כשמנכ"ל שלום עכשיו הציל את ביבי ואת הסכם חברון

לפני עשרים שנה שירתי כסמ"פ באחת הפלוגות בחברון. ממשלת נתניהו הראשונה עמדה למסור שלושת רבעים מהעיר לניהול הרשות הפלסטינית באותם ימים. המתנחלים זעמו, והיתה תחושה קבועה של מתח באוויר.

באחד הבקרים שלחו את החפ"ק שלי לאיזה עניין בכיכר גרוס, שהיתה עדיין מקום עמוס ושוקק, לפני שמרבית החנויות הפלסטיניות נסגרו ובעלי הדוכנים גורשו.

הסתובבנו שם סמוך לכניסה לאחד ממתחמי המתנחלים, כשפתאום נשמעו נשמע צרור או שניים באוטומט מפינה אחרת של הכיכר. הספקתי לראות חייל צה"ל יורה (בישיבה!) לכיוון ההמון, ונעצר על ידי שני חיילים אחרים מיד.

מסתבר שמתנחל (לא תושב חברון) שהתנגד להסכם החליט לחקות את ברוך גולדשטיין, ולבצע פיגוע המוני שיבעיר את העיר ויעצור את הפינוי. אלא שמיד באותה שנייה קצין מגדוד הנח"ל שלנו שהיה מאחורי היורה זינק עליו, ועצר אותו בלי שאף אדם נפגע בצורה רצינית – לא היורה ולא הפלסטינים בכיכר. כל מה שנשאר לנו לעשות זה להתמודד עם ההתקהלות שנוצרה במקום.

טבח גולדשטיין הוביל לסדרת פיגועי נקמה פלסטיניים וערער את תהליך אוסלו באופן חסר תקנה. מהאירוע שלנו לא נותר זכר אחרי כמה שעות.

אותו קצין, אבי בוסקילה, הפך לגיבור היום – בידיעות אחרונות התפרסמה תמונה שלו ברגע לכידת היורה, והוא אפילו קיבל תעודת הוקרה מביבי. זמן קצר אחר כך באמת פינינו חלק מחברון (אני קיפלתי את המוצב בצומת הזכוכית). זו היתה כמובן אשליה – כיבוש העיר לא נפסק מעולם. אבל זה כבר סיפור אחר.

השבוע נודע שאבי בוסקילה מונה למנכ"ל החדש של "שלום עכשיו". לפי מה שהבנתי, הוא פעיל בקהילה הגאה ואין לו היסטוריה ארוכה בארגוני שלום. אבל יש לו ברקורד משהו שמעטים מאוד במחנה השלום יכולים להתגאות בו – הוא האיש שהציל במו ידיו את הסכם חברון.

> הירי בחברון: מה למד"א ולחובש שצעק "הכלב חי, שמישהו יעשה משהו"?

הפך לגיבור היום. אבי בוסקילה בעיתון "ידיעות אחרונות". ינואר 1997