משרד הבריאות חייב לתקן את העוול ביחס לניתוחים להתאמה מגדרית
מדינת ישראל מטילה על הניתוחים להתאמה מגדרית שורת מגבלות שאין להן אח ורע ביחס לאף ניתוח אחר. שר הבריאות הצהיר על מחויבותו לשיפור התנאים. יום הנראות הטרנסית הוא הזדמנות להזכיר: הקהילה מחכה לראות תוצאות
האם משרד הבריאות יתחיל להתייחס למטופלים.ות טרנס כמי שזכאים.ות ליחס ראוי או כאוכלוסיה שצריך לפקפק ברצונות חבריה? צעדת "נלחמות על החיים" למען זכויות הקהילה הטרנסית בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
יום הנראות הטרנסית, המצוין היום (חמישי), הוא הזדמנות טובה למשרד הבריאות לתקן עוול היסטורי.
מאז אמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת חל בישראל נוהל אשר ממשטר את הניתוחים להתאמה מגדרית, ומטיל עליהם הגבלות שאין מקבילות להן לגבי ניתוחים אחרים בישראל. בחודשים האחרונים, משרד הבריאות עובד על עדכון הקריטריונים והנהלים, וביכולתו לשנות באופן דרמטי את המצב כך שהטיפול ישרת את האוכלוסייה עבורה הוא מיועד.
ב-1986 פרסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל שאיפשר לבצע ניתוחים להתאמה מגדרית במערכת הבריאות הציבורית, אך הטיל עליהם מגבלות.
ראשית, הוטל איסור לבצע ניתוחים להתאמה מגדרית במסגרת פרטית, איסור שהוחל רק על ניתוחים המערבים את איברי המין ו/או הרבייה.
שנית, ביצוע הניתוחים במערכת הציבורית הותנה בקבלת אישורה של ועדה רב מקצועית, אליה ניתן היה לפנות רק מגיל 21, ותהליך ההערכה כלל מעקב לאורך שנתיים ומפגשים עם שורה של רופאים. מהתבטאויות של נציגי המשרד לאורך השנים, ניכר שהתפיסה אשר עמדה בבסיס הקמת הוועדה היתה כזו המטילה ספק בכשירותם של טרנסים.ות להחליט על גופן.ם וחשש מחרטה עתידית. ועדה כזו קמה בבית החולים שיבא בלבד והיא למעשה מחזיקה במונופול על אישור ניתוחי התאמה מגדרית בישראל.
שאלות ללא מענה
בעקבות מאבק הקהילה הטרנסית, ב-2014 שונה חוזר המנכ"ל ונכנסו בו כמה הקלות. העיקריות שבהן הן הורדת גיל הפניה ל-18 וקיצור תקופת המעקב לשנה. למרות ההקלות, מנגנון הפיקוח על הניתוחים נותר על כנו וכך גם המונופול של שיבא. בשל כך, מטופלים.ות מכל הארץ נדרשים.ות להגיע לשיבא לצורך תהליך ההערכה. זאת בניגוד להוראת חוק בריאות ממלכתי, הקובע כי שירות רפואי צריך להינתן במרחק סביר ממקום המגורים.
לפי חוזר המנכ"ל מ-2014, הוועדה נדרשה לפרסם נוהל פנימי לעבודתה תוך 45 יום, נוהל שלא פורסם עד היום, כעבור שמונה שנים. בהיעדר נוהל, שאלות רבות על התנהלות הוועדה נותרות ללא מענה ברור ושקוף: מהם הקריטריונים על פיהם היא פועלת? כמה מפגשי הערכה נדרשים עם כל איש מקצוע? כיצד הוועדה מתייחסת לחוות דעת מצוות טיפולי המלווה את הפונה בקהילה? היעדר השקיפות מייצר חוסר ודאות ורמת אמון נמוכה.
סוגיות נוספות שמדגישות את זלזול משרד הבריאות במטופלים.ות שמבקשים.ות לעבור את הניתוחים, הן נגישות המידע – המידע המועט שניתן למצוא באתרי מערכת הבריאות על הוועדה והניתוחים אינו מדויק, ולחלק מהניתוחים נדרשים זמני המתנה ארוכים.
בהתחשב במצב, לא מפתיע שהקהילה מצביעה ברגליים. ממחקר נרחב בשיתוף הקהילה שערכתי בשנת 2021 עולה כי מרבית הניתוחים להתאמה מגדרית (60%) נערכים במימון פרטי. בניתוחי חזה, שאותם ניתן לבצע בישראל, השיעור גבוה אף יותר: 81.4% מהטרנסים ו-71.7% מהטרנסיות מימנו ניתוח חזה באופן פרטי. זאת על אף ההדרה הכלכלית הנרחבת ממנה סובלת הקהילה הטרנסית – 62.1% מהמדגם דיווחו כי הכנסתן נמוכה בהרבה מהממוצע, ו-40.3% מתפרנסים.ות מקצבת נכות.
למרות שהניתוחים להתאמה מגדרית כלולים בסל הבריאות, לערוץ הזה פונות בעיקר מי שאין בידן ברירה. זאת בשל המצב הסוציואקונומי או משום שאין להן אפשרות לעבור את הניתוח בישראל באופן פרטי.
בנייר עמדה שנשלח על ידי הארגונים הטרנסיים – פרויקט גילה להעצמה טרנסית; מעברים לקשת הטרנסית; וברית הלביאות וטרנסיות ישראל – בשיתוף עם האגודה למען הלהט"ב, פירטנו מהם הצעדים הנדרשים היום ממשרד הבריאות כדי לשפר משמעותית את מצב הנגישות לניתוחים. הצעד הראשון הוא פרסום הנוהל הפנימי לוועדה, המתעכב כבר שנים ארוכות. בחודשים האחרונים חלה פריצת דרך ונוסחה טיוטה עדכנית ומקצועית לנוהל, בשיתוף פעולה בין צוות הוועדה והארגונים הטרנסיים, וכעת נותר רק לפרסם אותה. צעד משמעותי נוסף, ופשוט לביצוע, הוא השוואת מעמד הניתוחים להתאמה מגדרית לכל ניתוח אחר בישראל, על ידי הסרת האיסור על ביצוע הניתוחים באופן פרטי.
על מנגנון אישור הניתוחים להשתנות מהיסוד. לא ועדה אחת במרכז הארץ שמהווה מונופול. יש לפתוח מרפאות נוספות ברחבי הארץ המתמחות בתהליכי התאמה מגדרית. אישור הניתוחים צריך להתבסס על מודל ההסכמה מדעת, ועל שיח פתוח בין המטופלים.ות לצוות הרפואי לקביעה משותפת של הטיפול הטוב ביותר, ולא על מנגנון פטרוני המבוסס על הפחדה והערמת קשיים. מהלך זה יוביל לצמצום מספר הפגישות המיותרות הנדרשות היום לשם ההערכה, ללא שיש לכך כל הצדקה מקצועית, וימנע בזבוז משאבי ציבור. לבסוף, על משרד הבריאות לפעול לקיצור זמני ההמתנה לניתוחים. זאת, דרך הכשרת מנתחים.ות נוספים.ות, הקצאת שעות נוספות של חדרי ניתוח ומרפאות לטיפול ומעקב פוסט ניתוחי, ואף מימון ניתוחים בחו"ל.
בחודשים האחרונים עובד משרד הבריאות על עדכון חוזרי המנכ"ל והנהלים המגדירים את פעילות הוועדה לאישור הניתוחים, והוועדה המאשרת שינוי סעיף מין ברשם האוכלוסין. שר הבריאות הצהיר על מחויבות לצמצום זמני ההמתנה לניתוחים, ולהקל על אישור הניתוחים ועל הכשרות צוותי מערכת הבריאות. משרד הבריאות גם השתתף בצוות הבין-משרדי לקידום הקהילה הטרנסית בישראל והצהיר על אימוץ מסקנותיו.
למשרד הבריאות יש הזדמנות לתקן את העוול ההיסטורי שנעשה עם הקמת הוועדה. החודשים הקרובים יעידו האם הצהרות אלו יתבטאו בשינוי מדיניות בפועל. האם משרד הבריאות יתחיל להתייחס למטופלים.ות טרנס כמי שזכאים.ות ליחס ראוי או כאוכלוסיה שצריך לבחון אותה ולפקפק ברצונות חבריה?
מיכל סטולר היא אקטיביסטית, חוקרת ועובדת סוציאלית, רכזת זכות לבריאות טרנס בפרויקט גילה להעצמה טרנסית
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
