newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

העלייה בפטור מטעמי מצפון מלמדת: מי שלא רוצה לשרת, לא ישרת

על פי נתונים שסיפק הצבא בעקבות עתירת חופש מידע, בשנים האחרונות חלה עלייה של כשבעה אחוזים במספר הפטורים שמעניקה ועדת המצפון הצבאית. עם זאת, המבקשים להשתחרר עדיין נאלצים להתמודד עם בירוקרטיה סבוכה ועם יחס מתנשא ומשפיל

מאת:

יותר מ-83% מהצעירים שפנו לוועדה לא שירתו בצבא בסופו של דבר. מפגין שורף צו גיוס מחוץ לבקו״ם, במהלך הפגנת הזדהות עם הסרבניות תאיר קמינר וטניה גולן, ינואר 2016 (צילום: אורן זיו)

מנתונים חדשים עולה כי ועדת המצפון, הבוחנת בקשות לקבלת פטור משירות צבאי מטעמי מצפון, העניקה פטורים לכ-40% מהמבקשים בשנים 2015 ועד למחצית הראשונה של 2021. מדובר בעלייה בשיעור מתן הפטורים, לעומת השנים 2013-2015, אז הוא עמד על 33%.

הנתונים מאששים את מה שטוענים סרבנים לאורך השנים – מי שלא רוצה לשרת, בסופו של דבר ימצא את הדרך להשתחרר. יותר מ-70% מהפונים קיבלו פטורים מסוגים שונים. בסך הכל, יותר מ-83% מהצעירים שפנו לוועדה לא שירתו בצבא בסופו של דבר – כולל מי שקיבלו פטור בערעורים על החלטת הוועדה וכולל צעירים שנאלצו לרצות תקופת מאסר בכלא הצבאי ורק לאחר מכן שוחררו.

הנתונים התקבלו בחודש שעבר במענה לעתירת חופש מידע שהגישה רשת "מסרבות", המלווה סרבנים, בעזרת התנועה לחופש המידע. עם זאת, גם בצבא הודו שמדובר נתונים לא מלאים, מכיוון שאיסוף הנתונים נעשה ידנית.

בנוסף ל-43% מהמבקשים שקיבלו פטור מטעמי מצפון בעקבות המלצת הוועדה, עוד כ-10% קיבלו פטור מסוג אחר בהמלצת הוועדה (כמו אי התאמה). 13% קיבלו פטור אחר עוד לפני הדיון בוועדה. 7% נדחו על הסף עוד לפני דיון בוועדה, ו-27.5% נדחו אחרי דיון בוועדה. מתוך כלל הפונים לוועדה, 6%, קיבלו פטור לאחר שבקשתם להשתחרר מטעמי מצפון נדחתה והם השתחררו דרך ערוצים אחרים.

רוב מוחלט של הבקשות (136) הוגש על ידי צעירים לפני גיוס, ומיעוט על ידי חיילים בשירות סדיר. בפילוח לפי מגדר עולה כי 32% מהפונים היו גברים ו-68% נשים. מדובר בעלייה בבקשות פטור מצד גברים לעומת השנים 2013-2015, אז רק 21% מהפונים לוועדה היו גברים. שיעור הענקת הפטור באותן שנים מטעמי מצפון לגברים עמד על 25%, בעוד שלנשים על 42%. במענה לבקשת חופש המידע הנוכחית, לא סופק פילוח לפי מגדר.

עוד נתון מעניין שהתקבל נוגע לתקופות הכליאה של מי שבקשתם נדחתה, כלומר מי שהחליטו לסרב לאחר שלא קיבלו פטור. בין 2018 לסוף יוני 2021 נכלאו 17 צעירים, 14 מתוכם לפני גיוס (מלש״ב), שבע נשים. לדברי "מסרבות", לפי הנתונים שבידם, מספר סרבני המצפון שנכלאו בעקבות דחייתם על ‏ידי ועדת המצפון של צה"ל כמעט כפול מזה שמסר הצבא.

תקופת הכליאה הממוצעת לסרבנים שוועדת המצפון דחתה את בקשתם עמדה על 38 ימים. בממוצע, נשים ישבו יותר ימים בכלא הצבאי: תקופת הכליאה הממוצעת לגברים היתה כ-31 ימים ולנשים כ-47 ימים. חשוב לציין, כי ישנם סרבנים שאינם פונים לוועדה טרם החליטו לסרב ולהיכלא.

מכיוון שהצבא נוהג לזמן שוב את הסרבנים אחרי כל תקופת כליאה, רבים נכלאים יותר מפעם. על פי הנתונים, בממוצע, כל סרבן נכלא לשתי תקופות; המאסר הארוך ביותר של אישה עמד על 104 ימים בארבע תקופת כליאה, ו לאחד הסרבנים 150 יום ב-7 תקופת כליאה.

לגבי חיילי מילואים, הצבא סיפק נתונים רק לגבי השנים 2018-2020 שבהן הוגשו 50 בקשות לפטור מטעמי מצפון – כולן מצד גברים. בצבא ציינו כי מאז התפרצות הקורונה לא כונסו ועדות מצפון לאנשי מילואים. הדרגה הגבוהה ביותר מבין מבקשי הפטר היתה של קצין בדרגת סרן.

14 מתוך הפונים קיבלו פטור מהוועדה ושמונה נדחו, שלושה שובצו למאגר לשעת חירום בלבד ו-8 שובצו בתפקידים עורפיים, בתור "פשרה" שהציעה הוועדה. לגבי 15 מקרים נוספים לא נמסרו נתונים.

עוד צוין שבשנת 2021 לא התקיימו ישיבות של ועדת מצפון למילואימניקים, לא ברור אם זאת מכיוון שהתקבלה בקשתם או מפני שהם קיבלו פטור בדרך אחרת.

בצבא מציינים כי הנתונים שמסרו עשויים להיות חלקיים. במענה לבקשה של "מסרבות" נכתב: "בידי רשויות הצבא להתחקות רק אחר חלק מפרטי המידע המבוקשים, כאשר ניסיון להתחקות אחר הנתונים נוספים העלה חרס או היה כרוך בהקצאת משאבים בלתי סבירה. […] כן יובהר כי הנתונים הנוגעים לבקשותיהם של חיילים סדירים וחיילי מילואים מתבססים על תיקים פיזיים ורישום ידני, ולא עלה בידי רשויות הצבא לאתר נתונים בעניינם הקודמים לשנת 2018".

טיפול שרירותי וייסורים בירוקרטיים

ועדת המצפון נקראת באופן רשמי "הוועדה המייעצת למתן פטור משירות ביטחון מטעמי מצפון", ופועלת מזה כעשרים שנים. מעמדה הוא של ייעוץ לשר הביטחון ומפקד מיט״ב (היחידה הצבאית המופקדת על הליכי המיון והשיבוץ של מועמדים לגיוס). כלומר, שר הביטחון ומפקד מיט״ב יכולים לקבל או לדחות את המלצת הוועדה. יושבים בה אנשי צבא, ונציג אזרחי אחד מהאקדמיה.

לפני מספר שנים השתנה במידה מסוימת הקו שהובילה הוועדה, שבעבר פטרה רק פציפיסטים מוחלטים. שתי הנקודות העיקריות שהוועדה בודקת כיום הן האם הסרבן מדבר מתוך תפיסת עולם מוסרית כוללת או מתוך התנגדות למדיניות מסוימת, והאם הסירוב נובע משום שהגיוס מנוגד למצפונו ולעולם ערכיו, או מכיוון שהוא רוצה למחות נגד מדיניות הצבא, להביא לשינוייה ולהניע אחרים לפעול כמוהו.

לפני השינוי, סרבנים וסרבניות נשאלו שאלות כמו "אם יתקפו את אימך לידך, האם תדחפי את התוקף כדי להגן עליה?"; "אם ינסו לאנוס אותך, האם תתנגדי?", שדרשו גרסה מוקצנת ובלתי סבירה של פציפיזם. כיום, עיקר המאמץ של הוועדה מופנה לניסיון לחלץ תשובות מדוע הפונים לא ישרתו בתפקידים שבהם "רק" מסייעים לאזרחים או לפצועים. הסירוב של הפונים לשרת בתפקידים כאלה אמור, לשיטת הוועדה, להוכיח שהמעשה שלהם רק מפיל את הנטל על אחרים, אך לא מונע את האלימות עצמה.

"הנתונים שנחשפו מראים בעיקר על השרירותיות של הטיפול בסרבני מצפון בישראל", ‏אומרת עו"ד נועה לוי מרשת "מסרבות". לוי מציינת כי ההימנעות מאיסוף המידע היא חלק ממדיניות העמימות שבה נוקט הצבא בנושא חופש המצפון, מתוך רצון להקשות על צעירים וצעירות השוקלים לפנות לוועדה לפני גיוס. "הנוהל שנמסר לנו ‏במענה לעתירה אינו מפורסם, והנערות והנערים המיועדים לגיוס אינם מקבלים כל מידע על האפשרות שלהם ‏לסרב מטעמי מצפון כחוק".

לדברי עו״ד לוי, "הדרך להגשת בקשה כוללת סיבוכים ביורוקרטיים, כמו דרישת הגשת תצהיר חתום ‏בידי עו"ד, ובכך הופכת קשה עוד יותר ליישום על ידי סרבני מצפון עצמאיים שאינם מלווים על ידינו. שמועות ‏שווא על הקושי בקבלת פטור על ידי הוועדה ועל כך שרק פציפיסטים מוחלטים וקיצוניים במיוחד יכולים ‏להשתחרר על ידיה מרפות את ידם של סרבני מצפון צעירים, ומחוזקות על ידי העובדה שצה"ל מסרב לחשוף ‏את הנהלים הפנימיים והקריטריונים הרשמיים למתן פטור על ידי הוועדה".

"ואם המדים היו ורודים?"

משיחות עם מספר סרבניות, עולה כי כפי שהנותנים מראים, סירוב של הוועדה וההצעות לתפקידים "אזרחיים" לא משכנעים אותן להתגייס. הסרבניות סיפרו גם על היחס של הוועדה, והשאלות שהופנו עליהן.

עינת, סרבנית מצפון בת 19 ממרכז הארץ, הופיעה בפני הוועדה באוגוסט בשנה שעברה, ונדחתה. כשמועד הגיוס שלה יגיע בעוד כמה חודשים, היא מתכננת לסרב.

"התחושה בוועדה מאוד מבלבלת ומלחיצה, שוטפים אותך בשאלות ואת אמורה לתת פתרונות למצבים פוליטיים ומצפים שתהיה לך אידיאולוגית סדורה, שאני מניחה שלרוב בני ובנות ה-18 אין. יצאתי עם תחושה שמנסים לגרום לי להרגיש שאני אגואיסטית, אדישה ולא מציאותית".

לדברי עינת, "לא שאלו על השטחים, אבל כן ניסו להבדיל בין סרבנות כללית לסלקטיבית. מצד אחד אומרים שם שהפציפיזם לא מציאותי וקיים רק בעולם אידיאלי, ומצד שני, כל קצת הקשר פוליטי יכול להוביל לפסילה".

עינת העידה כי כאשר סיפרה על חוויה שהובילה לבחירה שלה לסרב, הוועדה דווקא ניסתה לעשות בה שימוש נגדה: "סיפרתי שסבא וסבתא שלי גרים בעוטף עזה, ושזה אחד הדברים שעזרו לי לגבש תפיסה פציפיסטית, מכיוון שיצא לי לחוות את הפצצות וזה דווקא לקח אותי למקום של סלידה מאלימות. ואז הם שאלו האם בכך שאני לא לוקחת חלק בנטל אני גורמת לכך שחברים שלי צריכים כביכול לשרת במקומי. הם גרמו לי להרגיש שבגלל הסירוב שלי ממשיכים להפציץ בעוטף".

בספטמבר קיבלה עינת תשובה כי בקשתה לפטור נדחתה בגלל שמדובר בסרבנות סלקטיבית.

הסרבנית הלל רבין, בת 20, שריצתה 56 ימי מאסר ב-2020, שוחררה באותה שנה על ידי ועדת המצפון, בפניה הופיעה בזמן מאסרה. כיום היא במסגרת של שירות לאומי. עוד לפני הגיוס, פנתה לוועדת המצפון, אולם זו דחתה את בקשתה. "הגעתי לשם, שאלו שאלות מאוד כלליות, ולא הציגו שאלות מורכבות. הדיון היה מאוד קצר, 20 דקות, שאלו למה אני לא מוכנה להתגייס, אמרתי שאני מתנגדת לכל סוגי אלימות ורואה שאלימות לא מובילה לכל פתרון. זה אפילו לא קשור לפוליטיקה אלא זאת דרך החיים שלי, אני צמחונית, זה חלק מובנה ממה שמאמינה בו. אמרתי שאיך שלא נסובב את זה, הצבא הוא גוף אלים. בזה זה נגמר. והתשובה היתה שאני לא פציפיסטית מספיק. שבוע אחרי כבר התייצבתי בבקו"ם וסירבתי".

איך זה קשור לפציפיזם? הלל רבין (צילום: אורן זיו)

איך זה קשור לפציפיזם? הלל רבין (צילום: אורן זיו)

במהלך מאסרה, רבין ערערה וביקשה דיון נוסף בוועדה. "הפעם השנייה היתה יותר ארוכה וקשה, התקילו אותי הרבה. הם מנסים להבין אם זה סירוב פוליטי או מצפוני, איך את מגיבה לסיטואציות אלימות, ואיך נראה אורח חיים שלך. הוציאו תמונה שלי מהפגנה של מסרבות לפני אחת הכליאות שלי עם השלט 'סירוב לכיבוש הוא לדמוקרטיה' ושאלו איך זה קשור לפציפיזם. עניתי שזה לגיטימי להתנגד לדברים שהפכו לטאבו, שההתנגדות להם היא דמוקרטיה".

במהלך הדיון בוועדה, היו"ר, אלוף משנה צבי גל, שאל אותה, "אם המדים היו ורודים, היית מוכנה ללבוש אותם?". "אין לי בעיה עם הצבע", היא ענתה לו. "יש לי בעיה ללבוש מדים של צבא, של כל צבא".

"ההרגשה היא שמנסים להכשיל אותך", מסכמת רבין את החוויה מהועדות, "שמטילים בי ספק כאישה חופשיה עם ערכים ודעות משלי ובזכותי המלאה לפעול ולחשוב לפיהם. זו לא חוויה נעימה, שמנסים לערער אותך בצורה כזו. במקרה שלי באתי מוכנה אחרי הכליאה וכל הראיונות לתקשורת, אבל למישהו או מישהי בלי ניסיון זה יכול להיות מאוד קשה".

תאיר קמינר, סרבנית מצפון שריצתה במצטבר 130 יום בכלא הצבאי ושוחררה ב-2017, פנתה לוועדת המצפון תוך כדי מאסרה, סורבה ולאחר מכן שוחררה על אי התאמה.

"מי שלא רוצה לשרת, לא ישרת", היא אומרת על הנתונים שסיפק הצבא לגבי ועדות המצפון. "זה יכול לקחת זמן ולא תהליך קל, יש הרבה דרכים החוצה ובסוף כל אחת מוצאת את הדרך שלה. גם הצבא מבין את זה כבר".

סרבן המצפון ערן אביב (צילום: באדיבות המצולם)

"תרגיל פסיכולוגי". סרבן המצפון ערן אביב (צילום: באדיבות המצולם)

ערן אביב החליט לסרב מטעמי מצפון אחרי שהתחיל את שירותו, וריצה 114 ימי מאסר ב-2021. עוד לפני שהתגייס הופיע בפני ועדת המצפון, בדיון שהתקיים בנובמבר 2020.

"דיבר איתי ראש הוועדה, ששאל אותי למה אני מסרב, אבל מהר מאוד זה הפך למין ויכוח לא נעים עם הנציג האזרחי בוועדה, שניסה לרדת איתי לעומק העניין, למה אני נוהג ככה ולא אחרת. הוא שאל למה לא לעזור כביכול לחייל פצוע, ניסה להבין למה לא לשרת במסגרת שלטענתו עוזרת לפלסטינים ולחיילים.

"זה היה תרגיל פסיכולוגי. אמרתי שאין לי בעיה לעוזר לכל בן אדם, רק לא במסגרת הצבא והכיבוש. אם אני עוזר נטו לאנשים שלא במסגרת הצבא אז אשמח מאוד. רוב הדיון הלך על הוויכוח הזה, זה תסכל אותי, לא הרגשתי שזה ניצול מיטבי של הזמן. שאלו אותי אם הייתי מוכן לעשות משהו במסגרת בית חולים צבאי, ואז לא עניתי לגמרי בשלילה". דעת הרוב היתה שעל אביב לקבל פטור על אי התאמה ודעת המיעוט שהוא לא צריך לקבל פטור בכלל. מפקד מיט״ב החליט שלא לקבל את המלצת הוועדה, וחייב את אביב להתגייס.

אביב הגיש ערעור והתקיים דיון נוסף בוועדה, שדחתה את ערעורו. במאי 2021 התייצב בלשכת הגיוס. בשלב מסוים הובטח לו שיקבל תפקיד במשטרה, "מנותק מהכיבוש". לאחר שהצבא לא עמד בהבטחתו, בחר לסרב, ונכלא. לאחר שש תקופת כליאה, הוא שוחרר על ידי ועדת אי התאמה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"אין לנו לאן ללכת חוץ מאליהם. אין למשטרה הפלסטינית סמכות פה". סמאח אקטש עם שניים מילדיו (צילום באדיבות המשפחה)

סמאח אקטש עם שניים מילדיו (צילום באדיבות המשפחה)

תחקיר: ההרוג בפוגרום חווארה נורה כנראה על ידי מתנחלים

במהלך התפרעויות המתנחלים בפברואר 2023 הותקף גם הכפר הסמוך, זעתרה, ונורה למוות סאמח אקטש. תחקיר "בצלם", שבוצע בשיתוף ארגון מומחי הסאונד Earshot, הסיק שההרוג נורה מנשק בעל קליבר קטן, שבדרך כלל אינו בשימוש חיילים. שנה אחרי, איש עדיין לא הועמד לדין

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf