מנהל ביה"ח: "אין לי אלא להסיק שהגורם למותו של ריאן היה פחד"

ביום חמישי בערב, שעות אחר מותו, בני משפחתו של ריאן סלימאן בן השבע תלו מגג המסגד הלבן בכפר תקוע, שבו התאספו אבלים, תמונה גדולה של ריאן השהיד, שהודפסה לזכרו, וילדים סביב נשאו מבט והביטו בדמותו הצנומה. אביו, יאסר סלימאן, שיחזר את אירועי צהרי היום. לדבריו, ריאן מת אחרי שראה חיילים חוקרים את שני אחיו, ילדים בגיל בית ספר יסודי – בחשד כי זרקו אבנים.

"ריאן חזר מבית הספר. היה לו יום חגיגי של ארוחה כיתתית. הוא בכיתה ב'. כשנכנס הביתה, זרק את התיק, אבל לא הספיק להחליף בגדים כי ראה משהו בחלון. הוא אמר לי, 'אבא, הצבא רודף אחרי ילדים בחוץ'.

"חיילים רדפו אחרי האחים שלו, הגדולים, עד לבתים שלנו בכפר. אחיו חאלד בכיתה ו' ועלי בכיתה ה'. גם ילדי השכנים ברחו מהחיילים. אמרתי לריאן שזה בסדר, ביקשתי שיחליף בגדים, אבל הוא לא החליף. שני הילדים שלי נכנסו לבית. עמדתי בחלון. חיילים התקרבו, נעמדו בדלת, וצעקו לי, 'רד למטה'.

"ירדתי, וחייל אמר לי 'תביא לפה את הילדים שלך'. אמרתי לו שאני לא רוצה. הוא אמר, 'תביא לי את הילדים, הם זרקו אבנים בכביש'. אמרתי לו, 'אתה סתם רודף אחריהם, הם היו בדרך מבית ספר'. הוא הראה לי וידאו, ואמר, 'אתה שקרן'. אמרתי שאין בווידאו כלום. הוא כיוון אליי את הנשק, ואמר לי שוב, 'תביא את הילדים'. אז עליתי לבית והורדתי את שני הילדים לחייל. ריאן נשאר למעלה לבד ליד החלון והסתכל.

"החייל חקר את הילדים. 'אתם זרקתם את האבנים', הוא אמר. הם אמרו שלא. הוא אמר, 'אז מי זרק, מי זרק?', והתחיל ללחוץ עליהם שלא יזוזו, והיה מאוד תקיף. חייל שני היה איתו. חייל נוסף נכנס ויצא כדי לבדוק בבתי השכנים.

"החייל אמר שהוא עוצר את הילדים. אמרתי לו שהם לא עשו כלום, והוא אמר, 'אתה שקרן. אני יודע שהילדים שלך זרקו. אני אחזור לבית שלך, בלילה, ואגיע לעצור אותם'.

"ברגע שאמר 'לעצור אותם', ריאן, שהיה למעלה ונשאר לבד, רץ לדלת האחורית של הבית. הוא ניסה לברוח, אבל לא ראיתי את הרגע שנפל. בדלת האחורית עמד החייל השלישי, שנכנס ויצא בין בתי השכנים. השכנה אמרה לי 'הבן שלך נפל לרצפה', ואני רצתי אליו, וראיתי את הילד שלי שרוע על הרצפה, מת".

לדברי הצבא, חיילים הגיעו לכפר כדי לחפש מיידי אבנים, וחקרו כמה הורים בכפר. החייל שחקר, מפקד פלוגה, אמר, לפי הצבא, שבזמן שדיבר עם האב, ראה למעלה ילד או כמה ילדים קטנים. מסתכלים. ובדיעבד, הניח שהילד הזה היה ריאן. אבל באותו רגע, החייל טען שלא ידע שהם עזבו את המקום, שרק אחרי עשר דקות ראו אבא מבהיל את בנו לבית חולים, שלא היה עימות. ובדוברות הצבא אמרו כי מבדיקה ראשונית, "לא נמצא קשר בין מותו של הקטין לבין פעילות צה"ל".

גרסת הצבא לא סותרת את מה שסיפר האב. בית המשפחה נמצא כ-300 מטר מהכביש הראשי, שבו נוסעים גם פלסטינים וגם מתנחלים. לאחר מותו, פורסם סרטון של ריאן משליך אבן בעזרת קלע דוד; לא נטען שהתיעוד מהאירוע שבעקבותיו נפטר, ולא ברור אם מדובר במשחק או בהשלכת אבנים לעבר הצבא. בעוד פעילי ימין ואנשי הסברה השתמשו בסרטון כדי להצדיק את האירוע, לא ברור – גם אם היו זריקת אבנים בכביש – מדוע חיילים נכנסו מאות מטרים לעומק הכפר למרדף אחרי ילדים קטנים, והגיעו לבית מרוחק מהכביש הראשי.

ארגוני זכויות אדם מתריעים כבר זמן רב לגבי הנזק הנפשי של פשיטות על בתים פלסטינים. לפי ארגון יש דין, ישראל אינה מגבילה את הפלישה לבתי פלסטינים למקרים חריגים, בהם ישנו חשד קונקרטי, וכי הפרקטיקה "גוזלת מיחידים, ממשפחות ומקהילות את הביטחון היסודי בכך שביתם הוא מבצרם".

מנהל בית החולים בית ג'אלא, ד"ר מחמוד אברהים, אמר ל"שיחה מקומית" שריאן מת מדום לב. בניגוד למה שטען תחילה משרד הבריאות הפלסטיני, אין על גופו סימנים המעידים כי נפל. הוא הגיע לבית החולים נטול רוח חיים. "ניסינו לעשות החייאה, שלא צלחה".

לאחר מותו נערכה לו בדיקת CT, ונבדקה ההיסטוריה הרפואית שלו במערכת משרד הבריאות הפלסטיני. "הוא היה ילד בריא", אמר ד"ר איברהים. לדבריו, לא היו על גופו סימני נפילה, חבלה, מחלה קודמת, ו"אין ממצא ב-CT שביצענו שגילה דימום פנימי או פגם כלשהו". ד״ר איברהים אמר: "אין לי אלא להסיק שפחד באירוע שאליו נחשף היה הגורם למוות".

תוצאות הנתיחה שלאחר המוות, שטרם פורסמו, עשויות לשפוך אור על היבטים שאינם נראים בבדיקת CT. שני רופאים ששוחחו עם "שיחה מקומית" אמרו כי דום לב שנגרם כתוצאה מחרדה או אימה (Takotsubo cardiomyopathy) הוא תופעה רפואית מוכרת אך נדירה.

"חיילים הגיעו לבית שלו ואז הוא מת"

ביום שישי בצהריים התקיימה הלווייתו של ריאן, בהשתתפות יותר מאלף אנשים. גופתו הובאה גלויית פנים ועטופה בדגל פלסטין לבית המשפחה, שם הוריו וקרובי משפחתו נפרדו ממנו בבכי. אחד מקרובי המשפחה הניף את הגופה באוויר וקרא לעיתונאים הרבים שהיו במקום: "זה כבוד? זה ילד קטן".

מסע ההלוויה המשיך למסגד המקומי, שם חבריו לכיתה של ריאן ישבו שעה ארוכה מסביב לגופה בדממה, והתקשו לעצור את הדמעות. חברו, אחמד, סיפר בקול שקט ל"שיחה מקומית" כי ריאן היה "ילד מצטיין בלימודים, היו לו חברים רבים". הוא סיפר כי שמע ש"חיילים הגיעו לבית שלו ואז הוא מת", וכי הוא עצמו, למרות המוות של חברו, "לא מפחד מהצבא", אך מבטו הסגיר את התחושות הקשות.

Palestinian youth destroy an Israeli security camera during clashes following the funeral of 7 years old Rayan Suleiman, who died from a heart attack after Israeli troops arrived at the family’s home yesterday pic.twitter.com/SWWCqwkOWD

— Oren Ziv (@OrenZiv_) September 30, 2022

לאחר הקבורה, שהתקיימה בבית עלמין הסמוך לכביש הראשי המחבר את ההתנחלויות תקוע ונוקדים לגוש עציון, ועובר בתוך הכפר הפלסטיני, מאות צעירים החלו בצעדת מחאה, הבעירו צמיגים, והשחיתו באבנים את מצלמות האבטחה שהצבא הציב לאורך הכביש. לאחר מכן צעדו לעבר החיילים, שנערכו מאות מטרים מההלוויה וירו גז מדמיע וכדורי גומי. כקילומטר משם המתינו מתנחלים, במחסום שהצבא הקים, שמנע מהם להגיע לביתם לקראת השבת. סביב השעה שלוש, שיירה של דחפור צבאי וג'יפים נכנסו למרכז הכפר, דחקו את הצעירים אל בין הבתים, פינו את מחסומי האבנים המאולתרים ופחתו את הכביש.