דיפלומטים מאמריקה הלטינית: ישראל יכולה לצפות להחרפה ביחסים בינינו

כותב אורח: בן ווייט

שנה אחרי שישראל ספגה גינויים רבים ממדינות אמריקה הלטינית בעקבות המתקפה על עזה, דיפלומטים מהיבשת הדרומית מאיימים בהידרדרות נוספת ביחסים.

בכנס שהתקיים בשבת האחרונה בלונדון התייחס שר התרבות של אקוודור, גואיאומה לונג, לצוק איתן כאל "רצח עם", ואיים שאם ישראל תפעל באופן דומה בעתיד – היא תוכל לצפות לתגובה קשה אף יותר מאשר בפעם האחרונה מצד ממשלות אמריקה הלטינית.

השר מאקוודור אמר את הדברים במסגרת פאנל תחת הכותרת "פלסטין ואמריקה הלטינית במאה ה-21: בניית סולידריות לזכויות לאומיות", בכנס בן יום אחד שארגן גוף התקשורת הבריטי "מוניטור המזרח התיכון" (MEMO).

השר לונג דיבר בפאנל לצד שגריר בוליביה לבריטניה, רוברטו סרמיינטו, יועץ השגרירות הקובנית, חורחה לואיס גרסייה, והעיתונאי וודאח חנפר, עד לאחרונה מנכ"ל אל-ג'זירה, וכיום מנהל הגרסה הערבית של ההפינגטון פוסט.

סרמיינטו, שממשלתו ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל בעקבות מלחמת עופרת יצוקה ב-2009, אמר באירוע ש"קולו של הדרום" הולך ומתחזק בגינוי המשטר הישראלי, שאותו כינה "משטר אפרטהייד".

בנאומו ציין לונג כי לסולידריות של השמאל באמריקה הלטינית יש שורשים היסטוריים רבי שנים, ושמה שחדש עכשיו הוא שהשמאל הזה נמצא בשלטון ברבות ממדינות האזור. השמאל הזה זוכר, אמר לונג, את התפקיד שמלאה ישראל בהיסטוריה של אמריקה הלטינית עצמה, כשחימשה ותמכה בדיקטטורות ובמיליציות ימניות.

השר האקוודורי המשיך את דבריו של השגריר מבוליביה ואמר שממשלות האזור שלהם מסתכלות על "מדיניות האפרטהייד" של ישראל דרך העדשה של אנטי-אימפריאליזם ואנטי-קולוניאליזם, "נושא רגיש במיוחד באמריקה הלטינית". מנגד, התמיכה בפלסטין נחשבת בעיני אותן מדינות כחלק מ"מהלך כולל נגד העוולות הרבות של השיטה הגלובלית הקיימת".

> מאושוויץ לכיכר מאי בארגנטינה: סיפורה של לוחמת חופש

חברי פאנל הדיפלומטים של אמריקה הלטינית (צילום: MEMO)

בשלב השאלות מהקהל חשף לונג ש"היה לובי נגד ביקורי כאן (בכנס)", אך סרב לפרט על סוגי הלחץ שהופעלו עליו, גם בשיחה פרטית מאוחר יותר. "כשמדברים על קשרי דרום-דרום במישור הבינלאומי, אפילו בהקשר הכי פשוט, תמיד יש מי שינסו (למנוע את קיומם)", אמר לי בהפסקה.

כמה מבאי הכנס הביעו בפני הדיפלומטים את תסכולם מכך שממשלות אמריקה הלטינית לא מקדמות את מחאתן עוד יותר, במיוחד לכיוון של סנקציות כלכליות כלפי ישראל. בתשובה לשאלה אמר לונג כי אישית, הוא מאמין ש"יש לנקוט בצעדים נוספים לכיוון החרמת סחורות ישראליות". עם זאת הוא הדגיש שכן נעשים גם כיום צעדים דיפלומטיים משמעותיים "שהם רק ההתחלה, לא הסיום", כדבריו.

השגריר הבוליביאני היה תקיף ממנו, ואמר שיתמוך ב"משטר סנקציות" כלפי ישראל, כשדיבר לא רק על פעולותיה של ישראל בעזה אלא גם על אלה בגדה המערבית. השר לונג ציין עוד כי המדיניות הישראלית נראית כ"התאבדות גיאו-פוליטית", שכן ישראל עצמה מרחיקה את פתרון שתי המדינות עד כדי כך שיהיה קשה להשיגו.

בין הדוברים הנוספים במהלך היום בלטו פוליטיקאי מגרנדה, הסנטור פיטר דיוויד, ששימש בעבר כשר החוץ של המדינה, וכן אקדמאים כהיסטוריונית מאוניברסיטת סאו-פאולו, ארלין קלמשה, הפרופסור הצ'יליאני פרנסיסקו דומינגז, ההיסטוריון הישראלי אילן פפה והאקדמאי מביירות, ד"ר מוחסן סאלח.

בפאנל נוסף, שעסק בדעת קהל, תנועות חברתיות ותקשורת דיברו כתבת אל-ג'זירה לשעבר באמריקה הלטינית, דימה חטיב, נשיאת ארגון המורים הבריטי, פיליפה הארווי, ומתאם הפעולות של תנועת ה-BDS באמריקה הלטינית, פדרו צ'רבל.

לדברי מנכ"ל MEMO, דאוד עבדאללה, ההשראה לקיום הכנס באה מהפעילות הדיפלומטית והעממית באמריקה הלטינית בתמיכה בפלסטינים בזמן מבצע "צוק איתן". בהתאם, חלק מרכזי מהכנס עסק בקשרי הסולידריות בין דרום לדרום במישור הגלובלי.

בשיחתנו במהלך ההפסקה הדגיש בפני השר מאקוודור שגם ממשלות פחות רדיקליות משלו באמריקה הלטינית "מאסו בפוליטיקה החד-צדדית של ישראל וארה"ב, בסגנון 'אני אעשה מה שבראש שלי ולא אכפת לי מה יגידו בעולם'". לונג צפה שאם ישראל תמשיך לעשות טעויות מהסוג שעשתה בשנים האחרונות, עליה לצפות ל"דחייה הולכת וגוברת, לא רק באמריקה הלטינית אלא בעולם כולו".

בן ווייט הן מחבר הספרים "Israeli Apartheid: A Beginner’s Guide" ו-"Palestinians in Israel: Segregation, Discrimination and Democracy". מאמריו פורסמו בכלי תקשורת רבים, וניתן לעקוב אחריו בטוויטר @benabyad . הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+, ותורגם על ידי חגי מטר.

> ישראל מסרבת להסגיר מבוקש בגין פשעים נגד האנושות לארגנטינה