קמפיין הכפשות ישראלי פוגע בתקציבים לחקלאים פלסטינים

ב-20 ביולי 2020, איגוד הוועדות החקלאיות – קבוצה פלסטינית מרכזית לפיתוח חקלאי – קיבל בשורה שמשמעה פגיעה אנושה בעבודתו: ממשלת הולנד, תורמת מרכזית לאיגוד מזה 13 שנה, משעה את תמיכתה הכספית.

מזה שנים, רשת גלובלית של קבוצות שתדלנות ישראליות פועלות מול ממשלות אירופאיות במטרה להביא להפסקת תמיכתן באיגוד החקלאי הפלסטיני, המסייע לחקלאים פלסטינים לעבד את אדמתם ולהישאר עליה, לשווק את הסחורה שלהם ולפתח תשתיות מים.

הקמפיין נשען על טענות שלפיהן האיגוד מקושר לחזית העממית לשחרור פלסטין, מפלגה מרקסיסטית-לניניסטית שהיתה הפלג השני בגודלו באש"ף בשנות ה-70 של המאה הקודמת, אחרי פת"ח.

באופן היסטורי, ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים רבים היו קשורים לפלגים פוליטיים שנהנו מתמיכה רחבה יותר בקרב החברה הפלסטינית הודות לשירותים החברתיים שסיפקו, התפקיד שלהם בחינוך הציבורי והתנגדותם לכיבוש הישראלי. לפלגים אלה היו זרועות חמושות שלעתים פעלו באופן עצמאי מהיחידות הפוליטיות. הזרוע של החזית העממית בציעה פעולות חמושות בשנות ה-70, ה-80, ובמהלך האינתיפאדה השנייה. בעוד ישראל ובנות בריתה מכנות פעולות אלה כ"טרור", בעיני הפלסטינים מדובר בהתנגדות חמושה כתגובה לכיבוש הצבאי האלים מצד ישראל.

עד יולי 2020, הקמפיין נגד האיגוד החקלאי הפלסטיני זכה להצלחה מוגבלת בלבד. לחץ מצד שורת הדין, מרכז משפטי בעל קשרים הדוקים עם הממשלה הישראלית, הוביל את ממשלת אוסטרליה ב-2012 להקפיא זמנית את הסיוע לאיגוד ולבחון את תמיכתה.

בסופו של דבר ממשלת אוסטרליה דחתה את בקשת שורת הדין, בטענה שהאיגוד "לא הוחרם על ידי ישראל או הוכרז על ידה כארגון טרור" (על אף שב-2018, הרשויות הישראליות טענו כי איגוד החקלאים הפלסטיני היה קשור לטרור). אבל קבוצות הלחץ המשיכו במאמציהן, כאשר ההחלטה ההולנדית להשעות את התמיכה באיגוד היא הפגיעה האחרונה באיגוד החקלאי.

"אי אפשר להשוות בכלל בין הכוח והמשאבים העומדים לרשותם לבין אלה שיש לנו", אומר פואד אבו סיף, מנהל האיגוד החקלאי. "הם רואים בכל אחד מאיתנו טרוריסט".

רשת של קשרים

הדברים השתנו באופן דרסטי בסתיו 2019, כאשר ישראל עצרה את סאמר ערביד ועבד אלראזק פרג', שניים מעובדי האיגוד, שעל פי הטענה גם חברים בחזית העממית לשחרור פלסטין. לדברי ממשלת הולנד, כספיה סייעו לשלם את משכורתם של השניים.

הרשויות הישראליות האשימו את השניים במעורבת לכאורה בפיצוץ מטען ב-23 באוגוסט 2019, שגרם למותה של רינה שנרב, ישראלית בת 17 שביקרה בעין בודין, מעיין הסמוך להתנחלות דולב שמתנחלים מנסים להשתלט עליו מזה זמן רב. ארגוני זכויות אדם האשימו את השב"כ בשימוש בטקטיקות של עינוי אשר על פי הטענה גרמו לשבירת שש צלעות של ארביד ולפגיעה קשה באחת מכליותיו. ב-24 בינואר, היועמ"ש סגר את תיק החקירה בעניין בטענה ש"לא נמצאו הוכחות לכך שבוצעו עינויים".

בתגובה למעצר שניים מעובדיו, האיגוד החקלאי פירסם הצהרה שלפיה "איגוד הוועדות החקלאיות הוא ארגון עצמאי, ואין לו כל קשר פוליטי או דתי לאף מפלגה או ארגון פוליטי".

בעקבות מעצרם של ערביד ופרג', הארגונים עורכי דין בריטיים למען ישראל ו-NGO מוניטור, שתי שדולות פרו-ישראליות שנוהגות לתקוף ארגוני זכויות פלסטיניים, יצאו בקמפיין בן חודש ימים ששם לו למטרה את התמיכה ההולנדית באיגוד החקלאי הפלסטיני. בסיומו של הקמפיין, ממשלת הולנד הקפיאה תמיכה על סך מיליון דולר לשנת 2020, והודיעה על בחינה חיצונית של הסיוע שלה לאיגוד.

"אנחנו צופים שהתהליך הזה והבדיקה יימשכו כמה חודשים", אמרה איירין גריטסן, דוברת משרד החוץ ההולנדי. לדברי דניאל לאופר, דובר מטעם NGO מוניטור, "ההחלטה מעידה על הכרה חשובה בצורך במשנה זהירות בכל ההחלטות הנוגעות למימון ארגונים לא ממשלתיים".

ההחלטה על הקפאת הסיוע התקבלה למרות העובדה שלא היו כל ראיות הקושרות את האיגוד החקלאי כארגון למתקפה האלימה בעין בודין. אבל בעיני NGO מוניטור וארגון עורכי הדין הבריטיים למען ישראל, "אשמה מתוך קרבה" היא אסטרטגיה לגיטימית לחלוטין כדי להשיג את מטרתם.

שני הארגונים, שמקיימים שניהם קשרים עם הממשלה הישראלית, פועלים לחתור תחת עבודתם של ארגוני זכויות אדם פלסטיניים, בין היתר על ידי האשמתם בקשרים עם ארגוני טרור. NGO מוניטור נוסד על ידי ג'ראלד שטיינברג, יועץ לשעבר למשרד החוץ הישראלי ולמועצה לביטחון לאומי, תחת המטריה של קבוצת חשיבה אסטרטגית המנוהלת על ידי דורי גולד, שגריר ישראל לשעבר באו"ם ויועצו של בנימין נתניהו. ארגון עורכי הדין הבריטיים למען ישראל אירגן כנסים בשותפות עם שגרירות ישראל באנגליה.

בתשובה לשאלת מגזין 972+ על היעדר ראיות שהובילו להחלטה ההולנדית, אמרה קרוליין טרנר, מנהלת ארגון עורכי הדין הבריטיים למען ישראל: "זה לא נכון לומר שאין כל ראיה הקושרת בין איגוד הוועדות החקלאיות לבין הפיגוע בעין בודין. שלושה מבכירי איגוד הוועדות החקלאיות נעצרו בחשד לקשר לפיגוע החבלני".

"אחד המכשולים האחרונים בפני האפרטהייד הישראלי"

להקפאת הסיוע היו תוצאות מיידיות. לדברי האיגוד החקלאי, הכספים ההולנדיים עזרו לתמוך ביותר ממאה קהילות פלסטיניות בשטח C בגדה, אזור שבו התושבים הפלסטינים חשופים מול המתנחלים. "הסיבה המרכזית לכל ההאשמות והלחצים היא העבודה שאנחנו עושים, במיוחד בשנים האחרונות", אומר אבו סיף.

"כאשר אנחנו מקשרים את שטחי A ו-B עם קהילות פלסטיניות בשטחי C, זה משמעותי כשלעצמו", אומר אבו סיף. בשש השנים האחרונות, האיגוד הקים 52 קואופרטיבים בגדה המערבית ובעזה, ששיקמו כ-10,000 דונם של אדמות פלסטיניות שהיו תחת איום של הפקעה על ידי ישראל בשטח C.

הארגון שתל קרוב לשני מיליון עצים, והכשיר כ-700 ק"מ של דרכי גישה. הוא גם פועל לספק גישה טובה יותר למים לפלסטינים בשטחי C, מקום שבו שירותי המים והסניטציה מופרעים תדיר על ידי התרחבות ההתנחלויות.

כעת, יותר מ-300 פלסטינים איבדו אפשרויות תעסוקה, לאחר ששישה קבלנים שנשכרו על ידי האיגוד החקלאי אולצו לבטל פרויקטים במימון הולנדי לחיזוק תשתיות חקלאיות. עוד כ-200 חקלאים פלסטינים עלולים לאבד את האפשרות לשלם לעובדיהם, דבר המגביר את המתח בקהילה החקלאית.

האיגוד מזהיר כי קיצוץ סופי בסיוע יגרום לנזקים חמורים יותר: פגיעה אנושה ביכולת הארגון לסייע לחקלאים פלסטינים לשמור על אדמתם נוכח ההתרחבות המתמדת של ההתנחלויות. "זה לא עונש לאיגוד", אומר אבו סיף, "זה עונש לעם הפלסטיני".

כעת אבו סיף מפציר בממשלת הולנד לא רק לבצע הערכה יסודית של הסיוע שהם מעניקים לארגון, אלא אף להאיץ את התהליך. "אנחנו לא רוצים שהם יעצרו את הבדיקה, אלא לנהל אותה. יש לנו ביטחון מלא בארגון שלנו, ואנחנו מצפים בקוצר רוח להוכיח שאין להאשמות האלה כל שחר".

ההשלכות של התיק הזה משפיעות על מעגלים רחבים יותר מהארגון עצמו.

"הדבר הזה עלול לפגוע באמון בין תורמים אירופאים וארגוני החברה האזרחית הפלסטיניים. זאת תמיד היתה המטרה של הארגונים המשפטיים הישראליים", אומר ג'ובאני פאסינה, מנהל מרכז הסיוע המשפטי האירופי, המספק סיוע משפטי לאיגוד החקלאי ומגן על פעילי זכויות פלסטינים מפני סנקציות באירופה.

"אם אתה מצליח לערער את האמון בין שני הצדדים, הם יקטינו את התמיכה וזה יביא להפסקת הפעילות של ארגוני החברה האזרחית. הארגונים האלה הם אחד המכשולים האחרונים בפני האפרטהייד הישראלי".

בדיקת הסיוע מתבצעת על רקע ביקורת חריפה של ארגוני החברה האזרחית הפלסטיניים נגד סעיף "אנטי טרוריסטי" חדש שהוכנס לחוזים של מענקי האיחוד האירופי. הסעיף מונה שבעה פלגים פלסטיניים כ"ארגוני טרור", ובכללם חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והחזית העממית לשחרור פלסטין, ודורש מהארגונים הפלסטיניים לוודא שפרטים שייהנו מכספי סיוע אירופיים אינם משוייכים לקבוצות הללו.

אבו סיף מוסיף באנחה: "אם הקהילה הבינלאומית באמת מנסה להחמיר את הקריטריונים, הם צריכים לבדוק גם את הפרת החוק מצד ההתנחלויות והמתנחלים שמובילים במידה רבה את מאמצי הקבוצות האלה".

קריאתו של אבו סיף אינה זרה לארגונים הפלסטיניים; רבים מהם דורשים כבר שנים לחקור את המקורות הכספיים של קבוצות השתדלנות למען ישראל ואת הקשרים שלהם למטרות קיצוניות. בחודש שעבר, למשל, דיווח אתר Middle East Eye כי אריאל לייטנר, אחד מעורכי הדין "האנטי טרוריסטים" של שורת הדין, הורשע בעצמו בגין תקיפות שפצעו שישה פלסטינים בשנות ה-80. לייטנר, שהיה קשור למפלגת הימין הקיצוני כך, ברח לארה"ב לאחר ששוחרר בערבות, וחזר לישראל אחרי שחתם על עסקת טיעון. אשתו, ניצנה דרשן-לייטנר, היא מייסדת שורת הדין.

מודל לפגיעה בחברה האזרחית הפלסטינית

בנוסף לפגיעה בארגון עצמו, קיצוץ קבוע במימון של איגוד הוועדות החקלאיות יהיה ניצחון משמעותי ללובי הישראלי, ויספק מודל מוצלח לאופן שבו ניתן לפגוע בכספים שמגיעים לחברה האזרחית הפלסטינית באופן גורף.

בשנים האחרונות, סוכנויות ממשלתיות ישראליות ומגוון של קבוצות לובי פרו ישראליות – כמו שורת הדין, עורכי דין בריטיים למען ישראל ו-NGO מוניטור, הפורום המשפטי הבין לאומי, the Lawfare Projectועוד – הפעילו מגוון של טקטיקות כדי לפגוע במאמצי גיוס הכספים של קבוצות פלסטיניות.

השיטה השכיחה ביותר כיום כרוכה בהאשמת קבוצות חברה אזרחית בקשרים למפלגות פוליטיות פלסטיניות עם זרועות חמושות. בדרך זו קבוצות הלובי טוענות כי פלטפורמות המימון, כמו פייפל, עלולות להפר את החוקים נגד טרור אם יאפשרו לקבוצות פלסטיניות להשתמש בשירותיהן.

המאמצים האלה השיגו הצלחה מסוימת, אבל לא מספיקה כדי לעצור את זרימת הכספים לארגונים פלסטיניים כליל. ב-2018, שורת הדין שיכנעה את הפלטפורמה Donorbox לסגור את החשבון של ועדת החרם הלאומית (BNC), קבוצה פלסטינית שמתאמת את קמפיין ה-BDS, אחרי ששלחה מכתב ל-Donorbox שטוען כי ל-BNC יש קשרים לטרור.

ב-2019, בעקבות קמפיין של עורכי דין בריטים למען ישראל, פלטפורמת גיוס ההמונים Global Giving הסירה את האפשרות של הגנה על הילדים אינטרנשיונל-פלסטין (DCI-פלסטין), קבוצת זכויות ילדים פלסטינית, לגייס כספים לפרויקטים שלהם, מבלי להודיע לקבוצה על ההאשמות הספציפיות שהובילו להסרה. קבוצת עורכי הדין, לצד NGO מוניטור, טענה שהקבוצה הפלסטינית מקיימת קשרים עם החזית העממית לשחרור פלסטין.

עם זאת, במרץ 2020, כחלק מהסדר של תביעת לשון הרע שהגיש ארגון זכויות הילדים הפלסטיני בבריטניה, עורכי דין בריטים למען ישראל הבהירו ש"לא התכוונו לרמוז שלארגון יש קשרים עכשוויים הדוקים, או שהוא מספק כל תמיכה פיננסית או חומרית לאף ארגון טרור".

בספטמבר, Global Giving הודיעו ל-DCI-פלסטין שהם עומדים בתנאי פלטפורמת מימון ההמונים. אבל מכיוון שפייפל, האתר שבו השתמשו ב- Global Giving כדי לעבד את התרומות, אמר ל- Global Giving שלא יקבל כספים עבור DCI-פלסטין, הפרויקטים של קבוצת זכויות הילדים הפסטינית עדיין אינם נמצאים ב- Global Giving.

מרלנה הארץ, מנהלת התקשורת ב- Global Giving, אמרה למגזין 972+ כי הארגון קבע שתשעה חברים לשעבר במועצת המנהלים של DCI-פלסטין קשורים לחזית העממית לשחרור פלסטין, אף ששבעה מהם היו פעילים בקבוצה לפני שמשרד החוץ האמריקאי הגדיר אותה כארגון טרור ב-1997. הקשרים של שני חברי מועצת המנהלים הנוספים עם החזית היו כמועמדים בבחירות חופשיות ב-2006, שקיומן אושר על ידי ישראל.

"ההחלטה לא לחדש את השותפות של DCI-פלסטין עם Global Giving התקבלה אחרי דיונים רבים והתחשבות בצרכים מרובים: למשל, התייחסות רצינית להאשמות, עמידה באחריות שלנו כלפי כל שותף, והגנה על הקיימות והמשימה שלנו כארגון ללא מטרות רווח שמבקש לתמוך בארגונים נוספים ללא מטרות רווח ברחבי העולם", אומרת הארץ.

"בזבוז של זמן ומשאבים"

ההשלכות על קבוצות פלסטיניות הן ברורות. "[מאבק בהאשמות האלה] זה בזבוז נורא של זמן ומשאבים", אומר בראד פרקר, יועץ בכיר למדיניות והסברה ב-DCI-פלסטין. "אנחנו ארגון שמייצג ילדים בבתי דין צבאיים שמקבלים טיפול גרוע, עוברים עינויים ולא מקבלים ייעוץ משפטי, ורבים מהמשאבים שלנו מוקדשים לתגובות לבקשות של תורמים ולהגנה על היושרה והמוניטין של חברי הצוות שלנו. המטרה הסופית היא להפסיק את המימון, לקרר את מערכות היחסים ולהקטין את הארגון על זה שאנחנו עושים את עבודת זכויות האדם הלגיטימית שאנחנו עושים".

באופן זה, הדבקת המילה "טרוריסטים" לקבוצות פלסטיניות היא דרך בטוחה להרתיע תורמים. "כשמתייגים מישהו כטרוריסט, או ארגון כארגון טרור, או שיש לו קשרים עם טרוריסטים, זה כלי רב עוצמה", אומרת ד"ר יארא הווארי, עמיתת מדיניות בכירה במכון המחקר הפלסטיני אל-שבקה, למגזין 972+. "במיוחד מאז קמפיין ה'מלחמה בטרור' [שהוביל ממשלו של הנשיא ג'ורג' וו. בוש אחרי התקפות הטרור של ה-11 בספטמבר 2001], ממשלות הצליחו לבצע הפרות זכויות אדם ואפליה בלי לתת על זה את הדין בחסות הביטחון הלאומי, ובהתבסס על האשמות קלושות ב'טרור'".

ב-2007, החוקר המיוחד של האו"ם הגיש דו"ח שמצביע על הטבע הבעייתי של ההגדרה שבה משתמשת ישראל לטרור וטרוריסטים. לפי הדו"ח, ההגדרה דומה לזו שבה משתמשת ארה"ב כדי לסווג ולהשתמש בכל הנוגע לעצורים שמוחזקים במחנה המעצר הידוע לשמצה גוואטאנמו ביי.

בעבר, קשרים לחמאס היו השכיחים ביותר ששימשו להתקפה או הכפשה של ארגון ופרטים. בשנה שעברה, אוקספם עמדו בפני תביעה שטענה כי הם מספקים "תמיכה חומרית", לחמאס. עם זאת, רוב הפלגים הפלסטינים שנמצאים תחת המטריה של אש"ף נחשבים גם הם ארגון טרור. פת"ח הוסר מרשימת ארגוני הטרור רק אחרי שחתם על הסכמי אוסלו ב-1993.

הפרויקט המסוים של אוקספם שהוביל להאשמות האלה ב-2019 היה גם הוא קשור לחקלאות. בהקשר רחב יותר, ההשפעה של המאמצים האלה תרמה גם להידרדרות כלכלית מתמשכת ואובדן של ביטחון תזונתי, עד כדי כך שארגון המזון והחקלאות של האו"ם הזהיר לאחרונה כי "בפעם הראשונה, הביטחון התזונתי הפלסטיני עלול להיות מושפע מירידה בזמינות המזון".

"כשמבצעים פרויקטים שמקדמים עמידות של קהילות וחיים בכבוד, זה מהווה איום", אומר אבו סיף ל-972+. "עבור איגוד הוועדות החקלאיות, לא רק שאנחנו לא קשורים או מקושרים למפלגות או אג'נדות פוליטיות, האסטרטגיות שלנו והגישה שלנו לפעמים סותרת את זו של הפלגים והרשויות הפלסטיניות. אנחנו אפילו מותחים ביקורת על הכישלון שלהם בהתמודדות עם הבעיות החברתיות בזמן שאנחנו מנסים למלא את החוסרים שהם יוצרים".

הבחירות בהולנד מתדלקות את ההתקפות

ביחד, עורכי הדין הבריטים למען ישראל ו-NGO מוניטור פירסמו מסמכים על הקשרים לכאורה של איגוד החקלאים לחזית העממית לשחרור פלסטין, ושלחו כמה מכתבים לממשלות ולרגולטורים באירופה, שכולם מבקשים לפגוע במימון האירופי לאיגוד. אך רק ביולי 2020 הקמפיין הגלובלי הזה נגד החברה האזרחית הפלסטינית הצליח להשיג הישג כלשהו ברמה הממשלתית.

סיבה מרכזית אחת שבגללה הממשלה ההולנדית החליטה להקפיא את המימון היתה מעצרם של עובדי האיגוד בחשד למעורבות ברצח בעין בובין. אך פעילי זכויות פלסטינים דחקו בהולנד לבחון את הטענות של ישראל בעין ביקורתית, מכיוון שהשב"כ עינה לכאורה את ערביד, אחד מעובדי האיגוד שלטענת ישראל היה אחראי על ההתקפה.

ההקפאה היתה גם תוצאה של לחצים שהפעילו מפלגות פוליטיות בהולנד – ובהן האיחוד הנוצרי, חברה בקואליציית המרכז-ימין – שמתנגדות להיסטוריה הארוכה שיש לממשלתן במימון של ארגוני חברה אזרחית פלסטינים, ושכיום משתפות פעולה עם קבוצות ימין פרו ישראליות.

אבל ב-17 במרץ, המצביעים בהולנד יבחרו ממשלה חדשה. בראש המפלגה הפרוגרסיבית D66 עומדת סיגריד קאג, שכיום מכהנת בתפקיד השרה לענייני סחר חוץ ופיתוח. היא אחראית במסגרת תפקידה הנוכחי למימון האיגוד החקלאי הפלסטיני, ויש לה סיכוי להפוך לאישה הראשונה שתעמוד בראש ממשלת הולנד.

הימין ההולנדי רוצה לסכל את הסיכויים שלה להגיע לתפקיד, ומשתמשים כעת בפיקוח של קאג על המימון לאיגוד החקלאי כאלה פוליטית לחבוט בה. "התקפות על איגוד הוועדות החקלאיות הן מעין שלוחה של ההתקפות על המשרד של קאג, והן עשויות לשמש כתחמושת פוליטית בבחירות הקרובות, אומר ג'ררד ג'ונקמן, מנהל פורום הזכויות, ארגון הולנדי שמתמקד בענייני ישראל-פלסטין.

אפילו לפני השערוריה הנוכחית סביב איגוד הוועדות החקלאיות, קאג היתה מטרה בגלל תמיכתה בפלסטינים. ביוני 2020, חרט וילדרס, המנהיג האנטי-מוסלמי של מפלגת חירות הימנית קיצונית, צייץ תמונה של קאג עם המנהיג הפלסטיני יאסר ערפאת וכתב: "ערפאת היה אחד מהטרוריסטים הגדולים ביותר של המאה האחרונה. סיגריד קאג העריצה אותו. רק זה הופך אותה לא ראויה להיות ראש ממשלה".

מסירים מכשול בפני הקמת התנחלויות

אך הרקע הרחב יותר להקפאת המימון הוא הקמפיין ארוך השנים שמנהלות קבוצות פרו ישראליות לפגוע בפעילות של איגוד הוועדות החקלאיות בשטח C, שמהווה שני שלישים מהגדה המערבית הכבושה ונמצא בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית מלאה.

איגוד הוועדות החקלאיות הוא מוסד הפיתוח החקלאי הפלסטיני הגדול ביותר שפועל גם ברצועת עזה וגם בגדה המערבית. והוא אחד מהארגונים הפלסטינים ללא מטרות רווח היחידים שמתמקד בתמיכה בפרויקטים חקלאיים בקהילות פלסטיניות מוחלשות בשטח C, שבו יש ריכוז גבוה של התנחלויות ישראליות.

"השקעה בחקלאות ובנטיעת עצים היא דרך להתנגד לכיבוש הישראלי בשטח", אומר אבו סיף. "זו הסיבה שמתקיפים אותנו".

אם כך, פגיעה בפעילות איגוד הוועדות החקלאיות מאפשרת לתנועת ההתנחלויות הישראלית להשיג מטרה מרכזית.

"בזמן שהצבא הישראלי מפנה את השטח להתנחלויות בעזרת בולדוזרים, עורכי הדין הבריטים למען פלסטין ו-NGO מוניטור מנסים לפנות את השטח הדיפלומטי האירופי ממכשולים שעלולים לפגוע בהתנחלויות באמצעות התקפות על המוניטין של ארגונים פלסטינים שמעלים את הסוגיות האלה", אומרת רבקה ברנרד, מנהלת קמפיינים בכירה בקבוצה הבריטית War on Want, שגם הוא היה מטרה להתקפה של ארגון עורכי הדין.

"ארגונים לא ממשלתיים כמו איגוד הוועדות החקלאיות יוצרים מכשול בפני בניית התנחלויות, מכיוון שהם אוספים עדויות להסברה באיחוד האירופי, וחושפים פעילות בלתי חוקית ישראלית כמו הריסות מבנים והקמת התנחלויות. ולכן בעיניהן של קבוצות כמו עורכי הדין הבריטים למען ישראל, צריך לפגוע במוניטין שלהם".

בתשובה לשאלת 972+ לגבי הטענות שהקמפיין נגד איגוד הוועדות החקלאיות נועד לפגוע ביכולת של קבוצות פלסטיניות לתעד את הפרות זכויות האדם שמבצעת ישראל ולהתנגד להרחבת מפעל ההתנחלויות, אומרת טרנר מארגון עורכי הדין הבריטים למען ישראל כי "הארגון לא רוצה שקבוצות טרור יקבלו מימון מהאיחוד האירופי או מכל ממשלה אחרת". היא מוסיפה כי אף שהארגון שלה "ממש לא מתנגד למימון של ארגונים פלסטיניים לגיטימיים", הוא מתעקש שלאיגוד הוועדות החקלאיות "יש קשרים חזקים לקבוצת הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין, ובשל כך הוא לא צריך לקבל מימון מממשלות אירופאיות או אחרות".

למרות הקשיים האלה, איגוד הוועדות החקלאיות ממשיך לפעול. "האווירה הכללית כיום היא כזאת של חוסר ביטחון כלכלי", אומר אבו סיף באנחה. "אנחנו חוששים שלא נצליח להגשים את ההבטחה שלנו, אבל יש גם תחושה של העצמה בקרבנו. בסופו של דבר, המטרה שלנו היא לשרת את עמנו, וממש כמו שהתחלנו לפעול כמתנדבים, אנחנו בוחנים את האפשרות לחזור לעבוד כמתנדבים".

אלכס קיין הוא עיתונאי הפועל בניו יורק, שכתבותיו בענייני ישראל/פלסטין, זכויות אזרח ומדיניות החוץ האמריקאית התפרסמו ב-Vice News, The intercept, The Nation, In These Times ומקומות אחרים. מרים ברגותי היא סופרת ועיתונאית מרמאללה. המאמר הופיע במקור במגזין 972+. תרגום: אורלי נוי ויונית מוזס