newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בנט עלול לגלות שממתקי הכיבוש עושים לו כאב בטן

שר הביטחון הטרי נראה שיכור משלל הסמכויות האזרחיות ששלטון הכיבוש מעניק למפקד הצבאי בשטחים, מאישורי בנייה עד הכרזת שמורות טבע. אבל די מהר יתברר לו שלא די בהבל הפה שלו כדי להקים שכונה או לחסום פעילי שמאל

מאת:

שר הביטחון החדש, נפתלי בנט, סובל מהתקף היפר אקטיביות. בחודשיים מאז מונה, הספיק להורות לצבא להקים שכונה יהודית על גבי החנויות הפלסטיניות בשוק הסיטונאי של חברון, לדרוש הוצאת צווי הגבלה לשלושים פעילי שמאל כך שתיאסר עליהם הכניסה לגדה המערבית, להתערב בענייני הזכות של חברה פלסטינית לבנות בשטח B ולהכריז על שבע שמורות טבע חדשות. וזה רק במסגרת העיסוק שלו בגדה המערבית.

האיש שרוצה לספח את הגדה נהנה מהמשטר הצבאי השורר בה. נפתלי בנט (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

אני מדמיין את בנט כמו ילד בחנות ממתקים, מסתובב בין גלילי יוטה, ערימות של צווים צבאיים ומצבורי נשק עם עיניים בורקות ופרצופו מתעוות מתנועות לא רצוניות של מי שמצוי בהתקף סוכרתי. כל חייו הכינו אותו לרגע הזה, וכחתול מורעב הוא גומע את השמנת כאילו אין מחר (ולמעשה בידיעה שיש סיכוי טוב שמחר קערת השמנת תילקח ממנו). אבל האם לשר הביטחון יש בכלל סמכות להכריז על שמורות טבע, להוציא צווי הגבלה מנהליים ולאשר תוכניות בנייה? איך קורה ששר הביטחון עוסק בעניינים שאין להם שום קשר לביטחון?

ובכן, הגדה המערבית היא שטח כבוש, ובנט – השואף לסיפוח ולהחלת הריבונות הישראלית באזור הזה – נהנה כרגע מהעובדה שהחוק הישראלי לא חל בו. שטח כבוש, בהתאם למשפט הבינלאומי, מנוהל על-ידי הכוח הכובש, במקרה שלנו צה"ל. דיני הכיבוש מחייבים את מפקד כוחות הכיבוש לנהל את השטח באופן שישרת את הביטחון ואת טובת האוכלוסייה הכבושה, באופן זמני ועד לסיומו של הכיבוש.

לצורך כך, דיני הכיבוש מעניקים למפקד כוחות הכיבוש (במקרה שלנו האלוף נדב פדן, אלוף פיקוד המרכז ומפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית) את כל סמכויות השלטון הקודם. שלטון הכיבוש בהגדרה איננו דמוקרטי וגם אינו מקיים את עקרון הפרדת הרשויות. פדן הוא בעל סמכויות החקיקה, השפיטה והביצוע בשטח הכבוש, במגבלות שמטיל המשפט הבינלאומי על סמכויות אלה. לכן פדן הוא זה שאוחז בסמכויות התכנון והבניה, בכוח להנפיק צווים מנהליים ובמנדט להכריז על שמורות טבע. פדן, לא בנט.

אבל צה"ל הוא צבא ישראלי וכפוף למבנה החוקתי הישראלי. חוק יסוד: הצבא קובע שהצבא נתון למרות הממשלה, ושר הביטחון הוא הממונה מטעמה על הצבא. לכן, במגבלות מסוימות, הצבא חייב להישמע להוראות שר הביטחון. במצב רגיל זה אומר שהצבא לא יוזם מלחמות או הסכמי כניעה, אלא נשמע להוראות השר הממונה והממשלה. במצב רגיל הצבא עוסק רק בעניינים צבאיים, באימונים ברכישת נשק ובפעילות מבצעית.

אבל בגדה המערבית (וגם בעזה ובמזרח ירושלים – אבל שם העניינים מורכבים יותר) יש שלטון כיבוש, כלומר הצבא מתפקד כמנהל השטח לא רק בתחומים הצבאיים, אלא בכל התחומים, גם האזרחיים. זה הכל חוץ ממצב רגיל. לכן הוקם המינהל "האזרחי", שהוא גוף צבאי המנהל את החיים האזרחיים בשטח הכבוש, ולכן לצבא יש סמכויות שבמובהק הם לא ביטחוניות. כך יוצא שמפקדי צבא אחראים על תוכניות בנייה, על שמורות טבע ועל חינוך ובריאות. וכך יוצא ששר הביטחון, הממונה על צבא שעושה את כל זה, מרגיש ומתנהל כמו קיסר סמכותני של ארץ הכיבוש.

בנט עובר טריפ אגו מטורף. "תראו תראו: אני אומר 'ותהי שמורת טבע', ונוצרת שמורת טבע! אני אומר 'כאן תהיה שכונה', וכאן תהיה שכונה!"

יש בזה משהו, בנט באמת מופקד על ממשלת הכיבוש. אבל חזיונות הגדולה שלו בכל זאת קצת מוגזמים. השר אינו יכול ליזום הוצאת צווי הגבלה נגד אקטיביסטים בשעה שגורמי הביטחון הרלבנטיים (בעיקר השב"כ) לא סבורים שיש בכך צורך. וגם אם פדן ייכנע לתכתיב של השר מ"ימינה",  בג"צ בהחלט עשוי לפסול את המהלך, כפי שפסל את הקמת ההתנחלות אלון מורה בשנת 1979, כשהתברר שלמרות שנטען שתפיסת הקרקע הפרטית להקמתה נעשתה מטעמי ביטחון – מי שיזם את התפיסה ובחר את המיקום לא היה הצבא אלא גורמים פוליטיים.

באותה מידה גם הכרזה על שטח כשמורה חייבת לעמוד בדרישות מקצועיות הנוגעות להגנה על ערכי טבע ולא לנבוע מתשוקה למנוע בנייה פלסטינית. השאלה אם ניתן יהיה להוכיח שהמניע לפעולות האלה זר לתכלית שלשמה קיימת הסמכות היא אחרת, ותלויה בין היתר גם בדברי הרהב של בנט עצמו.

אין ספק, בנט עובר טריפ אגו מטורף. "תראו תראו: אני אומר 'ותהי שמורת טבע', ונוצרת שמורת טבע! אני אומר 'כאן תהיה שכונה', וכאן תהיה שכונה!". כמו שאמר מל ברוקס בסרטו ה"היסטוריה המטורפת של העולם", בנט גילה ש"זה טוב להיות המלך". אבל תסביכי גדלות עלולים להיגמר רע מאוד ושנים של טיפול פסיכולוגי לא יתקנו את מפח הנפש שממנו יסבול ביום שיגלה ששכונה לא נבנית בהבל פה, ואפילו צווי הגבלה לאקטיביסטים לא כל כך פשוט להוציא.

נפתלי עלול בקרוב מאוד לחזור לגודלו הטבעי, מנהיג מפלגה שבעבר הקרוב נכשלה מלעבור את אחוז החסימה, ועכשיו הוא נאבק בטיפוסים כמו רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' על כהונת שר במשרד בינוני. ואז יבוא דאון רציני ושום מאנצ'יז לא ירפאו אותו.

מיכאל ספרד הוא עורך דין המתמחה במשפט זכויות האדם ובין היתר מייצג את החברה הפלסטינית שבונה באיזור B ושהוזכרה במאמר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf