שיר מיידיש: חורבן עזה

כְּשֶׁחֻרְבָּן עַזָּה מַתְחִיל / אֲנִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי בְּגֶרְנִיקָה / לֹא מֵטָפִיזִית / לֹא מֵטָפוֹרִית / אֶלָּא שָׁם מַמָּשׁ / כְּתַיָּר. מיידיש: שחר פינסקר

מאת:

ילדה פלסטינית עקורה ברפיח, דרום רצועת עזה, 31 בינואר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

מחבר השיר, טל חבר-חיבובסקי, הוא עורך, מתרגם ופובליציסט החי ופועל בברלין ובפריז. הוא מנהל את בית תרבות היידיש – ספריית מֶדֶם (פאריזער יידיש צענטער – מעדעם ביבליאטעק) בפריז, המוסד הגדול ביותר באירופה לתרבות היידיש, שמטרתו היא להפיץ את שפת היידיש, לקדמה כשפת תרבות ולהעמיק את ההיכרות עם תרבותה הרוחנית בקרב קהל מגוון.

השיר "חורבן עזה: ליד", התפרסם לאחרונה בפֿאָרווערטס, עיתון היידיש שהוקם ב-1897 והפך לבמה מרכזית של המרחב הציבורי היהודי ברחבי העולם. זהו שיר פוליטי מובהק, אבל כוחו הניכר הוא כשיר לירי. על פי תיאודור אדורנו, "משמעותו של שיר אינה רק בביטוי החוויות האישיות וסערות הרגש. אדרבא, אלה הופכים להיות אמנותיים רק כאשר, דווקא בזכות צורתם האסתטית המובחנת, הם נוטלים חלק בכוליותם של הדברים". הפרסום של השיר כאן ועכשיו ביידיש לצד התרגום לעברית מזמין לקריאה קשובה לטקסטים ספרותיים ולא ספרותיים אחרים שאיתם השיר, ביידיש ובעברית, מתכתב.

שחר פינסקר, מתרגם השיר לעברית

donate

חורבן עזה (ליד)

טל חבר־כיבאָווסקי

אין מיטן גרויל
פאַראַן אַ רגע
ווען עס גלוסט זיך מיר
אַרויסצונעמען זיך פון כּלל.
פּונקט דעמאָלט רעדט אַ שטים אין מיר:
ווי קענסטו לייקענען דיין שטאַם
אַז טרערן אויף דיין יינגלס באַק
דערמאָנען דיר אין חורבן
בית־המיקדש?
ווען חורבן עזה הייבט זיך אָן
געפין איך זיך אין גערניקאַ.
ניט מעטאַפיזיש,
ניט פיגוראַטיוו,
נאָר דאָרטן ממש,
ווי אַ טוריסט,
אַ פרישער טאַטע מיט זיין זון און מיט זיין מאַמען
אין אַן אַלטן קאַראַוואַן,
אַ פאָרנדיקער היים וואָס איז מער ערד
פון אַלע לענדער אין דער וועלט
אין דעם מאָמענט.
אין טעלעפאָן
דערמאָנט מײן טאַטע מיר
אין אַבא קאָוונערס שורה:
"גערניקא אויף יעדן בערגל".
אָנגעשריבן האָט ער זי
אין ניינצן הונדערט ניין און פערציק
ווי אַן אָפּרוף אויף דער ערשטער נאַקבאַ.
מיר פאָרן ווייטער
ביז סוף־מערב —
פיניסטעראַ —
"סוף פון לאַנד".
אין קאַראַוואַן אין דעם פאַרמאַכטן
רעד איך צו דער מיזרח־וואַנט
אַזוי צו זאָגן:
שמע ישׂראל, אין דיין נאָמען
און אין מיינעם טוט מען דאָס.

תושבים נמלטים מח'אן יונס לרפיח, 30 בינואר 2024 (צילום: עטייה מוחמד / פלאש90)

חורבן עזה (שיר)

מאת: טל חבר־חיבובסקי
תרגם מיידיש: שחר פינסקר

בְּתוֹךְ הָאֵימָה
יֶשְׁנוֹ רֶגַע
שֶׁבּוֹ מִתְחַשֵּׁק לִי
לְהוֹצִיא עַצְמִי מִן הַכְּלָל.
בְּדִיּוּק אָז עוֹלֶה בְּתוֹכִי קוֹל:
אֵיךְ תּוּכַל לְהַכְחִישׁ אֶת מוֹצָאֲךָ
כְּשֶׁדְּמָעוֹת עַל לֶחִי יַלְדְּךָ
מַזְכִּירוֹת לְךָ אֶת חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ?
כְּשֶׁחֻרְבָּן עַזָּה מַתְחִיל
אֲנִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי בְּגֶרְנִיקָה.
לֹא מֵטָפִיזִית,
לֹא מֵטָפוֹרִית,
אֶלָּא שָׁם מַמָּשׁ,
כְּתַיָּר,
אַבָּא טָרִי עִם בֶּן וְאִמּוֹ
בְּקָרָוָן יָשָׁן,
בַּיִת נָע שֶׁהוּא יוֹתֵר אַרְצִי
מִכָּל אַרְצוֹת תֵּבֵל
בְּאוֹתוֹ רֶגַע.
בַּטֵּלֵפוֹן
מַזְכִּיר לִי אַבָּא
שׁוּרָה שֶׁל אַבָּא קוֹבְנֶר:
"גֶּרְנִיקָה עַל כָּל גִּבְעָה"
הוּא כָּתַב אוֹתָהּ בְּ-1949
כִּתְגוּבָה לַנַּכְּבָּהּ הָרִאשׁוֹנָה.
אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים
עַד סוֹף מַעֲרָב –
פִינִיסְטֵרֶה –
"סוֹף הָעוֹלָם"
בַּקָּרָוָן הֶחָתוּם
אֲנִי מְדַבֵּר אֶל קִיר הַמִּזְרָח
לֵאמֹר:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, בְּשִׁמְךָ
וּבִשְׁמִי עוֹשִׂים אֶת זֶה.

שחר פינסקר הוא מתרגם וחוקר (אוניברסיטת מישיגן) ספרות יהודית מודרנית רב-לשונית באירופה, באמריקה, ובמזרח התיכון.

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם. 

לתמיכה בשיחה מקומית
תושבי תל ערד מפנים והורסים את בתיהם, ב-7 ביוני 2026 (צילום: אורן זיו)

תושבי תל ערד מפנים והורסים את בתיהם, ב-7 ביוני 2026 (צילום: אורן זיו)

"בלי מענה לבדואים, שום דבר במרחב לא ישגשג או יתפתח"

תושבי אחת השכונות ביישוב הבדואי הלא מוכר תל ערד נאלצו להרוס השבוע את בתיהם, לאחר שהוכרזו כפולשים באדמה שבה חיו יותר מ-70 שנה. היישוב שאליו חלקם אמורים לעבור נמצא עדיין בשלב התכנון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf