הערבים לא צריכים לשמש קישוט במפלגות הציוניות

לא נאבקנו על ייצוג נשי במפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת כדי להיות קישוט מגדרי. נאבקנו כי ידענו שאף אחד לא יוכל לייצג את האינטרס של נשים ערביות כמו שנוכל בעצמנו. אנחנו עוד לא שם, אבל יש התקדמות ניכרת בשטח, ואנחנו כבר לא מפחדות לדרוש את המקום שלנו. יש כרגע ארבע נשים ב-15 המקומות הראשונים ברשימה. זה לא מספיק מבחינת כמות או בכירוּת ברשימה, אבל המצב משמעותית טוב יותר מאשר בעבר. כך, לדוגמה, מאז שילובן של נשים ברשימות המרכיבות את הרשימה המשותפת, אלימות נגד נשים הפכה לנושא ליבה בעבודת נבחרי הציבור הערבים.

כמו בעניין ייצוג הנשים, הציבור הערבי למד בדרך הקשה להבדיל בין קישוט להשפעה ממשית. מאז קום המדינה ועד היום, ערבים יושבים במפלגות ציוניות, לרוב במקומות נמוכים במיוחד, כדי שיהיה אפשר להגיד "יש לנו ערבי ברשימה". אפילו נתניהו מינה שר ערבי. שיא הקריירה הפוליטית של השר הזה, איוב קרא, התאפיין בזחילה לרגליו של מנהיג גזען ובהגנה חסרת בושה על כל מעשיו. וכאשר כבר לא נמצא לו שימוש, קרא נזרק לרחוב כעלה תאנה נידף ברוח. לאורך כל כהונתו של קרא, נתניהו המשיך לפגוע בנו, בנציגינו בכנסת, ובאחיותנו בשטחים הכבושים. לא זו הדרך לשילוב מיעוט בהנהגת המדינה.

לא מוכנות שמפלגות השמאל הציוני יסמנו מיהי "ערביה טובה" ומיהי "ערביה רעה". סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין באירוע של הרשימה המשותפת (צילום: אורן זיו)

נראה שבמערכות הבחירות האחרונות המפלגות הציוניות החלו לפנות לאזרחים ערבים באופן מיוחד ולהפנות לכך משאבים חסרי תקדים. לאחרונה גם בני גנץ אמר, שיעשה "מאמץ להכניס שר ערבי" לממשלתו, אבל מצד שני הוא מסרב להתחייב לבטל את חוק הלאום. האם המפלגות המכונות "שמאל ציוני" באמת מייצגות אותנו? ברור לי שלא.

לא נזחל למקומות משפילים בליכוד, בעבודה או בכחול-לבן. נהיה שחקן פוליטי משפיע ומשמעותי בכוחות עצמנו. שלוש מפלגות המרכז-שמאל רוצות מצביעים ערבים, וכולן מוכנות לתת להם מקום ליד השולחן, כל עוד יסתפקו בפירורים. כרטיס הכניסה הוא העמידה בציפייה שנסכים להיות יותר מנומסים ופחות לאומים. הן כבר יסמנו מי "ערביה טובה" ומי "ערביה רעה".

שר ערבי שמייצג את הציבור שלו לא יתחבק עם אהוד ברק, אבי ה"אין פרטנר", בגלל התנצלות בחירות צינית על הרג נפשע של מפגינים. שר ערבי שמייצג את הציבור שלו לא יגיע לנשיא כדי להמליץ על מי שמסית נגד ערבים, גם אם הוא הגנרל האחרון שנשאר במדינה. שר ערבי שבאמת מייצג את הציבור שלו לא ייקח חלק בממשלת התנחלויות שמעמיקה את הכיבוש.

בבחירות האלה חשוב מתמיד להבהיר שאנחנו לא מחסן קולות למרצ ולעבודה. לא נתחנן שגנץ יבטיח לנו שר ערבי, ולא נתפשר על כוחו של הייצוג הפוליטי הערבי-הפלסטיני המשמעותי ביותר – הרשימה המשותפת. יש לנו אג'נדה חברתית, כלכלית ומדינית. לא תקבלו את הקולות שלנו ולא תקבלו את תמיכתנו מבלי לקבל את הזהות הלאומית שלנו. כעת פנינו לבחירות, להישג מרשים לרשימה המשותפת וייצוג גדול יותר ואיכותי יותר למיעוט הלאומי הערבי שרוצה להשפיע ולהכריע.

סונדוס סאלח ניצבת במקום ה-14 ברשימה המשותפת