newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מטרת הימין הלאומני היא חיסול הדמוקרטיה. הערבים הם רק אמצעי

הדמוקרטיה הליברלית שאפשרה שיח שנאה גזעני נגד הערבים הפכה להיות קורבן של הימין הלאומני, שמטרתו היא ליירט כל אפשרות להחלפת השלטון על ידי מפלגות יהודיות וציוניות דווקא

מאת:

במבוא למדע המדינה סיפרו לנו על מאפייני המשטר הדמוקרטי. בין היתר אמרו לנו, שאין דמוקרטיה בלי שוויון בין הפרטים שמרכיבים את הדמוס (העם) ובין השחקנים השותפים במערכת הפוליטית. ולא רק, דמוקרטיה היא הפרדה בין רשויות, חופש ביטוי ועיתונות כדי לאפשר זרימה חופשית של מידע ודעות אותם האזרח צריך כדי לעשות את הבחירה שלו.

כמו כן, דמוקרטיה לא תתאפשר בלי מתן הזדמנות לכל השחקנים הפוליטיים לנסות להחליף את השלטון. אין דמוקרטיה בלי חילופי שלטון, בלי שלמיעוט תהיה יכולת להפוך לרוב. דמוקרטיה לא יכולה להתקיים אלא במשטר דמוקרטי ובהליכים דמוקרטיים. כלומר, הדמוקרטיה זקוקה למידה מספקת של ממלכתיות כדי להתקיים. ככל שהממלכתיות מצומצמת כן תצומצם הדמוקרטיה. כי ממלכתיות היא תוצר של מצב חוקתי המבטיח את מאפייני הדמוקרטיה ואת הצעדים הדרושים לקיומה.

לא, זה לא מיותר להביא מבוא זה כאשר אנו באים לכתוב על הדמוקרטיה היהודית, שרצתה פעם להיות ישראלית, ההולכת לעוד מערכת בחירות ארציות. מתברר שהרוב בישראל כבר התרגלו להעדר דמוקרטיה מהותית ומשתפים פעולה עם היצירה המשונה של הימין הלאומני. כשהדמוקרטיה הליברלית נשלטת על-ידי ימין לאומני היא מפסיקה לפעול. ובמקום שהיא תגן על עצמה כיאה לדמוקרטיות אחרי הניסיון המר של הנאציזם, הימין הלאומני בישראל מגן על עצמו מהדמוקרטיה הליברלית וממלכתיות.

אלה הם המפתח להחלפת השלטון, דבר שהוא לא רק לא רוצה אלא מגלה סימנים שלא מוכן לקבל. שהרי הוא לא מקבל את המלצות המשטרה ולא את המלצות הפרקליטות ולא את המלצות השב"כ ולא את הערכות צה"ל ואמ"ן. ימין לאומני שלא מקבל את פסיקות בג"ץ ומקדים להצהיר שלא יקבל את הכרעת היועץ המשפטי לממשלה אם יחליט להעמיד את נתניהו לדין בתיקים העומדים ותלויים נגדו. וכאילו לא די בכך, מקורבים לראש הממשלה לא מהססים אף לשלוח לעיתונות רמזים עבים שהיועץ בעצמו ירגיש את נחת הזרוע שלהם אם יעז לפרסם את החלטתו לפני הבחירות, כשהכוונה היא אם יעז להמליץ לפני הבחירות על הכנת כתב אישום נגד נתניהו. ימין לאומני הנוהג כך ומתייחס אל המדינה כשלו ורק שלו, הוא ימין שהביא את הקץ לדמוקרטיה האתנית הליברלית.

בתחילה הוקרבה הישראליות קורבן על מזבח "מדינת יהודה", ועכשיו גם הדמוקרטיה הליברלית היהודית ברוח מגילת העצמאות נחטפה אל הגבעות. חברי הכנסת אורן חזן, דוד ביטן, מירי רגב ויואב קיש (הדס פארוש / פלאש 90)

אומנם נכון שהקמפיינים הלא פוסקים של הימין הלאומני ומנהיגיו סובבים סביב הדה הומניזציה והד-לגיטימציה של הערבים הפלסטינים בישראל, אבל המטרה היא ליירט כל אפשרות להחלפת השלטון על ידי מפלגות יהודיות וציוניות דווקא. המטרה היא חיסול סממנים ומנגנונים דמוקרטיים, לרבות האפשרות להחליף את השלטון, ערכים ועקרונות דמוקרטיים לרבות קיום סביר של שווין וביקורת שיפוטית על מהלכי השלטון, ולהכריע בכיוון הסדר מדיני עם הפלסטינים לרבות סיום מצב הכיבוש. הדמוקרטיה הליברלית בישראל שאפשרה שיח שנאה גזעני רחב היקף במיוחד נגד הערבים בישראל ונגד האסלאם, כיאה לדמוקרטיה אתנית יהודית, הפכה להיות קורבן של הימין הלאומני שכל כולו שיח שטנה, השנאה והפחדה מערבים. במצב זה אנו הולכים לעוד בחירות שתכליתם האחת והיחידה היא חידוש המנדט לימין ודרכו המדינית והחברתית כלכלית.

דמוקרטיה כזו שאין בה מקום לאף גורם חוץ מזה של ממשלה ימנית היא דמוקרטיה לא ליברלית גם ליהודים. הערבים בישראל לא חשבו אף פעם לתפוס את השלטון, או להבדל מכוחות פוליטיים יהודיים, שהם אלה שהתחרו בכל מערכת בחירות מי מהם יצליח להרכיב את הממשלה. המעבר לדמוקרטיה אלקטוראלית יפגע דווקא בכוחות הפוליטיים היהודיים שטוענים להפיל את שלטון הימין הלאומני

ימין זה בהתנהלותו ובאידאולוגיה שלו הצליח לייסד כאן סוג של דמוקרטיה אלקטוראלית שהבחירות בה היא תכלית הכול. דמוקרטיה שמתמצאת בכך שמדי פעם הולכים לבחירות, לא כדי להחליף שלטון אלא כדי למקם אותו שוב בעמדה יותר טובה. תהליך זה מקביל לתהליכים אחרים שמתרחשים מזה עשור ויותר, שמטרתם היא להפקיע את החברה, את המרחב הציבורי, את המשאבים הציבוריים, את הפוליטיקה, את השפה, השיח והנורמות ואת המדינה כולה לטובת הרשות המבצעת.

דמוקרטיה כזו שאין בה מקום לאף גורם חוץ מזה של ממשלה ימנית היא דמוקרטיה לא ליברלית גם ליהודים. הערבים בישראל לא חשבו אף פעם לתפוס את השלטון, או להבדל מכוחות פוליטיים יהודיים, שהם אלה שהתחרו בכל מערכת בחירות מי מהם יצליח להרכיב את הממשלה. ומכאן, שהמעבר לדמוקרטיה אלקטוראלית יפגע דווקא בכוחות הפוליטיים היהודיים שטוענים להפיל את שלטון הימין הלאומני.

אלא שכללי המשחק השתנו וגם כוחות אלו החלו משחקים את הכללים החדשים שמגולמים בנוסע ובמשמעויות של חוק הלאום הקובע הוויה של משטר אפרטהייד יהודי לאומני. פעם כשאינטלקטואלים יהודים ניסו להצדיק את ההוויה הישראלית ליבראלית שאפשרה אפליית אזרחים ערבים, הדרתם והפקעת אדמותיהם ואין ספור עוולות נגדם, קראו למשטר בישראל "דמוקרטיה אתנית" או "דמוקרטיה עם כתמים". הם אף יחלו שהדמוקרטיה הליברלית עוד תתקן את עצמה ותצליח לקיים כאן משטר הוגן ומידה סבירה של צדק ושוויון לכל. הם התאכזבו וגם אני.

בתחילה הוקרבה הישראליות קורבן על מזבח "מדינת יהודה", ועכשיו גם הדמוקרטיה הליברלית היהודית ברוח מגילת העצמאות נחטפה אל הגבעות והושחתו פניה ונשמתה. במקומה קמה דמוקרטיה של הימין הלאומני שתכליתה שלילה מוחלטת של הערכים הדמוקרטים הן המצומצמים של דור המייסדים ושל ה"יהודית דמוקרטית" שבית המשפט העליון ייסד כאן בעמל רב, והן של הדמוקרטיה הליברלית. וכשכל זה נגמר ואיננו, מה שנשאר הוא דמוקרטיה אלקטוראלית שלא מספיקה ליהודים במדינה. לגבי האזרחים הערבים פלסטינים בישראל, הם עדין שבויים שיצטרכו לשתף פעולה עם משחק מכור זה.

מרזוק אלחלבי הוא משפטן, עיתונאי וסופר, בעל טור קבוע בעיתון "אל-חיאת" הלונדוני ועמית בפורום לחשיבה אזורית.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf