מעצר וישבנו שם שבוע מפוחדים ולא יודעים מה לעשות, בלילות אמא שלי בכתה ואני אמרתי לה שיהיה בסדר."

מייקל סיפר על רגעי התקווה, כאשר חבריו הגיעו להפגין מול מתקן המעצר בנתב"ג: "לילה אחד שמעתי שצועקים 'לשחרר את מייקל'. אמא שלי בהתחלה חשבה שאני מדמיין, אבל בסוף הבנו שזה אמיתי. אלה היו החברים שלי באו מיהוד, הם הצליחו למצוא את התא שלי וצעקו. בעזרת החברים שלי וראש העיר של יהוד הצלחנו להשתחרר".

ההליכים בנוגע למייקל ומשפחתו עדיין נמשכים בבית המשפט. "חשוב לי להישאר כאן כי כל חיי גדלתי כאן והחברים שלי כאן", אמר מייקל. "ישראל היא הבית שלי. ביום ששוחררתי אמרתי לעצמי שכשאהיה גדול, אהיה עורך דין ואעזור כמו שעזרו לי".

עדיין בטראומה

קיאן אסטה, סיפר על הבמה לכוכב הנוער קווין רובין על חוויית המעצר שלו "דפקו בדלת, ולקחו אותנו למעצר. הפחידו אותנו. זה העציב אותי. החברים שלי עזרו לי, שילמו עליי (ערבות) כדי לצאת, חזרנו הביתה וכל הכיתה שלי באה לבית שלי כדי לשמוח ולהרגיע אותי."

רובין שאל אותו האם הוא מפחד כעת ללכת ברחוב, קיאן ענה: "אני מפחד ללכת, כי יש לי טראומה".

גל המעצרים הקודם של רשות ההגירה התרחש בקיץ 2019, בזמן החופש הגדול. כפי שציינה שרון אוסטריה, גם אז זה היה תוך כהונת ממשלת מעבר. עשרות נשים, כמעט כולן בנות הקהילה הפיליפינית, נעצרו והן שוחררו רק לאחר שחתמו על מסמך ולפיו יעזבו עם תום שנת הלימודים

בכמה מקרים, משפחות הוחזקו במעצר וגורשו מישראל. המקרה המוכר ביותר היה של רוהאן פרס, שגורש עם אמו לפיליפינים, גירוש שעורר מחאה רבה. ההליכים נגד המשפחות האחרות עדיין נמשכים.

לפי ההערכות, קרוב ל-1,500 מהגרות עבודה, שיש להן ילדים החיים בישראל, נמצאות בסכנת גירוש. חלקן מסתירות את העובדה שיש להן ילד או ילדה. לפי גורמים בקהילה, בכל שבוע נעצרות נשים מקהילת מהגרות העבודה והן מתחייבות לעזוב בתום שנת הלימודים.

מהנתונים שמסרה המדינה למוקד לפליטים ומהגרים עולה, כי בין השנים 2013-2018 נעצרו בסך הכל 136 משפחות מהגרים, ואילו במהלך שנת 2019 לבדה נעצרו לפחות 59 משפחות על ילדיהן, ובהן 18 תלמידי בית ספר שנולדו בישראל.

ביוני 2006, בעקבות מאבק ציבורי, הממשלה קיבלה החלטה הומניטרית חד פעמית לפיה יוסדר המעמד של ילדי מהגרי העבודה. מי שקיבל מעמד הם אלו שעמדו בזמנו בתנאים הבאים: חיו באותה תקופה בישראל לפחות שש שנים רצופות, הגיעו לישראל לפני גיל 14, הוריהם נכנסו לישראל כחוק (עם אשרת עובד או תייר), לומדים או למדו במערכת החינוך הממלכתית ודוברים עברית.

ב-2010, לאחר ששוב עלה מספר הילדים השוהים בישראל, ולאחר מאבק ציבורי, הממשלה קיבלה החלטה הומניטרית נוספת, דומה לזו שהתקבלה ב-2006. גדעון סער, אז שר הפנים, החליט אז להעניק מעמד ל-221 ילדי זרים נוספים, שהגישו בקשה ב-2009 אך בקשתם לא אושרה באותה תקופה.

עד 2011, כל עובדת זרה עם אשרת עבודה שילדה בישראל אולצה לעזוב את הארץ. לאחר פנייה מצד ארגוני זכויות אדם לבג"״ץ, גובש נוהל חדש לפיו שמורה למהגרות עבודה הזכות ללדת בישראל, אך יש להן שלושה חודשים לעזוב את הארץ או לשלוח את התינוק/ת, או להסדיר את הנושא מול המעסיק.