אנחנו כל-כך מרוכזים בצדק, ששכחנו שצריך גם לנצח
הימין מוכן להעמיד בראשו איש מושחת? שיבושם לו. זה לא העניין שלנו, השמאל. אנחנו צריכים להתרכז במטרה אחת ויחידה: לנצח. ואת זה קל יותר לעשות עם נתניהו בראשות הימין
הגיע הזמן שראשי השמאל יפנימו – צריך להתרכז בלנצח. המנהיגים הנבחרים שלנו, הציבור השמאלי בישראל, מזה שנים שכחו שיש מטרה אחת ויחידה במהלכים פוליטיים ובבחירות והיא לזכות בשלטון. לצדק אין חלק ונחלה בעניין זה.
החוקים השתנו, הקהל אחר והאווירה היא לא אותה אווירה שהשמאל רגיל לה כאשר הוא הומלך על-ידי העם. השמאל אוהב על מונחים כמו "צדק", "חמלה" ו"מוסר". אלה לא המילים שמנחות את הפוליטיקה הארצית בימינו, וכל זמן שנמשיך לדבר במונחים אלה, נמשיך למצוא את עצמנו לכל היותר בספסלי האופוזיציה או בראשות ועדות זמניות שאנחנו עצמנו יזמנו.
התקופה הממושכת בה הימין נמצא בשלטון מחייבת אותנו להתאים את עצמנו לצורך הזה. בואו נגיד את זה בפה מלא – אנחנו רוצים את ביבי בראשות הימין.
להתפטר? להיפך! פעילי שמאל בהפגנה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אחרי הכרזת היועמ"ש על הגשת כתב האישום נגדו, בכיכר הבימה בתל אביב, ב-23 בנובמבר 2019 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)
זו לאו דווקא אמירה פופולארית בימים אלו, זו לא אמירה שאוהבים לשמוע ולהשמיע במהדורות החדשות ומעל דפי העיתונים. אבל המציאות היא אחת: אם השמאל רוצה להכתיר ראש ממשלה בישראל, חייבים להתמודד מול נתניהו, ויותר מסיבה אחת.
הראשונה היא הפשוטה ביותר. נתניהו עצמו טען מעל כל במה כי "ראש ממשלה מדיחים רק בקלפי". והוא צודק. האם אנחנו, כמי שמבקשים לשמור על עצמאות בתי המשפט בישראל, רוצים שיוכתר מנהיג מטעמנו משום שהעליון פסק שהוא צריך להיות ראש ממשלה? האם אנחנו לא מאמינים בעצמנו שאפשר לנצח את נתניהו בקלפי? ובכן, רק השנה קיבלנו עדות לכך פעמיים בבחירות ארציות, אבל גם מספר פעמים בבחירות לראשויות המקומיות שבהן נציג הליכוד, והנציגים הנתמכים בידי נתניהו, הפסידו בקרב על ראשות העיר. הוכחנו שזה אפשרי, פשוט צריך לדבוק בכך מעט יותר.
הסיבה השנייה מתכתבת עם עניין זה: את נתניהו אפשר לנצח בקלפי. כל הסקרים מעידים על כך, וכל התחזיות הפוליטיות אומרות אותו דבר: גדעון סער מביא פחות לליכוד, מביא יותר לגוש. אחרי שתי מערכות בחירות אי אפשר יותר להתכחש לעובדה שלא גודל הסיעה קובע את זהות ראש הממשלה הנבחר, כי אם גודל הגוש. הרי אם זה היה אחרת, אזי בני גנץ היה כבר ראש ממשלה מאז אפריל. אם למי מראשי כחול-לבן שיש שאיפה אמיתית לעבור להתגורר ברחוב בלפור, הוא יוכל לעשות זאת רק כאשר הוא מתמודד מול נתניהו ומביס אותו בפעם השלישית בקלפי.
הסיבה השלישית היא טענה צודקת של הימין: מי אנחנו שנתערב במי הימין מעמיד לתפקיד? אם בימין מוכנים להכתיר איש מושחת ובעייתי משלל סיבות, שמעליו מרחפים שלושה כתבי אישום ועוד כתם שחור מתיק הצוללות, זה לחלוטין עניינם והיכולת שלהם להביט על עצמם במראה יום יום. בואו, אנחנו אנשי השמאל, נדאג להעמיד בראש המחנה איש שאנחנו מאמינים בו, איש ראוי והגון. אשקר אם אגיד שבני גנץ ויאיר לפיד הם האנשים הראשונים שאני הייתי רוצה שיובילו את המחנה שלי, אבל מבין המועמדים הקיימים ברשימה, הם ללא ספק האנשים בעלי סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר. וכאמור, ההצלחה היא הכל.
ישנן עוד סיבות אחרות, חלקן זוטות וחלקן מהותיות, אבל המסקנה היא אחת ואין איך לחמוק ממנה יותר. צריך שאנשי השמאל, נבחרי הציבור והציבור עצמו ידרשו מהימין להמשיך להעמיד את נתניהו למבחן הבוחר. המוסר אינו שיקול, הדרך אינה משנה. העיקר להפוך את עצמנו שוב לתנועת השלטון, שלטון השמאל. לכשנגיע לעמדות המפתח נוכל להחזיר את השיח על הצדק והמוסר, אבל עד אז בואו נשחק בחוקים החדשים של הפוליטיקה הישראלית. נשחק, ובעיקר ננצח.
אודי פלג הוא פעיל פוליטי וחברתי, סטודנט ויו"ר תא מרצ באוניברסיטה העברית.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
