newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פעילי המרד בהכחדה חסמו את מתחם קצא"א ופונו בכוח

הפעילים מוחים על ההסכם להרחבת קו הצינור, שלפיו יגיעו מכליות נפט למפרץ אילת, ומשם יעבור הנפט לאשקלון, מה שיגדיל משמעותית את תרומתה של ישראל למשבר האקלים. שוטרים משכו בכוח את ידיהם של המוחים, ושוטר אחד תועד מניח ברך על צווארה של אחת המפגינות

מאת:
מחאה של המרד בהכחדה במתחם קצא״א באשקלון (צילום: אורן זיו)

מחאה של המרד בהכחדה במתחם קצא"א באשקלון (צילום: אורן זיו)

פעילי המרד בהכחדה חסמו הבוקר (ראשון) את הכניסה למתחם קצא"א (קו צינור אירופה-אסיה) שבאשקלון, במחאה על הסכם RED-MED – התוכנית להרחיב את הקו, שלפיה צפויות להגיע עשרות מכליות בשנה למפרץ אילת והנפט הגולמי יועבר בצינור לאשקלון. המשטרה פינתה בכוח את החסימה, ועיכבה שבעה מפגינים.

סביב השעה שש בבוקר, כ-30 פעילי המרד בהכחדה הגיעו לכביש הגישה למתחם, וחסמו אותו בעזרת חביות מלאות בחול וצינורות פלסטיק. במקום נוצרו פקקי תנועה גדולים. "הנפט שלהם או החיים שלנו", נכתב על באנרים שהחזיקו המפגינים. נהגים שסיימו משמרת לילה באזור ניסו לפתוח בכוח את החסימה, כשהם תוקפים את המוחים.

פקק תנועה שנוצר בעקבות מחאת המרד בהכחדה במתחם קצא"א באשקלון, ב-17 באוקטובר 2021 (צילום: אורן זיו)

פקק תנועה שנוצר בעקבות מחאת המרד בהכחדה במתחם קצא"א באשקלון, ב-17 באוקטובר 2021 (צילום: אורן זיו)

שוטרים שהגיעו למקום משכו בכוח את ידיהם של המוחים מתוך הצינורות. שוטר אחד תועד כשהוא מניח את ברכו על צווארה של אחת המפגינות. אחרי כשעה של חסימה, הצליחו השוטרים לפתוח את הכביש לתנועה.

דנה, אחת המפגינות שחסמה את הכביש, סיפרה: "הגענו לחסום את הכניסה לקצא"א, כי מדינת ישראל חתמה על הסכם סודי שהופך את ישראל לצינור נפט ויהרוס את כל האלמוגים באילת. מעיר תיירות, אילת תהפוך לעיר נפט מזוהמת שאף אחד לא ירצה להגיע אליה. אנחנו לא מוכנים לתת לזה לקרות".

לדבריה, "עד עכשיו היו שלוש מכליות בשנה, והם רוצים להגדיל את המספר הזה ל-100-200 בשנה. גם עם שלוש מכליות היו שתי דליפות או תאונות בשנה, וזה יוכפל פי כמה, עם דליפות בים ובאדמה. אנחנו נגד כל הדלקים המאובנים. אנחנו חוסמים לא רק את קצא"א, אלא גם את תחנת הכוח הסמוכה שפועלת על גז ופחם. אנחנו רוצים שיפסיקו להשתמש בדלקים האלה".

מתי, מפגין נוסף שהשתתף בחסימה, אמר: "הצינור הזה יוביל נפט מסוכן בעיצומו של משבר אקלימי, חייבים לעצור את זה. משבר האקלים דופק לנו על הדלת, ומדינת ישראל לא מבינה את גודל האחריות שיש לה".

באוקטובר 2020, לאחר חתימת הסכמי אברהם, חתמה קצא"א על מזכר הבנות לשינוע נפט מאזור המפרץ הפרסי לישראל, שיסופק ללקוחות שונים באגן הים התיכון. הקו הימי צפוי להוביל מוצרי נפט מאיחוד האמירויות למסוף קצא"א שבאילת, ומשם יוזרמו הדלקים בצינור יבשתי למסופי החברה באשקלון בדרכם ללקוחות שונים. במאי השנה, עוד לפני שההסכם אושר בממשלה, החלה החברה לשנע נפט מהאמירויות, וארגוני סביבה עתרו נגד המהלך.

לאחר הקמת הממשלה החדשה, הודיעו ביולי במשרד לאיכות הסביבה כי יקפיאו את ההסכם. בשבוע שעבר ביקורה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג באמירויות, אך לפי דיווחים, נושא הצינור לא עלה בביקור.

קצא"א הזמינה דו"ח שהראה כי הסיכון לאסון עקב דליפת נפט הוא אפסי, אך במשרד דחו את הממצאים. בדו"ח שהזמינו צלול והחברה להגנת הטבע התוצאות היו שונות, והעלו שורה של סיכונים שמהם התעלמו בסקר של קצא"א. גם במשרד התיירות ובאיגוד רופאי בריאות הציבור הביעו התנגדות להסכם.

פרט לסכנות, ארגונים ופעילי סביבה מתחו ביקורת על ההסכם, משום שהוא מעודד שימוש בדלקים מאובנים במקום לעודד מעבר לאנרגיות שהן מאה אחוז ירוקות.

בסוף אוגוסט התגלתה דליפה מצינור  קצא"א במועצה האזורית חוף אשקלון. משאיות פינו מהמקום 800 טונה של קרקע מזוהמת.

בשנה שעברה התקיימה פעולת מחאה דומה, שבה פעילי המרד בהכחדה חסמו את הכניסה למתחם. בשבוע שעבר כוח משטרתי גדול סיכל פעולת מחאה של הקבוצה במשרדי הנהלת בנק הפועלים בתל אביב, במחאה על מעורבות הבנק בהשקעות בפרויקטים מזהמים. המשטרה, שנערכה מראש באזור, עצרה ארבעה מפגינים עוד לפני שהתחילה המחאה.

מחאה של המרד בהכחדה במתחם קצא״א באשקלון (צילום: אורן זיו)

מחאה של המרד בהכחדה במתחם קצא"א באשקלון (צילום: אורן זיו)

מחאה של המרד בהכחדה במתחם קצא״א באשקלון (צילום: אורן זיו)

מחאה של המרד בהכחדה במתחם קצא״א באשקלון (צילום: אורן זיו)

מחאה של המרד בהכחדה במתחם קצא״א באשקלון (צילום: אורן זיו)

מחאה של המרד בהכחדה במתחם קצא״א באשקלון (צילום: אורן זיו)

מחאה של המרד בהכחדה במתחם קצא״א באשקלון (צילום: אורן זיו)

מחאה של המרד בהכחדה במתחם קצא״א באשקלון (צילום: אורן זיו)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf