יום האדמה - על מה ולמה?

יום האדמה הוא יום כזה שבתקשורת ובציבוריות הישראלית נתפס כ"עוד אחד מהימים האלה שבהם ערבים זורקים אבנים או אולי בעצם הפעם הם נחמדים ולא זורקים אבנים איזה יופי שעבר בשקט".

אבל כמה אנשים באמת עוצרים וחושבים על יום האדמה?

על העובדה שבמשך 67 שנים לא הוקם יישוב ערבי חדש אחד בארץ (לא, דחיסה כפויה של בדואים לעיירות עוני לא נחשבת)? על כך שהצפיפות ביישובים הערביים גדולה כמעט פי חמישה מאשר באלה היהודיים? על הכמויות העצומות של קרקעות שהמדינה גזלה, וממשיכה לגזול, מערבים לטובת הקמת עוד יישובים יהודיים?

או על אזורי השיפוט המעוותים שמעבירים הכנסות ארנונה מתעשייה, עסקים וממשל רק ליהודים (וכמובן למועצות אזוריות אשכנזיות יותר מאשר לעיירות פיתוח)? על היעדר תוכניות מתאר, בכוונת מכוון של מוסדות התכנון, מה שמוביל למניעת צמיחה ולהריסות בתים? (מקור ועוד נתונים: כאן)

על כל אלה ועוד יוצאים היום אזרחים להפגין. זה ההקשר שרוב התקשורת לא נותנת כשהיא מדברת על יום האדמה. מחקר המצוטט בוויקיפדיה, שבחן את הסיקור העיתונאי של יום האדמה בשנים 1977-1997, מצא כי "הסיקור לפני יום האדמה עסק בעיקר בהכנות כוחות הביטחון ובטענות על הסתה מצד מנהיגים ערביים, למרות שברוב הגדול של השנים אירועי יום האדמה הסתיימו ללא אלימות. רק 7 אחוז מהדיווחים לפני ההפגנות, ו-6 אחוז אחרי סיפרו מדוע הערבים מפגינים".

אחד מתפקידיה החשובים ביותר של התקשורת הוא לתת הקשר לאירועים חדשותיים. כשהיא לא עוסקת ברקע של יום האדמה, התקשורת הישראלית פשוט מועלת בתפקידה.

> תושבי הנגב היהודים הם הראשונים שהיו צריכים להצטרף לצעדת ההכרה