newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"ראינו שם ילד קטן, זה היה לפי הכללים". כך הצבא מחסל בעזה

הצבא מודה שבהתקפה האחרונה בעזה הוא הרג לפחות 11 אזרחים. חיילים ששירתו במודיעין מספרים ל"שיחה מקומית" שיש כללים לגבי כמה "בלתי מעורבים" מותר להרוג. "היום זה נראה לי דפוק. אבל אלה החוקים שהם יצרו"

מאת:
"היו לנו בצבא חוקים, לגבי כמה בלתי מעורבים מותר להרוג בעזה ביחד עם מי שמחסלים". תצפיתנית במבצע "עלות השחר" (תמונת מסך, דובר צה"ל).

"המחשבה היתה: טוב, עומד בכללים, אז מותר". חיילת מול מסך במבצע "עלות השחר" (תמונת מסך, דובר צה"ל)

במתקפה הישראלית האחרונה על עזה, שזכתה לשם "עלות השחר", נהרגו 48 פלסטינים. מתוכם 16 ילדים וארבע נשים. ישראל טענה ש-15 פלסטינים נהרגו מרקטות שירה הג'יהאד האסלאמי ונפלו בתוך הרצועה, ואילו בהפצצות הישראליות נהרגו 24 פעילי של הג'יהאד ו-11 "בלתי מעורבים".

בוויינט צוטטו גורמים בצבא, שהתגאו בכך שבמניין ההרוגים הפלסטינים היחס בין "בלתי מעורבים", כלומר תושבים מן השורה חפים מפשע, ובין אנשי ג'יהאד היה "הטוב ביותר שהיה בכל המבצעים". ובכל-זאת, ישראל מודה כי הרגה לפחות 11 אנשים, בינם ילדה בת חמש, שלא היה להם שום קשר לפעילות צבאית.

הצבא גם מודה שהוא יורה באנשים לא חמושים, כפי שהעידה קצינת תצפית בראיון לוויינט אחרי ההתקפה האחרונה: "פעיל הג'יהאד ירד מהעמדה כשהוא לא חמוש ופתחתי באש", היא סיפרה. "כשנפל, יריתי עוד"

בשיח הציבורי בארץ התקבעה תפיסה כי כאשר הצבא הורג ילדים ומשפחות בעזה, זה נעשה בלא כוונה, בטעות, במתקפה שהיעד שלה תמיד ביטחוני. אנחנו – בניגוד לארגוני הטרור – לא הורגים במודע חפים מפשע.

אך המציאות מורכבת יותר. שיחות שקיימתי לפני המתקפה האחרונה עם שורה של ישראלים ששירתו ביחידות שונות בחיל המודיעין, מעלות כי במקרים רבים שבהם הצבא הורג חפים מפשע בעזה, הדבר ידוע לצבא לפני המתקפה, וההחלטה להרוג אינה טעות אלא תוצאה של חישוב מודע שהמטרה חשובה יותר מחיי לא מעורבים. חיילים מעידים כי במהלך השירות הסבירו להם שיש כמות של "בלתי מעורבים", כלומר משפחות וילדים, שמותר לצבא להרוג בפעולה שהיעד שלה צבאי.

הילד היה בן חמש או שש. פלסטינים בהלוויה של ילד שנהרג בעימות האחרון בעזה, אוגוסט 2022 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

הילד היה בן חמש או שש. פלסטינים בהלוויה של ילד שנהרג בעימות האחרון בעזה, אוגוסט 2022 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

"היו לי מנגנוני הגנה"

דנה (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), מטפלת בילדים, גרה באזור המרכז בדירה מרוהטת עץ, עמוסה בספרי פילוסופיה. בשירותה הצבאי לקחה חלק במבצע התנקשות שבו נהרג ילד בן חמש בעזה.

"כשהייתי באוגדת עזה עקבנו אחרי מישהו מהחמאס, כי ידעו שהוא הטמין רקטות", היא סיפרה, "קיבלו החלטה לחסל אותו".

דנה ישבה בחמ"ל כנציגה של אגף המודיעין ותפקידה היה לאשר שהטיל פוגע באדם הנכון. בשירות היתה קצינת בינה רשתית, במה שמכונה בצבא הזירה הפלסטינית. "העלינו מטוס ללא טייס לאוויר, לעקוב אחרי האיש כדי להרוג אותו", היא סיפרה, "אבל ראינו שהוא היה עם הבן שלו. ילד בן חמש או שש, נדמה לי.

"זו דרך לבדוק מי נהרג. שמעתי אישה אומרת: 'הוא מת. הילד מת'. וככה אישרתי שזה קרה"

"לפני חיסול צריך להצליב מידע משני מקורות שונים שאנחנו הורגים את היעד הנכון", אמרה דנה, "אמרתי למפקד, שהיה סגן אלוף, שאין לי זיהוי ודאי. ביקשתי לא לאשר את הירי. אבל הוא אמר: 'לא אכפת לי', ואישר. הוא גם צדק. זה היה זיהוי נכון. הרגו את הפעיל הצבאי של החמאס, ואת הילד הקטן שהיה לידו".

דנה הציעה לי כוס מים, ומבחוץ עלה ריח של נסורת, מנגרייה סמוכה. "איך הרגשת אחרי כל זה", שאלתי אותה. והיא סיפרה לי שהיא הדחיקה. "היו לי מנגנוני הגנה בצבא".

"המפקדים אמרו שזה עומד בכללים אז זה מותר", היא סיפרה, "היו לנו בצבא חוקים, לגבי כמה בלתי מעורבים מותר להרוג בעזה ביחד עם מי שמחסלים."

"למה דווקא המספר הזה? אני היום לא יודעת. היום זה נראה לי דפוק. אבל יש חוקים שהם יצרו, והיגיון פנימי למערכת, וזה מקל לעשות את זה. הופך את זה לבסדר. המחשבה היתה: טוב, עומד בכללים, אז מותר". דנה שירתה בחיל המודיעין עד 2011.

את דבריה של דנה הדהדו נוספים בחיל המודיעין ש"שיחה מקומית" שוחחה איתם. הם שירתו במודיעין במלחמות בעזה בשנים האחרונות.

שלושה מקורות מחיל המודיעין, כולל דנה, העידו שאחרי הפגזה ישראלית בעזה שבה נהרגים פלסטינים, חיילים מתבקשים לנטר שיחות טלפון של בני המשפחה, כדי לשמוע את הרגע שבו הם מוסרים זה לזו שאהובם מת.

שולטים שליטה מלאה. חמ"ל במבצע "עלות השחר" (צילום: דובר צה"ל)

שולטים שליטה מלאה. חמ"ל במבצע "עלות השחר" (צילום: דובר צה"ל)

"זו דרך נוספת לבדוק מי נהרג, ודרך לוודא שהבנאדם שרצינו מת", דנה מסבירה. גם במקרה עם הילד בן החמש שבו לקחה חלק, היא התבקשה לעבור על השיחות של קרוביו. "שמעתי אישה אומרת: 'הוא מת. הילד מת'. וככה אישרתי שזה קרה", דנה אמרה.

חלק משיחות האבל נשמרות ומשמשות לאחר מכן בשיעורים שבהם חיילים לומדים אוצר מילים בערבית, כך העיד זיו, שהשתחרר מיחידה סודית באגף המודיעין לפני שלוש שנים. הפעם הראשונה שבה שמע שיחה כזו היתה בקורס. לדבריו זה היה רגע שנצרב לחניכים בראש כ"מטלטל במיוחד".

"באחד הימים המפקדים נתנו לנו שיחה של אימא שבעלה סיפר לה בטלפון שהילד שלהם נהרג", הוא סיפר, "היא התחילה לצרוח, בלי הפסקה, ולבכות, והיה ממש קשה להקשיב לזה. זה קרע את הלב. היינו צריכים לתרגם את הצעקות שלה לעברית. היינו חבורה של ילדים, בני 18. כולם יצאו נסערים לגמרי מהשיעור. זה אפילו לא בקטע פוליטי. היה מישהו ימני שנחרד מזה. השיחה השפיעה בעיקר על הבנים, יותר מהבנות, אני לא יודע למה. שאלתי את המפקדים אחר כך אם חייבים ללמוד ערבית משיחה כזו אבל לא היתה להם תשובה. הם היו גם ילדים, בני 19."

"הכל חשוף לחלוטין"

אדם, בן 23, השתחרר בשנה שעברה מחיל המודיעין, אחרי שלוש שנים ביחידת סיגינט שעסקה בעזה. הוא אמר שהשליטה בגבולות, והתלות של התושבים ברצועה בישראל, מייצרת כוח מודיעיני ומאפשרת לגייס משתפי פעולה.

"אין להם איך לצאת משם", הוא אמר, "גם המצרים עובדים איתנו בשיתוף פעולה מלא."

יושבים על כל הפתחים. מעבר רפיח בין רצועת עזה למצרים (צילום: עבד רחים ח,טיב / פלאש 90)

יושבים על כל הפתחים. מעבר רפיח בין רצועת עזה למצרים (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש 90)

"אתה יושב על כל הפתחים שלהם – וזה נותן לך המון כוח", סיפרה חיילת נוספת, ששירתה ביחידה טכנולוגית באגף המודיעין ב-2019, "אם עזה תהיה מחוברת לגדה, אתה מאבד חלק מהכוח הזה. היום אנחנו יושבים על כל מה שיוצא ונכנס, גם פיזית, וגם אלקטרונית, וגם אנושית. זה מאפשר יותר אופני פעולה: למשל, אנשים בעזה מתחננים לצאת ללמוד בחוץ לארץ, או לבקר קרובי משפחה מחוץ לעזה. אפשר להשתמש בזה לגייס אותם".

"היו אנשים שלא היתה לי אמפתיה אליהם בכלל. כל מיני בכירים בחמאס, שהיו מאוד אידיאולוגיים – ובאמת שמעת שהם רוצים למות למען המולדת", אדם תיאר את היעדים שאחריהם עקב בשירות, "לא התחברתי ללאומנות הזו. לכן היתה לי הצדקה לפגיעה בהם. אבל אספנו מידע גם על הרבה אנשים בדרגים נמוכים יותר, שזו פשוט העבודה שלהם. מגיעים למשרד. שואלים את האישה שלהם מה יש לאכול לארוחת ערב. חמאס זה כמו מדינה בעזה. יש לה גם פן אזרחי מאוד חזק".

"אין דבר כזה פרטיות. אתה יודע הכל על הבן-אדם. מה הוא אוהב, מה הוא צילם, האם יש לו מאהבת, או מאהב, גם נטייה מינית. הכל חשוף לחלוטין. אפשר לאסוף מידע על כל מי שתרצה. ואתה יודע שהאנשים האלו לא היו רוצים שתדע את זה", הוא הוסיף. אדם סיפר כי המידע האישי נוצל גם על מנת לגייס משתפי פעולה.

"אחד הדברים שהפתיעו אותי בשירות זאת כמות משתפי הפעולה הפלסטינים שעבדו איתנו", סיפרה שירה, חיילת מאגף המודיעין שעסקה בשטחים. "אני זוכרת קצינים מראים לי: זה משתף פעולה. וגם זה. וגם הוא. אנשי חמאס ואנשי פתח מעבירים לנו אינפורמציה בלי סוף. בשלב מסוים הרגשתי כאילו כולם משתפי פעולה. כאילו יש רק את ישראל, ובעצם אין סכסוך, וכולנו בתוך המופע של טרומן כזה."

תגובת דובר צה"ל (נמסרה עשרה ימים אחרי פרסום הכתבה): "אחד מתפקידי אגף המודיעין הוא איסוף מודיעין במגוון רחב של כלים. משכך ומטבע הדברים, במהלך הכשרת אנשי המודיעין, מוצג להם מודיעין אמת שנאסף בכלים שונים ומאירועים שונים, בכדי לתרגל את כישוריהם המקצועיים. לא נתייחס לאירוע המתואר ולתכנים מקצועיים מסווגים שהועברו לחניכי הקורסים השונים".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf