newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

549 עמודים, שינוי של עשרות חוקים: חוק ההסדרים דורס את הכנסת

מה שמתרחש בימים סביב חוק ההסדרים הוא ביזוי הכנסת, לא פחות. גם הח"כים הכי רצינים לא מסוגלים להתמודד עם חוק ההסדרים הכי מנופח אי פעם, והארגונים החברתיים צריכים לבחור על מי להגן: על קשישים או על דיירים שעלולים לאבד את ביתם

מאת:
במשרד האוצר לא האמינו שיצליח להעביר חוק כל כך מופרך. ראש הממשלה בנט ושר האוצר ליברמן בדיון בכנסת על אישור התקציב (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

במשרד האוצר לא האמינו שיצליח להעביר חוק כל כך מופרך. ראש הממשלה בנט ושר האוצר ליברמן בדיון בכנסת על אישור התקציב (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

מאז החלו הדיונים על חוק ההסדרים, לפני פחות מחודש, אי אפשר לתאר את הנעשה בכנסת ישראל אלא כבוקה ומבולקה. כיוון שמדובר בחוק – בעצם בשני חוקים: חוק התוכנית הכלכלית וחוק ההתייעלות הכלכלית, החובקים יחדיו 549 עמודים, שכוללים רפורמות בשלושים תחומים, ומתקנים עשרות רבות של חוקים – אין שום סיכוי לחברי כנסת לנהל דיון רציני ולו במקצת הסעיפים. הרצינים שבחברי הכנסת רצים מוועדה לוועדה בימים המתארכים מאד מאד.

הוועדות מייצרות מצג של עבודת חקיקה רצינית. הן מתכנסות חמישה ימים בשבוע, במקום שלושה, נקבעות ישיבות צפופות, ולעיתים הדיון מתמשך על פני שעות ארוכות, לפעמים עד הלילה. אבל מדובר במצג שווא של דיונים רציניים. אין אדם שיכול להבין לעומק ולדון ברצינות בעשרות סעיפים ביום. צריך לזכור: רוב חברי הכנסת אינם מומחים ברוב הנושאים המובאים לדיון בפניהם, והם נדרשים בפרק זמן אפסי להקשיב לקולות שונים, לנתח, להבין מה חשוב ומה טפל, מה עובדות ומה המציאות ולנסות ולבור מתוך כל העומס הזה אילו אינטרסים אמור לשרת כל סעיף ובהתאם לגבש את עמדתם.

אין חבר כנסת שיכול לשבת ביותר מנושא אחד כזה, בפרק זמן של חודש אחד ולקבל החלטות מושכלות. המוכשרים ובעלי הידע מבין חברי הכנסת יכולים, בפרק זמן כזה, לרדת לעומקו של נושא אחד.

ויש לזכור, מדובר בחוקים המהווים את "חוק ההסדרים", כלומר, חוק המוצמד לתקציב המדינה ועל כן חברי הקואליציה מחויבים לתמוך בו, ולא – נופלת הממשלה.

מערכת היחסים בקואליציה הזאת כל כך רעועה, שחברי הקואליציה בחרו במספר קטן של נושאים למאבק עקרוני לפני הבאתם לכנסת. כיוון שהוצע חוק הסדרים כל כך מנופח, רוב הנושאים נותרים כפי שהם ורק מעטים מהם עולים לדיון.

בדיונים עצמם חברי הכנסת מהקואליציה אינם מרשים לעצמם להגיש הסתייגויות ומנסים לסגור הסכמות שקטות מאחורי הקלעים – ללא שקיפות, ללא דיון ציבורי ראוי וודאי ללא בחינה מסודרת, שקטה ועניינית של סעיפי חוק שעשויים להשפיע על חיי רבים.

על רמיסת זכויות הדיירים ברפורמה המוצעת לקידום האינטרסים הקבלניים כבר נכתב כאן. היועץ המשפטי לוועדת הפנים חוזר שוב ושוב על עמדתו, לפיה מדובר בתיקונים לא חוקתיים וכי גם הקולות שנשמעו בוועדה אינם מצביעים על הצדקה לפגיעה חוקתית כזו שהחוק מציע. אבל התנגדותו נרשמת והדיון ממשיך.

גם על הרשות לרגולציה, שרוצה להכניס שיקולים כלכליים כגוברים על כל מרכיב אחר במקום ליצור איזון בין זכויות ואינטרסים שונים, אין דיון של ממש. בתחילת הדיונים עלתה השאלה מדוע לפתור את הרגולטורים הפיננסיים מביקורת הרשות לרגולציה. יו"ר הוועדה אף אמר בקול נחרץ, שהרגולטורים הפיננסיים יהיו חלק מהגופים שהרשות תבקר אותם. אז אמר. הרגולטורים הפיננסיים נוספו לטקסט החקיקה, והוסרו ממנו אחר כבוד.

גם משרד האוצר – שנראה כי לא העלה על דעתו, שממשלה כלשהי תאפשר לו להשתולל בחוק הסדרים מופרך כל כך, המשנה סדרי מדינה – הבין שיהיה קשה לאתר את כל החוקים החדשים המובאים בתוך חוק ההסדרים ולתקן אותם, אם יהיה בכך צורך. לכן יצר משרד האוצר מנגנון חקיקתי חדש, החל על שלושה פרקים בחוק התוכנית הכלכלית – שירותי מידע פיננסי, אגרת גודש ורשות האסדרה.

אגרת הגודש תיראה למעשה כמו חוק נפרד. פקקים בכניסה לתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

אגרת הגודש תיראה למעשה כמו חוק נפרד. פקקים בכניסה לתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

לגבי נושאים אלה נכתב כי "פרקים אלה כוללים לא אחת הסדר מקיף, שלו היה מוצע ונקבע שלא במסגרת חוק התכנית הכלכלית או חוק ההתייעלות הכלכלית, היה נחקק כחוק חדש ונפרד". לפיכך, לפי ההצעה, שלושת הפרקים האלה יופיעו בספר החוקים של מדינת ישראל כחוק נפרד, ולא כסעיף בחוק ההסדרים, כפי שהיה מקובל עד כה. זה מהלך קיצוני שכן באמצעותו מעגן האוצר באופן פורמלי את עקיפת האופן שבו שיש לחוקק חוקים בכנסת ישראל.

חוק ההסדרים הנוכחי הוא ההליך הדורסני ביותר שנעשה כלפי הכנסת מזה שנים רבות. מדובר ברמיסה של הכנסת ושל חבריה ומניעת יכולתם למלא את תפקידם כראוי. נציגים של ארגוני החברה האזרחית עומדים גם הם מול שוקת שבורה. קשה להם להחליט לאיזה דיון להגיע ועל מה לוותר, זאת בהנחה שמצליחים להתעדכן במועד לגבי מועדי כינוס הוועדות, הנקבעים ומשתנים חדשות לבקרים ולא פעם בשבוע, כבימים כתיקונם.

למשל, כנציגת ארגון העוסק בזכויות זקנים עלי להחליט אם ללכת לדיון על חוק שקובע שכל ההתקשרות של הרשות עם האזרחים תהיה באמצעים דיגיטליים – חוק שבבירור יפגע בזקנים או לזעוק את זעקת הנשים שהעלו להן את גיל הפרישה או לזעום על הניסיון להפקיר את קופות הגמל על ידי ביטול אג"ח מיועדות, או להתנגד לרמיסת הזכות לקניין של דיירים מול קבלנים עושקים. ועוד היד נטויה.

ביזוי הכנסת המתרחש בימים אלה חמור לא פחות מהאירועים המתוקשרים של שנה שעברה, אז התעקש יו"ר הכנסת דאז, יולי אדלשטיין, שלא להתפטר, בניגוד להוראת בג"צ. אז בג"צ התערב, אף שהיה מדובר בסך הכל "במריחת זמן" של כמה ימים מצידו של אדלשטיין עד להסדרת פעילות הרשות המחוקקת. מה שקורה כעת חשוף הרבה פחות, אך מהותית גרוע הרבה יותר: ההשלכות של החקיקה הבעייתית של הימים הללו ישפיעו על כל אזרחי ישראל לשנים קדימה.

אסור היה למפלגות השמאל ולכל מי שאמון על דמוקרטיה להסכים למה שקורה כעת. ההישגים שהושגו בשלבים המקדימים הם כאין וכאפס לעומת הפגמים והפגיעות בחקיקה הנוכחית. אך מעבר להצעות החוק הבעייתיות, ראוי היה שחברי הכנסת ירימו קול צעקה ויאמרו באופן ברור, כי לא ניתן לשתף פעולה עם רמיסת ההליך הדמוקרטי, המתרחש בכנסת בימים אלה, בחסות "ממשלת התיקון", אשר, לפחות בהקשר של רמיסת הרשות המחוקקת, היא ממשיכה בעוז את דרכה של הממשלה הקודמת.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חיילים מגדוד נצח יהודה מסיירים בגבול ישראל-עזה, ב-20 באוקטובר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

חיילים מגדוד נצח יהודה מסיירים בגבול ישראל-עזה, ב-20 באוקטובר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אם ישראל תסרב להתמודד עם המציאות, זה לא ייגמר בנצח יהודה

לגדוד הדתי שמשתייך לחטיבת כפיר יש היסטוריה ארוכה של התעללות בפלסטינים ושל מעשי הרג, אבל מי שטרח לקרוא את החוק האמריקאי הרלוונטי מבין שזה לא עניין נקודתי. למעשה, המדינה מקבלת ברירה: להקריב מיליציה דתית גזענית, או להסתכן בהרחבת הסנקציות לכל הצבא

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf