לתושבי עזה מסוכן יותר להפגין לא חמושים מאשר לירות טילים לעבר ישראל
מאז החלו צעדות השיבה בעזה לא נורתה אף לא רקטה אחת. למרות זאת, מאז 30 במרץ ישראל הרגה יותר פלסטינים ברצועה מאשר ב-16 החודשים שקדמו להפגנות, במהלכם נרשמו יותר מ-60 מקרי ירי לעבר ישראל
תגובת הצבא מול המפגינים בעזה בשבועות האחרונים היתה קטלנית באופן משמעותי מהתגובה מול ירי רקטות מהרצועה בשנה וחצי האחרונות.
כוחות הצבא הרגו יותר מפגינים פלסטינים לא חמושים מאז החלו צעדות השיבה בעזה ב-30 במרץ ועד היום, תקופה שבמהלכה על-פי נתוני דובר צה"ל לא נורתה מהרצועה לעבר שטחה של ישראל אף לא רקטה אחת, מאשר ב-16 החודשים שקדמו להפגנות, במהלכם נרשמו עשרות מקרי ירי מצד קבוצות פלסטיניות שונות לעבר ישראל.
פצועים מפונים בהפגנה בעזה, 20.4.2018 (צילום: מוחמד זאנון/אקטיבסטילס)
מאז התחילו הצעדות, לפחות 40 פלסטינים לא חמושים – כולל שני עיתונאים – נורו ונהרגו על ידי צלפים וכוחות הצבא בקרבת גדר המערכת ברצועה. על-פי נתונים שפרסם האו"ם בתחילת השבוע, לפחות 1500 מפגינים אחרים נפצעו מאש צלפים. לפי נתוני ארגון בצלם, בתקופה שבין נובמבר 2016 לפברואר 2018 הרגו כוחות הצבא 28 פלסטינים, 36 אחוזים בלבד מתוכם עסקו בפעילות עוינת. למעשה, על-פי נתוני בצלם 57 אחוזים מבין הפלסטינים שנהרגו על ידי הצבא ב-16 החודשים הללו היו לא חמושים ונורו בקרבת גדר המערכת בגבול עם הרצועה, בזמן שהשתתפו בפעולת מחאה או שניסו לחצות את הגבול לתוך ישראל במטרה למצוא עבודה. שבעה אחוזים נוספים הם דייגים שנורו למוות על ידי חיל הים בתוך ים.
נראה שאין כל קורלציה בין מספר ירי רקטות או ירי אחר מצד קבוצות פלסטיניות מעזה לעבר ישראל בתקופה נתונה לבין מספר הפלסטינים הנהרגים בה על ידי הצבא. יתרה מזו: מבין אלה שנהרגו על ידי ישראל בין נובמבר 2016 לפברואר 2018, שניים בלבד הפכו למטרה צבאית בגלל מעורבות בירי לעבר ישראל. אם מוסיפים לזה את הנתונים על המפגינים הפלסטינים שנהרגו במהלך צעדות השיבה, והחקלאי שנהרג ליד הגדר בתחילת חודש מרץ, מתבהר ביתר שאת כי סכנת המוות גדולה לאין שיעור אם אתה אזרח לא חמוש ליד הגדר בעזה מאשר לוחם חמוש שיורה טילים לתוך שטח ישראל.
אם מביאים בחשבון את הרוגי צעדות השיבה, 82 אחוז מהפלסטינים שנהרגו על ידי ישראל ברצועת עזה במהלך השנה וחצי האחרונות היו אזרחים לא חמושים שהשתתפו במחאה ללא כלי נשק, חקלאים שעיבדו את אדמתם, או אנשים שניסו לחצות את הגבול כדי למצוא עבודה. 15 אחוז בלבד מתוכם עסקו בפעילות עוינת, ומתוך אלה שני אחוזים בלבד ניתן לקשור בוודאות לירי רקטות או ירי אחר.
חיילים מכוונים נשק לעבר המפגינים ברצועת עזה, 30 במרץ 2018 (צילום: דו"צ)
מאז תחילת צעדות השיבה, אף חייל או אזרח ישראלי לא נפצע או נהרג כתוצאה מהפגנות אלה, גם לא מניסיון או שניים של ארגונים פלסטיניים לנצל את ההפגנות ככיסוי למתקפות חמושות.
קשה להצביע על מסקנות מהנתונים הללו, מלבד המובן מאליו: במהלך השנה וחצי האחרונות, הניסיון למחות נגד המצור שמטילה ישראל על הרצועה היה קטלני בהרבה כאשר הוא נעשה ללא אלימות וירי טילים. מסקנה אפשרית נוספת היא שמקבלי ההחלטות הישראליים, הן בדרגים הפוליטיים והן באלה הצבאיים, לא רואים כל השלכות שליליות בעקבות ירי על מפגינים לא חמושים, השלכות שהיו יכולות למנוע מהם להציב צלפים לאורך הגבול עם עזה שבוע אחר שבוע. מאידך, תגובה קטלנית לשיגור רקטות מצד הארגונים הפלסטינים עלולה להידרדר לעימות מזוין כולל שיהיו לה השלכות מרחיקות לכת בהרבה עבור ישראל במישור הצבאי, המדיני והגיאופוליטי.
מיכאל שפר עומר-מן הוא עיתונאי ועורך מגזין 972+ שם פורסם המאמר במקור.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
