ילד שנולד בארץ נעצר עם אמו לקראת גירוש לפיליפינים
מייקל ג'יימס בן ה-12 מוחזק עם אמו במתקן יהלום בנתב"ג. הם נעצרו בביתם ביהוד למרות שהגישו בקשה לעצור את הגירוש לוועדה ההומניטרית. אמהות הקהילה שעומדות בפני גירוש עם ילדיהן קוראות להצטרף אליהן להפגת חירום הערב
ילד בן 12, שנולד בישראל למהגרת עבודה פיליפינית, נעצר היום (ראשון) ביחד עם אמו על ידי רשות ההגירה. השניים צפויים להיות מגורשים בקרוב. הילד, מייקל ג'יימס, שלומד בכיתה ז' בחינוך מיוחד, נעצר ביחד עם אמו, אופרסינה קואנקה, על ידי פקחי רשות ההגירה בביתם ביהוד בשעות אחר הצהריים. השניים מוחזקים כעת במתקן המעצר יהלום בנמל התעופה בן גוריון. מדובר בילד הראשון שנעצר ביחד עם אמו ועומד בפני גירוש מאז הסתיימה שנת הלימודים. עשרות אמהות פיליפיניות וילדיהן שנולדו בישראל נעצרו במהלך החודשים האחרונים ושוחרר עם צו גירוש לשבועות שאחרי ה-15 ביולי.
גורמים המקורבים למשפחה מדגישים כי המשפחה, כמו משפחות אחרות, הגישה דרך עורך דין בקשה לוועדה הומניטרית, אך למרות זאת נעצרה. לפני שבועיים פנה ארגון "איחוד ילדים ישראלים" לנשיא ריבלין בבקשה להתערב. הנשיא, השיב כי הוא לא יתערב בנושא אך הסכים לקבל לידיו את הבקשות ההומטריות ולהעביר אותן במרוכז למשרד הפנים.
היום בשעות הערב תוכננה מראש להתקיים מחאה קטנה של עשרות אמהות וילדיהן מול מטה הליכוד בתל אביב. עשרות ילדים המיועדים לגירוש החזיקו שלטים עליהם נכתב "גם אני ישראלי" ו"שר הפנים דרעי העתיד שלי בידיים שלך". אולם כבר בתחילת ההפגנה התקבלה ההודעה על מעצרם של מייקל ואופרסינה. בעקבות כך קוראות האמהות והילדים לתומכים להצטרף אליהן כעת להפגנת חירום בגן מאיר.
הפעילים קיבלו את הבשורה בתדהמה. "אני מופתעת מהמעצר. הייתי בטוחה שהם יחכו לתשובות לבקשות ההומניטריות" אמרה הערב ל"שיחה מקומית" שרון מארגון "ילדים ישראלים". "הם בכוונה ביצעו את המעצר הראשון מחוץ לתל אביב כדי שזה יקרה רחוק מעניין הפעילים והתקשורת". פעילים אחרים בטוחים שמדובר "בבדיקה" של השטח לראות כיצד התגובה למעצר ולכן נבחרה משפחה הגרב מחוץ לתל אביב.
"לא האמנתי שזה יקרה כל כך מהר חשבתי שבה יקח זמן" סיפר תומר, אחד הילדים שעולה לכיתה ז' ונולד בארץ "זה גורם לי לעצב וגורם לי לחשוב יעצרו עוד ילדים. אני מקווה שההפגנות יגרמו לממשלה לשנות את דעתה ולתת לנו להישאר".
בארגון זזים פתח פעיל עצומה בקריאה למנוע את הגירוש של מייקל ואמו: "זהו המקרה הראשון הקיץ, בו משרד הפנים מבקש לממש צו גירוש שניתן לאם ולילד יליד ישראל, הלומד במערכת החינוך הישראלית. בשם האנושיות, בשם היהדות, אנו קוראים בזאת למדינת ישראל, לנשיא, לראש הממשלה, לרשות ההגירה: אל תשלחו ידכם אל הנער ואמו!"
ברשות ההגירה סרבו להתייחס לנושא.
גל המעצרים של רשות ההגירה, שהחל באוקטובר האחרון, כוון עד עכשיו בעיקר נגד הקהילה הפיליפינית. עד עתה נעצרו עשרות אימהות, ששוחררו רק לאחר שחתמו על מסמך לפיו יעזבו בקיץ 2019, עם תום שנת הלימודים הנוכחית. אם היו מסרבות לחתום, הן היו נשארות במעצר עד לגירוש. לפחות בשלושה מקרים, משפחות הוחזקו במעצר וגורשו מישראל. לפי ההערכות, קרוב ל-1,500 מהגרות עבודה, אמהות לילדים, נמצאות בסכנת גירוש, חלקן עם אשרה וחלקן בלי אשרה, כשהן מסתירות את העובדה שיש להן ילד או ילדה. לפי גורמים בקהילה, בכל שבוע נעצרות נשים נוספות שמתחייבות שיעזבו בקיץ.
ביוני 2006, בעקבות מאבק ציבורי, קיבלה הממשלה קיבלה החלטה לפיה יוסדר המעמד של ילדי מהגרי העבודה. על פי ההחלטה, מי שקיבל מעמד הם אלו שעמדו בזמנו בתנאים הבאים: חיו באותה תקופה בישראל לפחות שש שנים רצופות, הגיעו לישראל לפני גיל 14, הוריהם נכנסו לישראל כחוק (עם אשרת עובד או תייר), ולומדים או למדו במערכת החינוך הממלכתית ודוברים עברית.
ב-2010, לאחר ששוב עלה מספרם של הילדים השוהים בישראל ולאחר מאבק ציבורי, הממשלה קיבלה החלטה דומה, שקבעה תנאים דומים לאלו שנקבעו בשנת 2006. שר הפנים דאז, גדעון סער, החליט אז להעניק מעמד ל-221 ילדי זרים נוספים שהגישו בקשה ב-2009, אך בקשתם לא אושרה באותה תקופה.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן