ישראל מייצאת את "דוקטרינת עזה" לאיראן ולבנון
במשך יותר משנתיים, כוחות ישראליים הרסו באופן שיטתי ומכוון את מערכת הבריאות של עזה. ההתקפות הנוכחיות באיראן ובלבנון מזכירות את דפוסי הפעולה ברצועה באופן מטריד
עדים סיפרו כי היה צורך לפנות תינוקות שזה עתה נולדו וחולים אחרים. בית החולים גנדי בטהראן אחרי המתקפה האווירית
ביום שישי, 13 במרץ, כמעט שבועיים לאחר תחילת הלחימה בחזית הלבנונית של מבצע "שאגת הארי", הפציצו כוחות ישראליים את בורג' קלאוויה, כפר בדרום המדינה. התקיפה הרסה מרכז בריאות, והרגה 12 רופאים, פרמדיקים, אחיות וחולים; ה"ניו יורק טיימס" דיווח כי "רק עובד אחד שנפצע קשה שרד". בין הקורבנות, על פי דיווחה של העיתונאית לילא יונס עבור Drop Site, היה פרמדיק שדיבר בסתיו שעבר בטקס זיכרון לכמה עמיתים שנהרגו בתקיפה אווירית ישראלית במהלך המלחמה הקודמת בלבנון. "גם אם ניהרג אחד אחד", אמר אז, על פי הדיווחים, "לא ניטוש את חובתנו".
המלחמה הבלתי חוקית של ארה"ב וישראל באיראן, שהחלה בשלביו המאוחרים של המשא ומתן לחידוש הסכם הגרעין, התפשטה במהירות ללבנון.
חזבאללה הצטרף לקרב ביום השני, לאחר שתקיפה אמריקאית-ישראלית הרגה את עלי ח'אמנהאי בטהראן. ישראל ביצעה תקיפות אוויריות כמעט יומיות בלבנון ב-15 החודשים שחלפו מאז החתימה על הפסקת אש בין שתי המדינות, והרגה יותר מ-300 בני אדם, אך מאז 2 במרץ מטוסי הקרב שלה מפציצים ללא הרף את דרום לבנון, ביירות וערים אחרות; לאחרונה היא אף פתחה בפלישה קרקעית בדרום. בעוד באיראן פועלות ארה"ב וישראל זו לצד זו, בלבנון ישראל נטלה את ההובלה, כאשר ארה"ב מספקת נשק וסיוע נוסף.
>> אסון חסר תקדים: ההרס השיטתי והמכוון של מערכת הבריאות בעזה
מחיר כבד נגבה משתי החזיתות. בתוך פחות משבועיים נעקרו יותר מ-4 מיליון אזרחים בשתי המדינות: כ-3.2 מיליון באיראן ויותר ממיליון בלבנון, שם ישראל הוציאה עד כה צווי פינוי המכסים 14% משטח המדינה. מספר ההרוגים הכולל כבר עומד על אלפים, כאשר למעלה מ-20 אלף נוספים נפצעו. נכון ליום חמישי, על פי הצהרת האו"ם המבוססת על נתוני הסהר האדום האיראני, יותר מ-65 אלף אתרים אזרחיים ניזוקו באיראן בלבד.
בכללם ישנו גם מספר מדאיג של מרכזים רפואיים. הסהר האדום מדווח כי תקיפות אמריקאיות-ישראליות פגעו עד כה ב-236 מתקני בריאות. עד 11 במרץ, ארגון הבריאות העולמי אימת 18 מהתקיפות הללו, ודיווח כי הן לבדן גרמו למותם של 8 עובדי שירותי בריאות. ביום השני למלחמה, תקיפות אוויריות גרמו נזק משמעותי לבית החולים גנדי בטהראן. בצילומים שלו אפשר לראות את חזית הבניין המפוצצת והמפוזרת בהריסות, ציוד שבור וזכוכית מנופצת בתוך המחלקות. ראש המועצה הרפואית של איראן, מוחמד ראיס-זאדה, אמר בתקשורת הממלכתית כי התקיפה השביתה את מחלקת ההפריה החוץ-גופית של בית החולים; עדים סיפרו לרשת הטלוויזיה אל-עלאם, המופעלת על ידי המדינה, כי היה צורך לפנות תינוקות שזה עתה נולדו וחולים אחרים.
בלבנון, נראה כי תשתיות הבריאות נמצאות תחת מתקפה ישירה עוד יותר. משרד הבריאות של המדינה תיעד לפחות 128 תקיפות ישראליות על מתקנים רפואיים ואמבולנסים בדרום – רובם שייכים לאיגוד הבריאות האסלאמי (IHA) – אשר הרגו 40 עובדי שירותי בריאות ופצעו יותר מ-100 נוספים. עד 11 במרץ, לפני התקיפה על המרכז הרפואי בבורג' קלאוויה, ארגון הבריאות העולמי כבר אימת 25 מהתקפות אלו; 49 מרכזי בריאות ראשוניים נוספים ו-5 בתי חולים נאלצו להיסגר, "בעקבות צווי פינוי שהוציא הצבא הישראלי". התוצאה היא שהשירותים הצטמצמו, כאשר הצורך בטיפול רפואי מתעצם. נראה כי ההתקפות על שירותי הבריאות נועדו לעודד עקירה המונית: בראיון ל"גרדיאן עובד חירום של IHA כינה אותן חלק מקמפיין "למניעת חיים באזורנו ולדחיקת אנשים לברוח".
מאז תחילת מבצעי "שאגת הארי" ו"זעם אֶפּי", מבקרים האשימו את ישראל כי היא מרחיבה את דוקטרינת עזה שלה – שילוב של עקירה המונית, הרג המוני והרס המוני של תשתיות אזרחיות – לחלקים אחרים במזרח התיכון (במובן מסוים, זוהי חזרה של "דוקטרינת דאחיה", הקרויה על שם השכונה בפרבריה הדרומיים של ביירות, שאותה הצבא הישראלי הכה באכזריות במהלך מלחמת לבנון 2006 – רק שבעזה ההרס לא הוגבל לאזור ספציפי ולאנשים החיים בו, אלא הפך לשיטת הפעולה של הצבא ברחבי השטח).
ישראל, באופן מפתיע או לא, אימצה את ההאשמה הזו, ופיזרה מעל ביירות עלונים המזכירים לתושבי העיר את "הצלחתו הגדולה של הצבא הישראלי בעזה". אחד המאפיינים הבולטים יותר של דוקטרינת עזה – ושל לוחמה עכשווית באופן כללי יותר – הוא הפיכת אתרים רפואיים מצילי חיים כמו בתי חולים, מרפאות ואמבולנסים למטרות. "הפירוק המכוון והשיטתי של מערכות הבריאות ומערכות קיימות החיים של עזה" הוא זה שמוכיח, על פי רופאים לזכויות אדם בישראל (רל"א), כי התנהלות הצבא הישראלי ברצועה עומדת בהגדרה המשפטית של רצח עם. הדיווחים המגיעים מאיראן ומלבנון מעלים את החשש הכבד שישראל מקווה לשכפל את ה"הצלחה" הזו בארצות נוספות.
אמנות ז'נבה משנת 1949 והפרוטוקולים הנוספים משנת 1977 מעניקים ליחידות רפואיות "הגנה ספציפית", נוסף ל"הגנות הכלליות" הניתנות למבנים אזרחיים במהלך מלחמה. תחת מגבלות אלה, צדדים לוחמים אינם יכולים לתקוף יחידות רפואיות אלא אם כן הם "מבצעים, מחוץ לתפקידם ההומניטרי, מעשים המזיקים לאויב". אך גם כאשר יחידות רפואיות מבצעות מעשים כאלה, ההגנות הספציפיות מחייבות את הצדדים הלוחמים לשקול את היתרון שהם מצפים להפיק מההתקפה מול הנזק שהיא עשויה לגרום, להתריע ולאפשר מספיק זמן לפינוי.
לפי כל קנה מידה, במתקפה הישראלית על מערכת הבריאות בעזה עקרונות אלה הופרו אינספור פעמים. אף אחד מ-36 בתי החולים ברצועה לא ניצל. רבים מהם היו נתונים למצור ממושך, לעיתים קרובות תוך כדי שהם מהווים מחסה לקהל גדול של עקורים, לפני שהכוחות הישראליים פשטו עליהם והרסו אותם. במרץ 2024, כפי שתיעד רל"א, אלפי חולים, אנשי צוות ועקורים בבית החולים א-שיפאא – בית החולים הגדול ביותר בעזה – סבלו שבועיים של מתקפה " ללא גישה למזון, למים ולחשמל, תוך ניתוק אמצעי התקשורת, חסימת הגישה לאמבולנסים ומניעת טיפול רפואי מציל חיים". עד שהכוחות הישראליים נסוגו, "בית החולים היה הרוס לחלוטין" ולפחות 80 גופות – ואולי מאות – נקברו סביבו בקברי אחים. בין אוקטובר לדצמבר 2024, כאשר הצבא הישראלי ביצע את "תוכנית הגנרלים" בצפון עזה, בית החולים כמאל עדוואן עבר "יותר מ-80 יום של מצור, הפגזה וחסימה שיטתית של גישה הומניטרית", לדברי רל"א, לפני שפשיטה הותירה אותו מושבת לחלוטין.
בדפוס שנראה כי ישראל חוזרת עליו כעת בלבנון, התקפות אלו שימשו כמנוע לעקירה המונית. בהרצאה שנשא לאחרונה באוניברסיטת קווין מרי בלונדון, הדגיש גיא שלו, מנהל רל"א, כי מתקפת ישראל על כמאל עדוואן היתה קשורה ישירות למאמצי הצבא לדחוק את האוכלוסייה הפלסטינית דרומה. כאשר חבל ההצלה האחרון נהרס ו"לאנשים אין מרכז רפואי שיכול לטפל בבני משפחותיהם", הסביר, "הם עוזבים".
הנזק שנגרם על ידי התקיפות הללו מהדהד באופן נרחב. מאז מרץ 2025, כאשר ישראל הרסה את בית החולים הטורקי, בית החולים היחיד לסרטן בעזה, ל-10,000 החולים שטופלו במתקן מדי שנה פשוט לא היה לאן ללכת. "סרטן בעזה פירושו מוות, ולפני המוות, זה אומר הרבה סבל וכאב", אמר האונקולוג הפלסטיני סובחי סקיק לכתב העת The Lancet Oncology. מאחר ש-2,000 עד 2,500 איש נוספים בעזה מאובחנים כחולי סרטן מדי שנה, הריסת בית החולים ללא ספק תגרום לאלפי מקרי מוות נוספים בשנים הבאות.
אף אחד מ-36 בתי החולים ברצועה לא ניצל. הרס אחרי הפצצה ישראלית בבית חולים בדיר אל-בלח, במרכז רצועת עזה, ב-14 באוקטובר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)
ניתן להרחיב ניתוח זה לנזק שנגרם מהריסתם של 5 מתוך 7 יחידות הדיאליזה בעזה בידי ישראל, כולל מרכז הכליות היחיד בצפון עזה. במכתב ל"בריטיש מדיקל ג'ורנל" במרץ 2025, דיווח הרופא העזתי עבדאללה וג'יה קישאווי כי 44% מחולי הדיאליזה ברצועה – קרוב ל-500 איש – מתו בשנה וחצי הקודמות, אם מפציעה ישירה, אם משום שלא היתה להם גישה לדיאליזה; מאז שהמצור של ישראל עצר את זרימת התרופות מדכאות החיסון, הוא שיער, רבים מ-450 מושתלי הכליה בעזה כנראה מתו גם כן. חולי הדיאליזה ששרדו, כפי שכתב המתמחה בעזה, עמרו חמאדה, בשנה שעברה, נלכדו ב"איזון מתמיד בין תקווה לתשישות".
במקרים מסוימים, כאשר מבקרים האשימו את ישראל בתקיפה בלתי חוקית של מתקני בריאות ואתרים מוגנים אחרים בעזה במהלך השנתיים הראשונות של המתקפה על הרצועה, הם נתקלו בהכחשות פשוטות. לאחר פרסום ב-BBC בנוגע למתקפה המתמשכת של ישראל על א-שיפאא, נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, דחה את הדיווחים בטענה כי אלו "ספינים של חמאס", זאת אף על פי שכל הראיות הצביעו על אמיתותם. במקרים אחרים, בהסתמך על אמתלה שהשתמשו בה בהרחבה מאז המלחמה בעזה בשנים 2008–2009, דוברים פוליטיים וצבאיים ישראלים האשימו את חמאס בניצול לרעה של המתקנים הרפואיים על ידי הסתרת לוחמים או נשק בתוכם. אחרי הכול, פעולה זו מפעילה את החריג המשפטי היחיד שעשוי לבטל הן הגנות כלליות והן הגנות ספציפיות על מתקנים אלה.
המקרה של א-שיפאא הוא מאלף. שבועות לפני שישראל שלחה לראשונה כוחות לבית החולים בנובמבר 2023, דובריה החלו לבנות תיק משפטי לתמיכה בתקיפה. "הטענות היו ספציפיות להפליא", ציין תחקיר ה"וושינגטון פוסט". ישראל טענה, מציין הדיווח, "כי 5 מבני בית חולים היו מעורבים ישירות בפעילות חמאס; שתחת לבניינים היו מנהרות תת-קרקעיות ששימשו את החמושים לניהול מתקפות רקטות ולפיקוד על לוחמים; וכי ניתן היה לגשת למנהרות מתוך מחלקות בית החולים". דובר הצבא, דניאל הגרי, התעקש שיש להם "ראיות קונקרטיות". בתדרוך העיתונאים הוא הציג סרטון אנימציה תלת-ממדי המתאר את בית החולים כמגן של מטה חמאס, ומציג סדרת מנהרות תת-קרקעיות מתחת למתקן שלכאורה שימשו "לפיקוד ושליטה על פעילויות טרור".
ה"פוסט" ציין כי הצבא הישראלי "פרסם כמה מקבצי תמונות וסרטונים המציגים ראיות לכאורה לפעילות צבאית של חמאס בתוך ומתחת לבית החולים" במהלך כיבושו הממושך של א-שיפאא, כולל צילומים של הגרי בוחן פיר מנהרה במתחם. עם זאת, חקירת העיתון הגיעה למסקנה כי "החדרים המחוברים לרשת המנהרות… לא הראו ראיות מיידיות לשימוש צבאי על ידי חמאס" וכי אף אחד מהצילומים לא הראה "כי ניתן היה לגשת למנהרות מתוך מחלקות בית החולים". גם אם ההוכחה שהצבא הישראלי טען שסיפק היתה אותנטית, היא היתה רחוקה מלהוכיח שחמאס עשה שימוש לרעה בבית החולים כדי להסתיר את "מרכז הפיקוד והבקרה" שלו – ובכל מקרה, ההתקפה על בית החולים בקושי היתה עומדת בסף המידתיות, בהתחשב בשירותים שסיפק א-שיפאא לאוכלוסייה. זו היתה אולי הדוגמה הבולטת ביותר לדפוס שחוזר על עצמו לעתים קרובות. בין אוקטובר 2023 לינואר 2026 תקפה ישראל מתקני בריאות 937 פעמים בעזה בלבד, ושוב ושוב נכשלה להציג ראיות קונקרטיות לכך שהם נוצלו לרעה ל"פעולות המזיקות לאויב".
הנתונים הסטטיסטיים אודות ההתקפות הנוכחיות על מערכות הרפואה של איראן ולבנון, כפי שדווחו על ידי משרדי הבריאות של המדינות השונות, מצביעים על מגוון הפרות. כבר ב-6 במרץ דיווח הדובר הראשי של משרד הבריאות האיראני כי התקיפות האמריקאיות-ישראליות הוציאו 9 בתי חולים מכלל פעילות, הרסו יותר מתריסר "בסיסי חירום טרום-אשפוזיים" ופגעו במספר מתקני בריאות מקומיים וכפריים. בין המרכזים הרפואיים בטהראן שספגו נזק בימי המלחמה הראשונים, לפי דיווח של אל-ג'זירה, היו בית החולים מוטהרי, המתמחה בנפגעי כוויות, ו"הבניין הראשי של שירותי החירום הרפואיים של המחוז" במרכז העיר. בעיר אהוואז, דווח כי תקיפות גרמו לנזקים בבית חולים לילדים; בסראב ובחמדאן, כפי שציין מנהל ארגון הבריאות העולמי, מקורות מקומיים דיווחו כי הן פגעו בחדרי מיון.
עד יום שני שעבר, מספר ההרוגים מקרב עובדי שירותי הבריאות בלבנון עלה לפחות ל-38. באותו יום לבדו, דיווחה יונס, 6 פרמדיקים נהרגו בתקיפות נפרדות על 3 אמבולנסים שונים, שאחד מהם הגיב לקריאה לאחר שתקיפה נוספת פגעה בבית בכפר סיר בדרום. "חלק מאנשי הצוות שלנו נהרגו במרכזים הרפואיים, אחרים נהרגו בזמן שהיו בשטח, בניסיון לחלץ אנשים מתחת להריסות", אמר דובר איגוד הבריאות האסלאמי ליונס.
הוא הוסיף כי "המקום המדויק שאליו הלכו כדי לבצע את עבודת החילוץ הותקף שוב לאחר שהגיעו". ה"גרדיאן" מדווח כי מאז 2 במרץ ביצעה ישראל לפחות 5 "תקיפות כפולות" מסוג זה, שבהן לאחר תקיפה ראשונית מגיעה הפסקה שבמהלכה מגיעים לעיתים קרובות כוחות ההצלה הראשונים, לפני שהאזור מופצץ שוב. לדעת כמה משפטנים, טקטיקה זו מפרה ככל הנראה את סעיף 3 של אמנות ז'נבה משנת 1949, האוסר לפגוע באזרחים, בפצועים או באלה הנמצאים מחוץ לקרב.
כאשר נשאלו על התקפות אלה על מתקנים רפואיים ותשתיות אזרחיות אחרות, ישראל וארה"ב הציגו שוב ושוב תגובות מתוך ספר הפעולות של עזה. לאחר תקיפה שבה נהרגו 175 בני אדם, רובם ילדים צעירים, בבית ספר לבנות בדרום איראן ביום הראשון של המלחמה, הנשיא טראמפ הכחיש אחריות לתקיפה, ועד 7 במרץ רמז כי מדובר בשיגור כושל של טיל איראני. ב-11 במרץ דיווח ה"ניו יורק טיימס" כי חקירה צבאית הגיעה לממצא ראשוני לפיו בית הספר נפגע מטיל טומהוק אמריקאי. יום קודם לכן, בתדרוך לעיתונאים, האשים שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', את איראן ב"העברת משגרי רקטות לשכונות אזרחיות ליד בתי ספר, ליד בתי חולים, כדי לנסות למנוע את יכולתנו לתקוף. כך הם פועלים… הם מכוונים נגד אזרחים. אנחנו לא".
לאחר מתקפת ישראל על מתקן הבריאות בבורג' קלאוויה, דובר צה"ל בערבית טען ברשת X כי לוחמי חזבאללה משתמשים באמבולנסים ובמתקן הרפואי למטרות צבאיות. הסוואת רכב צבאי כאמבולנס מהווה מרמה במסווה רפואי ופשע מלחמה על פי המשפט הבינלאומי. חזבאללה (בדומה לחמאס) מספק שירותי רווחה ושירותים חברתיים שונים לאוכלוסייה המקומית, ואיגוד הבריאות האסלאמי הוא אכן חלק מרשת רווחה חברתית זו. אך על פי המשפט הבינלאומי מדובר באתרים אזרחיים, והדובר לא הציג ראיות לכך שאמבולנסים או תשתיות רפואית מנוצלים לרעה. כמו כן, התקיפות הישראליות לא הוגבלו למתקני IHA: ה"גרדיאן" מספר כי הן פגעו גם ב"שירות ההגנה האזרחית של המדינה, בשירותי הבריאות של תנועת אמל, בארגון צדקה מקומי בתחום הבריאות ובצלב האדום הלבנוני".
ואכן, כפי שציין אתר Drop Site, נכון לעכשיו, זו שנוקטת במרמה במסווה רפואי במהלך המלחמה הנוכחית היא למעשה ישראל. שבוע קודם לכן, צנחנים ישראלים נכנסו לבית הקברות של נבי שית, עיירה בצפון מזרח בקעת הלבנון, במאמץ לאסוף שרידים שייתכן שהיו שייכים לנווט ישראלי שנורה ונלכד על ידי ארגון אמל לפני 40 שנה. לאחר שהכוחות הישראליים הרגו לוחם חזבאללה, פרץ קרב יריות בין הכוחות הישראליים, לוחמי חזבאללה ותושבים מקומיים. עד לנסיגת הישראלים, לפחות 41 בני אדם נהרגו, על פי משרד הבריאות הלבנוני. בראיונות לכתבים מרשת BBC, מה-Sydney Morning Herald ומהעיתון הערבי "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון, סיפרו תושבים כי חלק מהכוחות הישראליים הגיעו באמבולנס לבנוני ולבשו מדים המזוהים עם ארגון IHA. זו לא תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה הקרובה שכוחות ישראליים עסקו במרמה במסווה רפואי: בדצמבר 2024, 5 חיילים ישראלים השתמשו באמבולנס כדי להיכנס למחנה הפליטים בלאטה בגדה המערבית בפשיטה שבה נהרגו שני אזרחים, ביניהם אישה בת 80; פחות משנה קודם לכן, מתנקשים ישראלים מחופשים לנשים מוסלמיות ולרופאים פשטו על בית חולים בג'נין והוציאו להורג שלושה פלסטינים במקום.
הכחשת טענות מבוססות היטב על פשעים והאשמת אויבים בפשעים כאלה ללא ראיות רציניות הן רק הקדמות לצעד הרדיקלי אף יותר – דחייה כוללת של החוק הבינלאומי.
אולי ההתפתחות המזעזעת ביותר במלחמה הנוכחית היא שישראל וארה"ב אפילו לא טרחו להצדיק הפצצת תשתיות אזרחיות. "אין חמלה, אין רחמים", אמר הגסת' במסיבת עיתונאים ב-13 במרץ, תוך הדהוד קביעתו הידועה לשמצה של הנשיא טראמפ, בעקבות חטיפתו הבלתי חוקית של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו, "אני לא צריך את החוק הבינלאומי". בהתייחסו להתקפות ישראל על איראן ולבנון, אמר בנימין נתניהו ב-12 במרץ כי "השינוי הדרמטי הזה בכוח שלנו מול הכוח של אויבינו – הוא המפתח להבטחת קיומנו. איומים עולים ואיומים יורדים – אבל כשאנחנו הופכים למעצמה אזורית, ובתחומים מסוימים למעצמה עולמית, יש בכוחנו להרחיק מעלינו סכנות ולהבטיח את עתידנו". המונחים "חוק" ו"סדר משפטי" לא הוזכרו אפילו פעם אחת.
אלה הן מילותיהם של אנשים שיכורי כוח. דוקטרינת עזה היא השתקפות ישירה של שכרון כוח זה, וההרס הסיטונאי של מתקני בריאות הוא רק אחד מביטוייו, שכעת ניתן לראות במקומות אחרים בעולם. "הקואליציה להגנה על בריאות בסכסוך", קבוצה של יותר משלושים ארגונים הפועלים להגנה על עובדי בריאות, שירותים ותשתיות, תיעדה בממוצע עשר התקפות על יחידות רפואיות ביום במהלך 2024 – עלייה של פי 9 מאז 2016, השנה שבה אימצה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה "המגנה בתוקף התקפות נגד מתקנים רפואיים וכוח אדם במצבי סכסוך". הניעו את העלייה הזו לא רק מלחמות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים ובלבנון, אלא גם המלחמות בסודן, באוקראינה ובמיאנמר. ככל שהמלחמה הנוכחית בין ארה"ב לישראל שוחקת עוד יותר את הסדר הבינלאומי שלאחר מלחמת העולם השנייה, עלינו לשאול אילו כלים חדשים נוכל לפתח כדי להגן על העולם מפני אנשים שעבורם הכוח, והכוח בלבד, מצדיק הכול.
פרופ' ניב גורדון מלמד באוניברסיטת קווין מרי בלונדון. הוא מחבר שותף, יחד עם ניקולה פרוג'יני, של הספר Human Shields: A History of People in the Line of Fire
המאמר התפרסם במקור ב–New York Review of Books. מאנגלית: אורלי נוי
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
