newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ימין למהדרין: יהדות התורה שוברת חזק ימינה

המפלגה החרדית מובילה הפעם קמפיין ימני מובהק שפונה לציבור הדתי-לאומי. מזכ"ל דגל התורה, יצחק פינדרוס, טוען נחרצות בראיון ל"שיחה מקומית" כי לא מדובר בשינוי עמדה: "אנחנו נגד הכוחות הפרוגרסיביים. השמאל הפסיק לייצג את הצד של פיקוח נפש ועבר לעסוק בזכויות פלסטינים"

מאת:

סבב בחירות שלישי בתוך שנה טומן בחובו שעמום, אדישות ומסרים שחוזרים על עצמם. קשה להמציא את עצמך פוליטית בתדירות כל כך גבוהה, ובטח בהתראה כה קצרה ובתקציבים שמתכווצים מסבב אחד למשנהו. אך בתוך השממה הפוליטית הזאת ניתן לזהות דרמה פנים-גושית, שניצניה ניכרים כבר תקופה, אך כעת נראה שהגיע זמנם לנבוט ולפרוח – השבירה המוחלטת, ואולי הסופית, של המפלגות החרדיות ימינה.

בעבר היה נהוג לחשוב שמדובר במפלגות מרכז נטולות גוון מדיני בוהק, שניתן לתמרן לכל כיוון שאליו נושבת הרוח ובלבד שציפור נפשן – החינוך והישיבות – ימשיכו להתנהל במנותק מהתערבות המדינה, פרט לתקציבים. אך כעת נפרש לפנינו קמפיין ימני מובהק של לא אחרת ממפלגת יהדות התורה (שמורכבת בעצם משתי רשימות – דגל התורה הליטאית ואגודת ישראל החסידית).

יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני באירוע פתיחת הקמפיין של המפלגה בירושלים, ב-12 בפברואר 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני באירוע פתיחת הקמפיין של המפלגה בירושלים, ב-12 בפברואר 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ש"ס, אחותה הספרדית של יהדות התורה, שברה כבר מזמן ימינה, וגם תומכת בראש הממשלה, בנימין נתניהו, באופן מפורש. יו"ר המפלגה, אריה דרעי, אמר לאחרונה כי "‏דווקא בתקופה שבה מנסים לערער על נתניהו כמנהיג גוש הימין ומועמדנו לראשות הממשלה, חשוב לנו לתמוך בו. נתניהו הוא היחיד שיכול ללכד את כל מפלגות הימין ולהובילו לניצחון בעזרת ה'. רק באמצעות חיזוק גוש הימין והצבעה לש"ס – שהיא עמוד השדרה של המחנה כולו – נוכל לשמור על גוש ימין חזק ומאוחד".

השבירה ימינה של יהדות התורה מפתיעה בעיקר מהכיוון של דגל התורה והיו"ר שלה, ח"כ משה גפני, שמשתתף באופן מסורתי בכנס "הארץ", ואף אמר שם לא פעם שהוא שמאל מדיני וכלכלי. רק לאחרונה ניסה גפני למנוע הצבעה של יהדות התורה בעד פסילתה של היבא יזבק מבל"ד (המשותפת) ואמר: "הרי אני חבר של הערבים, שאלו אותי, אמרתי אני כל דבר שואל (את הרבנים – פ"פ) – עד הרגע האחרון לא תדעו. שאלתי ברגע האחרון, והצבענו נגדה (נגד יזבק – פ"פ)".

אך מי שיפגוש את גפני של הקמפיין החדש, לא יזהה בו את האיש הפרגמטי והיוני שהיה מוכר לציבור עד לא מכבר. הוא מסייר ביישובי גוש עציון ובנימין, נפגש עם ראשי מועצות, תולה שלטים ומפזר הצהרות ימניות לרוב.

כשנשאל, למשל, מה עמדתה של דגל התורה בסוגיית הסיפוח, ענה גפני כי "הייתי אצל הרב שך, הרב אלישיב, הרב שטיינמן והיום אצל הרב קנייבסקי. כל פעם היתה שאלה מורכבת יותר. הרב שך לא רצה לעשות שלום עם ירדן. זה מורכב ומסובך. בינתיים זה לא מגיע, לכן אני לא הולך לשאול. כשידברו על סיפוח אני אלך לשאול. אנחנו לא משיחיים, לא מסתמכים על מה שנאמר בעבר".

העיתונאים לא עושים לגפני חיים קלים. הם מעמתים אותו עם התבטאויות עבר, ודורשים ממנו לספק הסברים. כך למשל העיתונאי יאיר שרקי, איש הציונות הדתית וכתב חדשות 12, הגיב לסרטון האחרון של יהדות התורה שבו מסביר גפני את עמדותיה המדיניות של מפלגתו וצובע אותה בצבעי ימין מובהקים: ‏"הניסיון של יהדות התורה למשוך קצת קולות מהציונות הדתית מביא את גפני לאחד הטקסטים הכי ימניים שיצאו מפיו".

מזכ"ל דגל התורה, יצחק פינדרוס, בכנסת (צילום: הדס פארוש / פלאש90)

הקו הימני שבו נוקטת המפלגה הוא במידה רבה בהשפעתו. מזכ"ל דגל התורה, יצחק פינדרוס, בכנסת (צילום: הדס פארוש / פלאש90)

כדי לשווק את סיפורה המדיני-הימני החדש של המפלגה החרדית, הוצבו שלטי חוצות של יהדות התורה שנושאים את הכיתוב "ימין למהדרין" בצמתים מרכזיים ברחבי יהודה ושומרון. היעד ברור: קולות הדתיים הלאומיים מהזרם החרד"לי, שאינו מוצא את עצמו בקונסטלציה הליברלית יותר שמציעה מפלגת ימינה מצד אחד, ומאידך נואש מלשכון בחיקו של איתמר בן גביר למוד הכישלונות.

בנוסף, ראשי יהדות התורה חברי הכנסת גפני, מאיר פרוש ואורי מקלב חתמו על מסמך כי "יהדות התורה אינה תומכת ח"ו בנסיגות מא"י עפ"י החלטת מועצת גדולי התורה", בתמורה לתמיכת הרב החרד"לי דוד חי הכהן. שר הבריאות יעקב ליצמן נעדר מהפגישה ויחתום במהלך היום (שלישי).

שלט בחירות של יהדות התורה בצומת תפוח, ב-25 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

שלט בחירות של יהדות התורה בצומת תפוח, ב-25 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

קמפיין רגיש גם כלפי פנים

ההנחה הרווחת היא שהפנייה ימינה מגיעה מבדיקת שטח, שמצאה זליגה של מצביעים חרדים למחוזות הימין ואף הימין הקיצוני. חלק מבוחריו של בן גביר הם חרדים, ולליכוד יש מצביעים חרדים שאינם נשמעים לדעת תורה ורוצים להשפיע על מדיניות הממשלה גם בנושאים מדיניים. הזליגה הזאת, יחד עם הפוטנציאל בשוליים החרדלי"ם בימין הדתי, היא סיבה טובה לקמפיין מדיני – תקדים היסטורי.

האם השבירה ימינה תניב תוצאה מופלגת בקלפי או תשפיע על מדיניות המפלגה גם בעתיד? קשה בשלב זה לנחש, אך שלל התגובות על הקמפיין יכולות ללמד על הלכי הרוחות. אפילו עיתון הבית של דגל התורה, הביטאון הליטאי "יתד נאמן" לא עבר על כך בשתיקה, ומצא לנכון לפרסם טור דעה שבו הוא תוקף את המגמה החדשה, תחת הכותרת "אנחנו לא ימין! לא ימין ולא שמאל! אנחנו דעת תורה!"

טור דעה ב"יתד נאמן" שמותח ביקורת על הקמפיין של יהדות התורה

טור דעה ב"יתד נאמן" שמותח ביקורת על הקמפיין של יהדות התורה

כותב המאמר מדגיש כי: "האם אנחנו ימניים או שמאלנים, השאלה לא נכונה. השאלה באיזה צד של המפה הפוליטית אנחנו נמצאים היא שאלה שנכונה לגבי 'אזרחים של מדינת ישראל' שהממשלה הנבחרת היא הריבון בה, אבל אנחנו 'אזרחים של ארץ ישראל' שהריבון בה הוא ריבון עולם.

“אם מתעוררת שאלה איך להתנהל, שאלה שעבורם היא שאלה פוליטית, עבורנו זו שאלה של דעת תורה, ואנחנו מפנים אותה לאורים ותומים ופועלים ככל אשר יורוך. דעת תורה מקפת את כל תחומי החיים, וגם בשאלות של התנהלות במגרש החיים הפוליטיים, למרנן ורבנן עיני העדה יש תשובה להשיבנו מהי דעת התורה".

בהמשך המאמר נטען כי "אמנם היהדות הנאמנה הלכה על פי רוב עם הימין, אבל לא מהסיבה שהיא ימנית. לשמאל הישראלי יש אג'נדה ברורה, עקבית ונחרצת שמטרתה לעקור את התורה מחיי העם הישראלי. מאז פרוץ המדינה הם קיוו להקים כאן דור חדש של יהודי מתחדש בארץ מתחדש, ומאז לא חדלו מניסיונותיהם הנלוזים לשנות אותנו.

"הימין, לעומת השמאל, אינו בעל אג'נדה של עקירת דת. אמנם בנושאים של דת ומדינה, ימניותם מביאה אותם להחלטות מסוכנות. אנחנו לא שוכחים כי גם מהימין לא שבענו נחת ונאלצנו להלחם מלחמות קשות. ברגעים של מבחן, גם הימין משיקולי שלטון הסכים לפגוע בציפור הנפש שלנו. אנחנו לא חלק ממנו ולא יכולים לסמוך עליו, אלא חייבים להיות חזקים כדי לשמור על שלטון התורה בחיי העם, ועל הציבור החרדי ועולם התורה".

מי שמוביל את הקמפיין הוא המטה הדתי

מזכ"ל מפלגת דגל התורה, יצחק פינדרוס, הח"כ לרגע של יהדות התורה ומי שמקווה לכהן בכנסת הקרובה (מקום 8 ברשימה), טוען נחרצות בראיון ל"שיחה מקומית" כי "יהדות התורה לא סטתה מהמצע שלה ומהמסרים המרכזיים שלה בכל השנים. יהדות התורה לא היתה ולא תהיה מפלגה לאומית, אלא מפלגה תורנית המחויבת לדעת תורה".

פינדרוס זכה בתפקיד המזכ"ל – תפקיד משמעותי ומכריע שבו החזיק גפני לאורך שנות דור – אך לאחרונה. הקו הימני שבו נוקטת המפלגה הוא במידה רבה בהשפעתו. בניגוד לחלק מעמיתיו, פינדרוס מאז ומקדם נחשב לאיש ימין. הוא התחיל את דרכו הפוליטית כראש עיריית ביתר עילית, שנמצאת מעבר לקו הירוק. מאז שעבר לתפקיד ממלא מקום ראש עיריית ירושלים, קבע את משכנו בעיר העתיקה.

לדברי פינדרוס, "השיח המדיני לא רלוונטי. המלחמה בישראל היא בין מדינת תל אביב למדינת ירושלים, בין הפלורליסטים המעוניינים להקל בגיור ולתמוך במתווה הכותל וברבני צהר, לבין הדתיים והמסורתיים שמתנגדים לכך נחרצות".

"המלחמה על הדת היא חזקה ומשמעותית מתמיד, והחיבור שלנו עם האגף החרד"לי בימין מבוסס על מאבק משותף בכוחות הפרוגרסיביים של השמאל, וגם על הרצון במערכת חינוך נפרדת"

"באוסלו", מזכיר פינדרוס, "הרב עובדיה הלך עם השמאל מתוך רצון לחסוך בשפיכות דמים, ואילו הרב שך נמנע מכך בנאום השפנים המפורסם שבו תקף את השמאל שמתנתקים מהמסורת היהודית.

"בעשורים האחרונים הוכח שהשמאל לא מביא בשורה של מניעת שפיכות דמים. אוסלו הביא עלינו אינתיפאדה עקובה מדם, ההתנתקות הגבירה את מטחי הקסאמים, לו היינו מחזירים את הגולן היינו עכשיו קרובים מתמיד לדאע"ש. מאידך, המלחמה על הדת היא חזקה ומשמעותית מתמיד, והחיבור שלנו עם האגף החרד"לי בימין מבוסס על מאבק משותף בכוחות הפרוגרסיביים של השמאל, וגם על הרצון במערכת חינוך נפרדת (מוכר שאינו רשמי).

"השמאל הפסיק לייצג את הצד של פיקוח נפש ובעצם עבר לעסוק בזכויות פלסטינים וקידום פלורליזם, כך שאין לנו מצע משותף בשום תחום. לכן גם לא מנהלים משא ומתן עם יו"ר כחול לבן, בני גנץ".

פינדרוס, כאמור, כיהן כראש עיריית ביתר עילית. החרדים המתגוררים בעיר, כמו אלה הגרים בעיר הגדולה ביהודה ושומרון, מודיעין עילית, לא נמצאים שם מסיבות אידאולוגיות, אלא פרקטיות: מדינת ישראל בנתה לחרדים ערים מוזלות, והצעירים דאז עזבו את בני ברק וירושלים לטובת האפשרות לרכוש דירה במחיר סביר.

ההתנחלות החרדית ביתר עילית (צילום: נתי שוחט / פלאש90)

ההתנחלות החרדית ביתר עילית (צילום: נתי שוחט / פלאש90)

לשאלה אם העובדה שהחרדים מתגוררים בשטחים משפיעה על עמדתה הפוליטית של המפלגה, הוא עונה חד משמעית: "לא. אנחנו קודם כל מפלגה תורנית ולא לאומית. הימין שלנו הוא ימין תורני, וגדולי ישראל לא מחליטים לפי סקרי דעת קהל.

"מי שמוביל את הקמפיין הימני ביהדות התורה הוא המטה הדתי, שחלקו הגדול בהובלתי בתוך המפלגה. מדובר בכאלה שרואים בדאגה את הליברליות בימין הדתי שבנט מייצג, וגם כאלה שהיו מעדיפים לבחור בבן גביר אך מבינים שסיכוייו לצלוח את אחוז החסימה נמוכים ולכן האופציה הכי קרובה הינה יהדות התורה. אך לא רק: פרוש מקיים קשרים ותומך מאז ומתמיד בקבוצה הזו, וגם גפני בהחלט מדבר עם הקהל הזה ופונה אליו".

למעשה, המפלגה אף הוציאה סרטון רשמי שבו מסביר היו"ר גפני שלאורך השנים יהדות התורה בחרה נגד החזרת שטחים דה פקטו, כולל באוסלו.

ח"כ משה גפני מסביר בסרטון בחירות כי מפלגתו מעולם לא תמכה בשמאל

כשנשאל לגבי התנגדותו החריפה של גפני לחוק ההסדרה בשעתו, ענה פינדרוס מיד: "נכון, כך הוא חשב, אך מי שקובע זה דעת תורה והרב שטיינמן הורה להצביע בעד".

שקד: "מבזבזים את הזמן והכסף במגזר הלא נכון"

הפעילות של יהדות התורה בקרב הקהל הסרוג נעשית באמצעות גוף המכונה "מטה הציונות הדתית למען יהדות התורה". כדאי לשים לב לסמנטיקה: אין מדובר חלילה בפנייה ישירה של המפלגה, אלא בהתארגנות שקמה מהשטח הדתי לאומי. עם זאת, הפעילות מתבצעת תחת המפלגה באופן ישיר, ואף נשכר משרד פרסום ייעודי ודוברות סדורה. אם עד לפני שנים אחדות היה זה ח"כ פרוש מהצלע האגודאית שהיה מופקד על הקשר עם המתנחלים, כעת המטה מופעל על ידי אנשי דגל התורה.

כפי שניתן היה לצפות, הניסיון החדש של המפלגה החרדית לנגוס בקולות הסרוגים לא עוברת בשתיקה מצד מפלגות הציונות הדתית. הקמפיין ספג ביקורת חריפה מצד אנשי ימינה, שהבטיחו כי אם המגמה תימשך הם יכינו תגובה הולמת וכואבת. איילת שקד התבטאה על "המטה הסרוג" של יהדות התורה ואמרה: "גפני ופינדרוס מבזבזים את הזמן ואת הכסף במגזר הלא נכון. אם הוא רוצה לשלם על מודעות ולפרסם את עלוני שבת, מצוין. גם מרצ עושים את זה".

כשהמתקפות מצד החרדים על פשרנותם של נציגי המגזר הדתי-לאומי בכנסת גברו, הזהיר ח"כ בצלאל סמוטריץ' את גפני, על פי פרסומים, בשיחות לא פורמליות כי אם המתקפות לא יירגעו הוא יעלה נגדם למתקפה, ולא חסר לו חומר. אם לשפוט מהמציאות, נדמה שהאיומים האלה עבדו, והטון הפך לרגוע יותר.

פנינה פויפר היא פעילה פוליטית חרדית, מנהלת מיזם הציבור החרדי ממלכתי ואחראית פרויקט חרדים בעמותת עיר עמים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf