newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הגדה: תושבי ג'בל אל באבא הפגינו נגד צו המורה להם להתפנות מבתיהם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כמאה מפגינים התייצבו היום לצד תושבי קהילת ג'בל אל באבא בשטח E1 שליד מעלה אדומים, במחאה על הכוונה לפנותם מבתיהם. ביום חמישי, ה-16 בנובמבר קיבלה חברי הקהילה צו המודיע כי עליהם להתפנות ממקומם בתוך שמונה ימים, כשלב ראשון לפני הריסת בתיהם. היום תם האולטימטום.

המפגינים, בהם נציגי הרשות הפלסטינית, הוועדות העממיות ובישוף עתאלה חאנה מהכנסייה היוונית, לקחו חלק בצעדה שעברה סמוך לבתי הכפר והגיעה עד לגבעה המשקיפה על ירושלים מצד אחד ועל ההתנחלות מעלה אדומים מהצד השני, שם הניפו את דגל פלסטין.

הקהילה מונה כשישים משפחות, מעל ל-280 בני אדם בהן 151 קטינים. בהודעה שפרסמו כתבו התושבים, בני שבט הגיהאלין, כי אינם מתכוונים למלא אחר הצו, וקראו לתמיכה ציבורית.

> מכתב למזל"ט

עננים בשמי ג'בל אל באבא. ברקע מעלה אדומים (צילום: קרן מנור/אקטיבסטילס)

עננים בשמי ג'בל אל באבא. ברקע אל עזריה (צילום: קרן מנור/אקטיבסטילס)

על הצו, המכונה "צו תיחום", חתום מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, האלוף רוני נומה, והוא עושה שימוש שצו שנוסח במקור בשנת 2003 כדי להתמודד עם בניית מאחזים יהודים בלתי חוקיים. לאחרונה החל לעשות בו הצבא שימוש כדי לפנות קהילות שלמות ממקומן באופן מהיר, רחב היקף וקל יותר מבחינה משפטית וביורוקרטית לרשויות הישראליות, וללא צורך באכיפה פרטנית על כל מבנה – כפי שהיה נהוג עד כה.

בתחילת נובמבר הוצג צו דומה בפני תושבי הכפרים עין אל חילווה ואום ג'מאל שבבקעת הירדן. תושבי הכפרים נדרשו על ידי המפקד הצבאי לעזוב. אבל אף אחד לא ציין לאן.

> מאות פלסטינים בבקעה עומדים בפני גירוש: "רק רוצים לחיות"

המפגינים הקימו תורן והניפו עליו את דגל פלסטין. ג'בל אל באבא, 23 בנובמבר 2017. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

המפגינים הקימו תורן והניפו עליו את דגל פלסטין. ג'בל אל באבא, 23 בנובמבר 2017. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

מפגינים נגד פינוי ג'בל אל באבא, 23 בנובמבר 2017. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

מפגינים נגד פינוי ג'בל אל באבא, 23 בנובמבר 2017. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

דגל פלסטין נותר להתנוסס לאחר ההפגנה. ג'בל אל באבא. 17 בנובמבר 2017. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

דגל פלסטין נותר להתנוסס לאחר ההפגנה. ג'בל אל באבא.
17 בנובמבר 2017. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf