ואז היא קראה לאמא שלי בת זונה, באמצע החנות, וניסתה להוריד לה את הרעלה
צהרי היום. סופרמרקט שכונתי ביפו.
אמא שלי מחכה בתור לקופה, כשלקוחה שעומדת מאחוריה מסננת לעברה: "בת זונה". אמא, שמבקרת בחנות הזו כמעט מדי יום, הסתובבה אליה כדי לוודא שאליה היא מתכוונת. בשלב הזה הדברים נעשו קצת יותר ברורים. הלקוחה המדוברת הצביעה על הרעלה שלה וצעקה "ערבים רוצחים".
זה לא היה חכם במיוחד, בסופרמרקט יפואי שבו חצי מהקופאיות הן ערביות בנות העיר, ולפחות חצי מהלקוחות הם ערבים. זה היה חכם אפילו פחות לתקוף את אמא שלי פיסית ולנסות למשוך לה את הרעלה מעל לראש. התברר שהלקוחה הזועמת הייתה נסערת מחטיפת הנערים. כדי להרגיע את רוחה, בעל המקום סילק אותה משם מיד. כן, "בגלל ערביה מסריחה", בתשובה לפליאה שלה.
שמעתי הרגע את הסיפור מאמא וחשבתי שזה המחיר של זעם אידיאולוגי לא מנומק, חסר הבחנה, שלא מעוניין להפריד או להכיל מורכבויות. סופו שאתה מותקף בשכונה שלך, בחנות שאתה קונה בה לחם וחלב וסוכר, ומפטפט בה עם השכנים שלך, ערבים ויהודים. החלוקה המפתה הזו של אויבים מול קורבנות לא נשארת במאמרי הדעה ובפוסטים בפייסבוק ובשיחות טלפון, היא מגיעה אלינו הביתה בסופו של דבר, ומאיימת להוריד לנו סטירה. ואם זה לא מספיק מפחיד אותנו כדי להפסיק, כנראה שזה מה שמגיע לנו.
כותב אורח: איימן סיכסק, סופר יליד יפו
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית
